נתניהו מציע היערכות לקריפטו מול סנקציות; בענף מזהירים מהצגת הטכנולוגיה כמקלט

קריפטו מול סנקציות: הצעת נתניהו פוגשת ביקורת גם מתוך הענף

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ביקש להכין תוכנית לשימוש בקריפטו לצורך עקיפת סנקציות, לפי וואלה כסף. האפשרות להיערכות כלכלית באמצעות מטבעות דיגיטליים עומדת גם במרכז הסיקור בגלובס ובכאן 11. אולם בין בקשה להכנת תוכנית לבין מדיניות שאפשר ליישם יש מרחק: עצם האמירה אינה מלמדת שנבחר מטבע מסוים, שאושר מנגנון תשלומים או שהתקבלה החלטה לשנות את השימוש בשקל.

הביקורת על הדברים אינה מגיעה רק ממי שמסתייגים מקריפטו. לפי מעריב, פורום הקריפטו הגיב לדברי נתניהו והדגיש שהטכנולוגיה אינה מיועדת לשמש מקלט להסתרת כספים. זו הבחנה שנוגעת לאופן שבו מוצג הענף: קידום שימושים כלכליים בטכנולוגיה אינו זהה להצגתה כמענה לבידוד פיננסי.

לפי כלכליסט, מטה ההייטק הזהיר מפגיעה קשה בענף בתרחיש של מעבר לכלכלת קריפטו. ב־YNET דווח על התנגדות של כלכלנים בכירים, שתיארו את רעיון עקיפת הסנקציות באמצעות קריפטו כמהלך קיצוני ובלתי אחראי. אלו הערכות ואזהרות של הגורמים המבקרים; אין להציגן כנתונים על נזק שכבר התרחש.

תשלום אינו קשר מסחרי

המונח קריפטו מתאר תחום של נכסים ומערכות דיגיטליים, ולא תוכנית כלכלית אחת בעלת כללים מוסכמים. גם הביטוי ״כלכלת קריפטו״ דורש פירוט: האם מדובר באמצעי תשלום בעסקאות מסוימות, בהחזקת נכסים דיגיטליים או בשינוי רחב יותר? אלה אפשרויות שונות לדיון, ולא צעדים שאפשר לייחס לנתניהו על סמך עצם ההצעה.

כדי להבין את השאלה הכלכלית, אפשר להפריד בין שתי בעיות: כיצד מעבירים תמורה, והאם הצד השני מוכן ורשאי לבצע עסקה. פתרון לבעיה הראשונה אינו תשובה מספקת לשנייה. למשל, בתרחיש שבו ספק מסרב למכור מוצר, הצעה לשלם בנכס אחר אינה כשלעצמה התחייבות מצדו לספק אותו. זהו ההבדל בין דיון בתשתית תשלומים לבין דיון ביכולת לקיים מסחר.

גלובס ממקד את הסיקור בשאלה אם קריפטו יכול לסייע לישראל מול סנקציות. בכאן 11 מוצגת עמדה ביקורתית שלפיה מעבר לביטקוין לא יפתור מצב של בידוד כלכלי. אין לקרוא את עצם העלאת השאלה בגלובס כאישור להיתכנות התוכנית, כשם שאין להסיק מהאזכור של ביטקוין בכאן כי הוא כבר נבחר לשמש כלי ממשלתי.

גם באתר היום הוצגה ביקורת חריפה על האסטרטגיה שיוחסה לנתניהו, תוך הטלת ספק באופק הכלכלי שהיא מציעה. זו מסגרת פרשנית לדיון, ולא הודעה על החלטת ממשלה. ההבחנה חשובה במיוחד כאן, משום שהסיקור משלב אמירה של ראש הממשלה, תגובות של גופים מקצועיים ועמדות ביקורתיות.

בין ההצעה לבין תוכנית שאפשר לבחון

התגובות מדגישות חששות שונים. פורום הקריפטו, לפי מעריב, מתמקד בהצגת הטכנולוגיה כאמצעי להסתרת כספים; מטה ההייטק, לפי כלכליסט, מזהיר מפני השלכות על הענף; והכלכלנים המצוטטים ב־YNET מתנגדים לכיוון הכלכלי של ההצעה. אין בסיס לייחס לכל הגורמים עמדה זהה לגבי כל שימוש אפשרי בקריפטו.

גם המונחים סנקציות וחרם אינם מספיקים לבדם כדי להעריך פתרון. לצורך בחינת תוכנית יהיה צורך לדעת לאילו מגבלות היא מתייחסת, מי אמור להשתמש במנגנון המוצע ומי יהיו הצדדים שיקבלו את התשלומים. ללא פירוט כזה, אי אפשר לקבוע אם ההצעה מטפלת בקושי מוגדר או רק מציעה כיוון לבדיקה.

מבחינת הציבור והעסקים בישראל, השאלה המעשית העולה מן הדברים היא אילו פעולות, אם בכלל, מבקשת הממשלה לאפשר באמצעות קריפטו. אין בעצם הדיווחים בסיס להסיק שתשלומי שכר, חשבונות או עסקאות מקומיות עומדים לעבור למטבע דיגיטלי. תוכנית מפורטת, אם תוצג, תצטרך לאפשר בחינה של היתכנותה ושל הסיכונים שהיא יוצרת — מעבר לכותרת הרחבה של מעבר לכלכלת קריפטו.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: וואלה כסף · מעריב · היום · כאן 11 · גלובס · כלכליסט · YNET