בייס הפעילה את עדכון «קובלט»: עסקאות מותנות וכלים חדשים למנפיקי נכסים מטוקנים

רשת בייס (Base) השלימה את הפעלתו של עדכון בשם קובלט (Cobalt) ברשת הראשית שלה — כלומר ברשת שבה נעות כספים אמיתיים, ולא בסביבת ניסוי. לפי שלושת המקורות שסקרנו, העדכון נושא שני חידושים מרכזיים: אפשרות להתנות את ביצועה של עסקה בתנאים מוקדמים, וסדרת פונקציות חדשות עבור נכסים המונפקים לפי תקן B20 של הרשת.

בייס היא רשת שכבה־שנייה מעל איתריום, שפותחה בידי קוינבייס. תפקידן של רשתות כאלה הוא לקלוט את נפח העסקאות שאיתריום עצמה מתקשה לשאת בעלות סבירה: העסקאות מבוצעות ברשת המשנית ונרשמות בצורה מרוכזת לרשת הראשית, וכך העמלה למשתמש נמוכה בסדר גודל. בייס אינה מטבע נפרד — העמלות בה משולמות באיתר.

התניית עסקאות: פחות ביצוע בתנאים שהשתנו

החידוש הראשון מאפשר לשולח העסקה לקבוע תנאים שבלעדיהם העסקה לא תתבצע כלל. הבעיה שהוא בא לפתור מוכרת לכל מי שביצע פעולה ברשת ציבורית: בין הרגע שבו אדם חותם על עסקה לרגע שבו היא נכללת בבלוק, מצב הרשת עשוי להשתנות — מחיר זז, נזילות התייבשה, פעולה אחרת הקדימה. עסקה מותנית אמורה במקרה כזה להיכשל ולא להתבצע בתנאים שלא התכוונו אליהם, וזה שינוי מהותי לעומת המצב שבו עסקה שנשלחה מתבצעת כפי שהיא.

תקצירי המקורות שלפנינו מנסחים את התכונה הזאת בקצרה ואינם מפרטים אילו סוגי תנאים נתמכים בפועל, מה גבולות המערכת ואיזה מהם ניתן לבנות רק דרך חוזה חכם. Cointelegraph מייחס את היכולת ל«סוחרים» — משתמשים שמבצעים פעולות מסחר — אך אין באף אחד מן המקורות נתון על היקף השימוש הצפוי, ואין לגזור מן ההכרזה שהתכונה כבר משמשת בשירותים שהקוראים פוגשים.

תקן B20: כלים שנועדו למנפיקים, לא למחזיקים

החלק השני של העדכון עוסק בנכסים מטוקנים — נכס מן העולם הפיננסי הרגיל, כגון מניה או קרן, שמיוצג כאסימון על גבי בלוקצ'יין. לפי Cointelegraph, הפונקציות החדשות שניתנות למנפיקים לפי תקן B20 כוללות בדיקות ציות וזיהוי לקוח (KYC), פיצול אחזקות בדומה לפיצול מניות, והעברת אסימונים בכפייה. The Block מתאר את אותו שינוי במונחים של «פונקציות חדשות לנכסי B20», בלי לפרט את הרשימה.

הכלים האלה נראים מוזרים במבט ראשון על רשת ציבורית, והם הגיוניים לגמרי בעולם שממנו הם באים. מנפיק של נייר ערך מחויב לדעת מי מחזיק בו; פיצול מניות הוא פעולה שגרתית; והעברה בהוראת בית משפט, או הנפקה מחדש של אחזקה שאבדה, היא חלק מן התשתית המשפטית של שוקי ההון. תקן שמתיימר לשמש להנפקת נכסים מפוקחים חייב לאפשר את אלה.

בה בעת, העברה בכפייה פירושה שגורם חיצוני יכול להזיז אסימונים מארנק בלי שבעל הארנק חתם על כך — היפוכה של ההנחה שרבים מייחסים לנכס על בלוקצ'יין, שלפיה רק המחזיק במפתח הפרטי יכול להזיז את הנכס. ההבחנה מעשית: מדובר בנכסים מסוג אחד, המונפקים לפי התקן הזה ובידיעה שהמנפיק שומר בהם כוחות מסוימים, ולא בשינוי בטיבם של ביטקוין, איתר או אסימונים רגילים שאינם נושאים פונקציות כאלה. הכוחות האלה נכללים בתקן, לא ברשת.

דגש שונה בין המקורות

Crypto Briefing מתאר את קובלט קודם כול כעדכון הנדסי: גמישות בביצוע עסקאות מצד אחד, ואוטומציה של עדכוני רשת עתידיים מצד שני, שנועדה לצמצם הפרעות תפעוליות בשדרוגים הבאים. הדגש הזה נעדר מתקצירי Cointelegraph ו‑The Block, ששניהם מציבים במרכז את הכלים לנכסים המטוקנים. אין כאן סתירה עובדתית אלא הבדל בזווית — צד התשתית לעומת צד המוצר.

מה שאין בשום מקור מן השלושה הוא הצד שקובע אם לעדכון תהיה משמעות: מנפיק ממשי שיבחר להשתמש בתקן B20 להנפקת נכס מפוקח. לא מוזכר שם של מנפיק, לא היקף נכסים, ולא לוח זמנים. עד שאלה יופיעו, קובלט הוא תשתית שהופעלה ותכונות שנפתחו — לא שוק שקם.

מקורות: The Block · Cointelegraph · Crypto Briefing

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.