ישראלהוראה 411 המעודכנת: הבנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל סיים את הליך האסדרה של תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411. הסירוב הגורף לכספים ממקור וירטואלי יוצא מהתמונה, רף 100 אלף השקלים מבוטל, ובמקומו נכנסת בחינה פרטנית לפי רמת סיכון. מועד התחילה: 1 במאי 2027.
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם ב-7 באוקטובר 2026 דוח קביעת אסדרה (חוזר מס' 2862) המתקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411, העוסקת בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. סטטוס האסדרה סופי, ומועד התחילה נקבע ל-1 במאי 2027. בלב התיקון עומדת קביעה אחת: תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב באופן גורף למתן שירותי תשלום רק משום שמקור הכספים קשור במטבעות וירטואליים.
הקביעה הזאת מכוונת לסוג מסוים של סירוב — כזה שאינו נשען על בחינת העסקה הקונקרטית אלא על מקור הכספים כשלעצמו. זה המצב שההוראה המתוקנת אוסרת במפורש: לקוח שמכר נכס דיגיטלי ומבקש להפקיד את התמורה בחשבונו לא יוכל להיתקל בדחייה שכל בסיסה הוא ייחוס הכספים לזירת המטבעות הווירטואליים. התיקון אינו מחייב בנק לאשר כל הפקדה — הוא מחייב אותו לבחון, ולבסס סירוב על בחינה.
מה נכנס במקום רף 100 אלף השקל
הנדבך השני של התיקון הוא ביטול של מבחן מכני. סעיף 87א, שנוסף להוראה בשנת 2022, חייב את הבנק לברר את מקור הכספים ואת נתיב המטבע הווירטואלי כאשר היקף הפעילות עולה על 100,000 שקל בשנה. הדרישה הזאת מבוטלת. במקומה, היקף הבדיקות ייקבע לפי רמת הסיכון של העסקה — ההוראה מפרטת גורמים מגבירי סיכון וגורמים מפחיתי סיכון, ומורה שדרישת האסמכתאות, לרבות הסתייעות במומחה לניתוח שרשרת הבלוקים, תהיה מידתית.
מבחינת הלקוח, פירוש הדבר שהבחינה אמורה להישען על מאפייני הלקוח, על מורכבות העסקה, על זהות המטבע הווירטואלי ועל נותן השירות שדרכו בוצעה הפעילות — ולא על מספר יחיד. הסכום של 100,000 שקל יוצא מהתמונה לשני הכיוונים: פעילות קטנה ממנו אינה פטורה אוטומטית מבדיקה, ופעילות גדולה ממנה אינה גוררת אוטומטית בירור מלא. ההוראה גם כוללת התייחסות ייעודית לפעילות עסקית שמקורה בהנפקת נכסים וירטואליים, ומחזקת את חובות הגילוי של הבנק כלפי לקוחותיו — כלומר את החובה להסביר מה נדרש ומדוע.
מבנה כזה מעביר את הכובד מכלל אחיד וקל ליישום אל בחינה פרטנית ושיקול דעת. בכיסוי התקשורתי הוצג השינוי בלשון חדה: כותרת בכלכליסט קבעה כי "הבנקים לא יוכלו לסרב אוטומטית לכספי קריפטו: הכללים החדשים של בנק ישראל", וכותרת באייס תיארה כי "בנק ישראל עושה מהפכה בשוק הקריפטו: זה השינוי שנכנס לתוקף". הטקסט שפרסם הפיקוח על הבנקים מנוסח בלשון זהירה בהרבה, ומדובר בדוח קביעת אסדרה — לא בחקיקה.
גבולות השינוי
יש כמה דברים שהתיקון אינו עושה, וראוי להפריד ביניהם לבין הכותרות. הוא אינו קובע שכל הפקדה שמקורה בקריפטו תאושר, ואינו מגדיר רשימת בורסות או נותני שירות מאושרים. הוא אינו משנה דבר בחבות המס: מכירת נכס דיגיטלי נותרת אירוע מס, וחובות הדיווח עליו מול רשות המסים אינן נושאו של התיקון. הוא אינו עוסק ברישוי של נותני שירותים בנכסים פיננסיים ואינו מחליף את הפיקוח על אותם גורמים, וגם אינו קובע מה יעשה בנק שבוחן ומחליט לסרב — זכות הסירוב המבוסס נשמרת.
הנקודה המעשית החשובה ביותר היא הזמן. מועד התחילה הוא 1 במאי 2027, כלומר הכללים הקיימים ממשיכים לחול בפועל עד אז, ועד המועד הזה יידרשו הבנקים לתרגם את ההוראה לנהלים פנימיים — וזו החוליה שבה ייקבע עד כמה השינוי יורגש בעמדת הדלפק. טיוטה להערות הציבור הופצה ב-14 ביולי 2026, והנוסח שפורסם כעת הוא הסופי. כיצד ייראו הנהלים הפנימיים של כל בנק, אילו אסמכתאות ידרוש בפועל ומה ייחשב "מידתי" בעיניו — אלה טרם פורסמו, ובהם תימדד המשמעות האמיתית של התיקון.
מקורות: בנק ישראל · כלכליסט · ICE
המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.
התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.
עוד בנושא
לכל החדשות
ישראלתושב אשדוד חשוד באי-דיווח על הכנסות ממטבעות דיגיטליים; הדיווחים אינם זהים בסכום ובמצבו המשפטי
שני אתרי חדשות ישראליים פרסמו ידיעות על תושב אשדוד החשוד באי-דיווח על הכנסות ממטבעות דיגיטליים. בחדרי חרדים כותב כי נעצר ומציין סכום של 13 מיליון דולר; חרדים אשדוד מתאר אותו כחשוד, בלי לדבר על מעצר, וכותב "13,000 מיליון דולר". המקורות אינם מציינים איזו רשות מנהלת את החקירה.
ישראלנעצר בחיפה חשוד בהסתרת פעילות קריפטו בהיקף של עשרות מיליוני דולרים
לפי דיווחי פאנדר ווואלה כסף, חקירה שמשלבת את רשות המסים ולהב 433 הובילה למעצר חשוד בעבירות מס והלבנת הון; מעריב מדווח כי בחיפושים נתפסו מט"ח ורכב יוקרה וכי מעצרו הוארך. מה נמסר בפועל, מה עוד חסר בתמונה, ומדוע דווקא מזומן ונכסים פיזיים הם שמסגירים פעילות דיגיטלית.
ישראלמיליארדים בכותרות — אך רק 51 מיליון במס מקריפטו: הפער בנתוני הגילוי מרצון
רשות המסים חשפה נכסים שלא דווחו — חשבונות בחו"ל, נדל"ן ומטבעות דיגיטליים. כותרת אחת מדברת על מיליארדים שנכנסים לקופת המדינה, אחרת על אכזבה, ושלישית על כ-51 מיליון שקל במס מקריפטו. מה מוסרות הכותרות בפועל, ומה הן אינן מוסרות.