נתניהו מציג קריפטו כמענה אפשרי לסנקציות; בנק ישראל מסתייג

קריפטו מול סנקציות: ההצעה של נתניהו וההסתייגות של בנק ישראל

האפשרות להשתמש במטבעות קריפטו כמענה לסנקציות כלכליות עומדת במרכז פער בין דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין העמדה המיוחסת לבנק ישראל. לפי פאנדר והידברות, נתניהו העלה שימוש בקריפטו בהקשר של התמודדות עם סנקציות. זמן ישראל והידברות מדווחים מנגד כי בנק ישראל אינו רואה במטבעות האלה פתרון לעקיפתן. עצם העלאת האפשרות אינה מעידה על החלטת ממשלה או על מנגנון כלכלי שכבר אפשר להפעיל.

פאנדר קושר את הדברים גם לאזהרה של נתניהו מפני סיום הסיוע האמריקאי. זו אזהרה המיוחסת לראש הממשלה; אין להסיק ממנה שהתקבלה בארצות הברית החלטה להפסיק את הסיוע. באותו אופן, דיון בהיערכות לסנקציות אינו מוכיח שסנקציות מסוימות הוטלו, או שנקבע מועד להטלתן. ההבחנות האלה נחוצות כדי להבין את גבולות הידיעה: מדובר ברעיון המוצג מול סיכונים כלכליים, ולא בתיאור של שינוי מוכח בתנאי הסחר או הסיוע לישראל.

גם אופן הצגת הרעיון שונה בין הדיווחים. פאנדר מתאר בחינה של קריפטו כמענה אפשרי, ואילו הידברות מציג הצעה לכלכלה שתוכל לעקוף סנקציות באמצעותו. שני הניסוחים מצביעים על אותו כיוון, אך אינם מבהירים עד כמה גובשה ההצעה. אין בדיווחים פירוט שמאפשר לקבוע אם מדובר באמירה עקרונית, בבחינה מקצועית או בתוכנית בעלת צעדים מוגדרים.

העברת מטבע אינה עסקת סחר שלמה

כדי להבין את השאלה הכלכלית, אפשר להפריד בין העברת תשלום לבין השלמת עסקה. קריפטו הוא שם כולל לנכסים דיגיטליים, ולא למטבע אחד או למערכת תשלומים אחידה. בלוקצ'יין הוא רישום משותף של פעולות, שעליו מבוססים רבים מהנכסים הללו. הדיון הטכנולוגי עוסק ביכולת לרשום ולהעביר נכס; הדיון על סנקציות עוסק גם בזהות הצדדים, במגבלות החלות עליהם ובאפשרות לקיים מסחר.

נניח, לשם המחשה, שקונה מציע לספק תשלום במטבע דיגיטלי. גם אם ההעברה אפשרית מבחינה טכנית, עדיין צריך לשאול אם הספק מוכן לקבל את המטבע, אם העסקה מותרת לו ואם יוכל להשתמש בתמורה. בתשלום עבור סחורה נדרשים גם אספקה והסכמה מסחרית. שינוי אמצעי התשלום, כשלעצמו, אינו תשובה לכל השאלות האלה. זו המחשה של ההבדל בין יכולת טכנולוגית לבין פתרון למשק שלם, ולא תיאור של תוכנית ישראלית שנחשפה.

לפי זמן ישראל, בנק ישראל מבהיר שמטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש לעקיפת סנקציות; בהידברות מובאת אותה הסתייגות בניסוח שלפיו אין מדובר בפתרון. הדיווחים אינם מפרטים כאן את הניתוח המקצועי שעליו נשענת העמדה. לכן אין לייחס לבנק נימוקים מסוימים, או לקבוע אילו מטבעות ואילו תרחישי שימוש נבחנו על ידו.

בין אמירה מדינית לתוכנית כלכלית

פאנדר מדווח גם על תגובות ברשתות החברתיות לדברי נתניהו. עצם התגובות מעיד על דיון ציבורי, אך אינו מספק ראיה ליכולת המעשית של ההצעה. בחינת רעיון כזה דורשת תשובות על היקף הפעילות המיועד, זהות הגופים שישתתפו בה והסיכונים שיישאו. פרטים אלה אינם מתבררים מן הדיווחים.

גם המונח הרחב ״קריפטו״ משאיר שאלות פתוחות. אין בדיווחים זיהוי של מטבע שנבחר, הסבר כיצד ייקבע ערכו לצורך תשלומים או פירוט מי יישא בסיכון של שינוי במחירו. בלי אלה אי אפשר להעריך עלויות, יציבות או התאמה לצרכים של המדינה. אזכור קריפטו בידי ראש הממשלה גם אינו בסיס להסיק שמטבע מסוים צפוי ליהנות מביקוש ממשלתי.

המחלוקת הנוכחית נוגעת אפוא לתפקיד שאפשר לייחס לקריפטו במדיניות הכלכלית של ישראל. כדי שהרעיון יהיה ניתן להערכה מעבר לרמת האמירה, נדרש פירוט של המטרה, המנגנון והמגבלות. לעת עתה, הדיווחים מציבים זה מול זה אפשרות שהעלה נתניהו והסתייגות של בנק ישראל, בלי להציג מתווה ביצוע שניתן לבחון.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: פאנדר · זמן ישראל · הידברות