דרום קוריאה שוקלת להסדיר פעילות של עושי שוק, אחרי שמטבע יציב נסחר שם פי ארבעה משוויו

מטבע יציב אמור, מעצם הגדרתו, לעמוד במקום. JPYC, מטבע יציב הצמוד לין היפני, נועד להיסחר סביב שוויה של מטבע אחד ין. בבורסת אופביט (Upbit), הגדולה בדרום קוריאה, הוא נסחר במחיר גבוה פי ארבעה מן העוגן — כך מדווחים הן קוינטלגרף והן קריפטו בריפינג, שני המקורות שעסקו בתקרית. לפי קוינטלגרף, הדבר אירע במהלך ספטמבר.

פער כזה אינו מעיד בהכרח על כשל במטבע עצמו. במקרה הנדון איש מן המקורות אינו טוען שהרזרבות העומדות מאחורי JPYC נפגעו או שהמנפיק נקלע לקושי; הפער היה מקומי — מחיר בבורסה אחת, שלא התיישר עם המחיר בשאר העולם. וזה בדיוק מה שהופך את הסיפור לעניין רגולטורי ולא לעניין של מטבע בודד.

מי מיישר מחירים, ולמה בקוריאה כמעט אין מי שיעשה זאת

בשוק פעיל, כשנכס נסחר בזירה אחת גבוה משמעותית מכפי שהוא נסחר בזירות אחרות, מגיעים סוחרים שקונים בזול ומוכרים ביוקר, והפער נסגר מעצמו. את התפקיד הזה ממלאים בשווקים מוסדרים עושי שוק — גופים שמציבים בעת ובעונה אחת הצעות קנייה והצעות מכירה, מרוויחים את המרווח שביניהן, ובתמורה מספקים לשוק נזילות רציפה. בלעדיהם, ספר הפקודות דק, וכל פקודת קנייה גדולה אחת יכולה להקפיץ מחיר.

לפי קוינטלגרף, הפעילות הזאת מוגבלת בפועל בדרום קוריאה: הכללים המקומיים נגד מניפולציה בשוק מתייחסים בחשדנות לדפוס של הצבת פקודות משני צדי הספר, ולכן עשיית שוק בקריפטו כמעט אינה אפשרית שם באופן מוסדר. הרגולטורים, כך נמסר בשני המקורות המבוססים, בוחנים מחדש את הגישה הזאת. קריפטו בריפינג מציג את הבחינה הזאת כצעד שעשוי לייצב את השוק המקומי ולחזק את אמון המשקיעים — זו הערכה של המקור, לא עובדה מדווחת.

השוק הקוריאני מוכר זה שנים כשוק שבו מחירי הקריפטו נוטים להתנתק מן המחירים הבין־לאומיים, בין היתר משום שהעברת הון פנימה והחוצה כרוכה במגבלות. כשמצרפים לכך היעדר גורם מקצועי שמיישר פערים, התוצאה צפויה למדי.

הדרישה שעלתה מן השוק: כללי נזילות למטבעות יציבים מבוססי וון

בדרום קוריאה נדונה בימים אלה מסגרת חוקית למטבעות יציבים צמודי וון. לפי אתר crypto.news, גורמים בענף מבקשים לשלב במסגרת הזאת גם דרישות נזילות — כלומר, לא להסתפק בשאלה אם המנפיק מחזיק רזרבה מספקת, אלא לדרוש שיהיה בשוק עומק מסחר שיאפשר למחיר להתיישר. אותו דיווח מציין שהתקרית ב-JPYC לא הייתה יחידה, ושגם PYUSD ו-EURC חוו זינוקי מחיר. הנתון הזה מופיע במקור יחיד ואינו מאושש על ידי שני המקורות האחרים, ויש לקרוא אותו בהתאם.

ההבחנה שבבסיס הדרישה חשובה למי שמחזיק מטבע יציב כלשהו: יציבות של מטבע אינה תכונה אחת אלא שתיים. האחת היא הכיסוי — מה עומד מאחורי המטבע. השנייה היא היכולת לממש אותו במחיר הוגן בזירה שבה אתם נמצאים. מטבע מכוסה במאה אחוז יכול בהחלט להיסחר במחיר מעוות בבורסה דקה, והמחזיק שקונה שם במחיר המנופח הוא שנושא בהפרש.

החלטה עדיין לא התקבלה

בשלב הזה מדובר בבחינה מחדש בלבד. אין בידי המקורות נוסח של כלל חדש, אין לוח זמנים, ואין אמירה מי יורשה לשמש עושה שוק, באילו תנאי הון או תחת איזה פיקוח. גם הקשר בין שני המהלכים — הסדרת עושי השוק מצד אחד, וכללי הנזילות למטבעות יציבים צמודי וון מצד אחר — אינו נקבע במקורות כקשר פורמלי; שניהם עלו על הפרק באותו הקשר, ובכך מסתיים מה שידוע.

חשוב לא להרחיב את הידיעה מעבר למה שהיא: התקרית אינה מלמדת על מצבם של מטבעות יציבים בכלל, אינה קובעת דבר לגבי JPYC עצמו, ואינה מעידה על מדיניות של רגולטורים אחרים. זהו שוק אחד, עם מגבלות משלו, שבוחן כלל אחד שקבע לעצמו.

מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.