הזירה המקומית — רגולציה, מיסוי, בנקים והקהילה
ישראלשני אתרי חדשות ישראליים פרסמו ידיעות על תושב אשדוד החשוד באי-דיווח על הכנסות ממטבעות דיגיטליים. בחדרי חרדים כותב כי נעצר ומציין סכום של 13 מיליון דולר; חרדים אשדוד מתאר אותו כחשוד, בלי לדבר על מעצר, וכותב "13,000 מיליון דולר". המקורות אינם מציינים איזו רשות מנהלת את החקירה.
ישראללפי דיווחי פאנדר ווואלה כסף, חקירה שמשלבת את רשות המסים ולהב 433 הובילה למעצר חשוד בעבירות מס והלבנת הון; מעריב מדווח כי בחיפושים נתפסו מט"ח ורכב יוקרה וכי מעצרו הוארך. מה נמסר בפועל, מה עוד חסר בתמונה, ומדוע דווקא מזומן ונכסים פיזיים הם שמסגירים פעילות דיגיטלית.
ישראלרשות המסים חשפה נכסים שלא דווחו — חשבונות בחו"ל, נדל"ן ומטבעות דיגיטליים. כותרת אחת מדברת על מיליארדים שנכנסים לקופת המדינה, אחרת על אכזבה, ושלישית על כ-51 מיליון שקל במס מקריפטו. מה מוסרות הכותרות בפועל, ומה הן אינן מוסרות.
ישראלהבנק הגדול בישראל מתכוון לפתוח ללקוחותיו מסחר בנכסים דיגיטליים דרך אפליקציית ההשקעות שלו, בשיתוף חברת Galaxy. זהו הניסיון השני של לאומי בתחום, אחרי שהמהלך הקודם נעצר מול בנק ישראל.
בנק ישראל עדכן את הנהלים לעבודת הבנקים עם מטבעות דיגיטליים
על פי דיווח, הפיקוח על הבנקים פרסם עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, ובו בוטלה תקרת הבדיקה האוטומטית לעסקאות במטבעות דיגיטליים ונקבעו מפות סיכון חדשות לארנקים ולזירות מסחר מפוקחות. העדכון נוגע לאופן שבו בנקים בישראל מטפלים בכספים שמקורם בקריפטו.
