בנק לאומי יאפשר מסחר בביטקוין, את'ריום וסולנה — מתחילת 2027

עד היום, מי שרצה לרכוש ביטקוין בישראל נאלץ לצאת אל מחוץ למערכת הבנקאית: זירות מסחר בינלאומיות, חברות המרה מקומיות, ולא פעם גם שיחות מייגעות עם פקיד הציות בסניף שביקש להבין מהיכן הגיע הכסף. כעת מסתמן שינוי. לפי דיווחי CoinDesk ו-Cointelegraph, בנק לאומי — הבנק הגדול במשק — נערך לאפשר ללקוחותיו לקנות, להחזיק ולמכור נכסים דיגיטליים ישירות דרך זירת ההשקעות של הבנק, החל מתחילת שנת 2027.

לפי CoinDesk ו-Cointelegraph, שלושת הנכסים שייכללו בשירות הם ביטקוין, את'ריום וסולנה. ראוי לציין שדיווחי Crypto Briefing ו-Decrypt מתייחסים לביטקוין בלבד. השירות אמור לפעול בשיתוף חברת Galaxy, שתספק את תשתית המסחר ואת שירותי המשמורת — כלומר השמירה בפועל על המפתחות הקריפטוגרפיים שמאחורי הנכסים.

מה בעצם משתנה כאן

ההבדל בין קנייה בזירה חיצונית לבין קנייה דרך הבנק אינו טכני בלבד. כשאדם קונה ביטקוין בזירה בחו"ל, הכסף יוצא מהחשבון הישראלי, עובר גלגול, ובבוא היום — כשהוא מבקש להחזיר את התמורה לחשבון — הוא נדרש להוכיח את מקור הכספים. זו נקודת החיכוך הידועה ביותר בשוק הישראלי, והיא שהולידה בשנים האחרונות תעשייה שלמה של חוות דעת ואישורים למול מחלקות הציות בבנקים.

מסחר שמתבצע בתוך הבנק עצמו מייתר, לפחות באופן עקרוני, חלק מהחיכוך הזה: הכסף אינו עוזב את המערכת, והבנק עצמו הוא הצד שמבצע ומתעד את הפעולה. אין בכך פתרון לכל השאלות שהמהלך מעורר, אבל זהו שינוי משמעותי בנוחות ובוודאות.

הניסיון הראשון שנעצר

זו אינה הפעם הראשונה שלאומי מנסה. Decrypt מציין שניסיון קודם של הבנק בשנת 2022 נבלם מול בנק ישראל, ושהפעם מדובר בקו רגולטורי רך יותר לצד תשתית המשמורת של Galaxy — שני גורמים שמאפשרים לבנק לשוב ולנסות. כאן ראוי לשים לב לניואנס בין המקורות: CoinDesk ו-Cointelegraph מציגים את המהלך כעובדה מוגמרת שתיכנס לתוקף בתחילת 2027, בעוד Decrypt מדגיש דווקא את הממד ההיסטורי ואת התלות בעמדה הרגולטורית. המשמעות המעשית: מדובר בהכרזה על תוכנית, ולא בשירות פעיל. עד תחילת 2027 עוד עשויים לחול שינויים.

היקף הלקוחות הפוטנציאלי גדול. לפי Crypto Briefing, מדובר בכ-2.5 מיליון לקוחות. לפי דיווח ברשתות החברתיות, השירות יהיה פתוח גם ללקוחות PEPPER, אך זהו מידע שלא אושר בדיווחים המבוססים ואנו מביאים אותו בהסתייגות.

מה זה אומר לקורא הישראלי

ראשית, עצם הכניסה של בנק מסחרי גדול לתחום משנה את מעמדו הציבורי של הנושא. במשך שנים התייחסה המערכת הפיננסית בישראל לנכסים דיגיטליים כאל אזור אפור. בנק שמציע את הנכסים ללקוחותיו — גם אם בזהירות ובהיקף מצומצם של נכסים בודדים — מוציא את הנושא מהאזור הזה.

שנית, סביר שהמהלך יעורר תגובה אצל המתחרים. מהלך של השחקן הגדול בשוק בנקאי ריכוזי כמו הישראלי נוטה לגרור אחריו את השאר, וייתכן שנראה הכרזות דומות מצד בנקים נוספים.

ושלישית — ואולי החשוב מכל — נוחות אינה בטיחות. העובדה שנכס נמכר בממשק מוכר של בנק ישראלי אינה משנה דבר בתנודתיות שלו. ביטקוין, את'ריום וסולנה הם נכסים תנודתיים, שמחירם עשוי לרדת בחדות בפרקי זמן קצרים, ואין שום ערובה שהדבר לא יקרה. בנוסף, כשהבנק או שותפתו מחזיקים במפתחות עבור הלקוח, הלקוח אינו מחזיק בנכס באופן ישיר — הוא מחזיק בהתחייבות של גוף מסחרי כלפיו. זהו הבדל מהותי שכדאי להבין מראש, ולא בדיעבד.

נקודה אחרונה שראוי לחדד: כניסת הבנקים לתחום מגיעה תמיד בליווי גל של פניות, קבוצות שמבטיחות תשואות והצעות "ליווי אישי" מגורמים שאינם מפוקחים. שום הכרזה של בנק אינה מכשירה גורם שלישי כזה. מי ששוקל להיכנס לתחום — כדאי שיעשה זאת בקצב שלו, מתוך הבנה, ולא מתוך תחושת החמצה.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Crypto Briefing · Decrypt

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.