בורסת ניו-יורק ובלוקצ'יין.קום צועדות אל טוקניזציה של מניות — כל אחת במסלול שלה

שני גופים שקשה למצוא ביניהם מן המשותף עוסקים בו-זמנית באותה שאלה: כיצד ייראה מסחר במניות כשהן מיוצגות בטוקנים על גבי בלוקצ'יין. לפי ניתוח שפורסם ב-Crypto Briefing, גם בלוקצ'יין.קום — מן הוותיקות בחברות הקריפטו — וגם בורסת ניו-יורק מקדמות מהלכים בתחום ניירות הערך המטוקנים, אך לא יחד: מדובר בשני מסלולים עצמאיים ולא במיזם משותף. המקור הוא כתבת ניתוח ולא הודעה רשמית של אחת החברות, ואינו מפרט מוצרים, מועדים או תנאי השתתפות.

שני שחקנים, שתי נקודות פתיחה

ההשוואה בין השניים מלמדת יותר מכל הצהרה. חברת קריפטו מביאה עמה בסיס משתמשים שכבר מחזיק ארנקים דיגיטליים, ומערכות שיודעות לנהל העברות על גבי רשת בלוקצ'יין — ומה שחסר לה הוא הגישה המוסדרת אל נייר הערך עצמו: האישורים, המשמורת והחיבור אל מנפיקי המניות. בורסה מסורתית ניצבת בנקודה ההפוכה. יש לה רישיונות, חברות רשומות למסחר ותשתית סליקה בת עשרות שנים, והיא זו שנדרשת ללמוד מן היסוד כיצד נראים משמורת וסליקה כשהרשומה מתנהלת על בלוקצ'יין ולא במרשם מרכזי.

מכאן גם החשיבות שבמילה «בנפרד». כששני העולמות מתקדמים בלי תקן משותף, עלול להיווצר מצב שבו טוקן שמייצג מניה בפלטפורמה אחת אינו ניתן להעברה או לפדיון בפלטפורמה אחרת. פיצול כזה פוגע דווקא בהבטחה המרכזית של הטוקניזציה — נזילות רחבה ותנועה חופשית בין זירות.

הבעלות שמאחורי הטוקן

מי שנפגש במושג לראשונה כדאי שיבחין בין שתי אפשרויות שונות מאוד זו מזו, שהמילה «מניה מטוקנת» (tokenized stock) עשויה לכסות על שתיהן. במודל האחד הטוקן הוא הרשומה עצמה, והחזקתו היא החזקה בנייר הערך. במודל השני הטוקן הוא עטיפה: גוף מתווך מחזיק את המניות בפועל, והטוקן מקנה זכות חוזית כלפיו. ההבדל אינו טכני אלא מהותי — הוא קובע מה קורה לדיבידנד, למי יש זכות הצבעה באסיפת המחזיקים, ומה נותר בידי המחזיק אם הגוף המתווך נכנס לקשיים. המקור שלפנינו אינו קובע באיזה מן המודלים בוחר כל אחד מן הגופים, וזו אחת השאלות הפתוחות המרכזיות.

זה גם ההקשר שבו נכנסת «ההתאמה הרגולטורית» שהניתוח מדגיש. עטיפה טכנולוגית אינה משנה את סיווגו של נייר ערך, ודיני ניירות ערך ממשיכים לחול עליו: חובות גילוי, כללי סליקה והסדרי הגנה על המשקיע. כל מהלך בכיוון הזה נמדד בראש ובראשונה ביכולתו לעמוד בדרישות האלה, לא בזריזות ההשקה.

מסחר רצוף מול שוק שנסגר

אחת ההבטחות שנקשרות לטוקניזציה היא מסחר רצוף, גם בשעות ובימים שבהם הבורסה סגורה — בשונה משוק המניות, שפועל בשעות קבועות. כאן נדרשת זהירות בפירוש: גם כשהטוקן נסחר בשעות שבהן הבורסה סגורה, המניה שמתחתיו אינה נסחרת באותה שעה. המחיר בשעות הסגורות נשען על נזילות דקה ועל הערכות של עושי שוק, ופער מול מחיר הפתיחה ביום המסחר הבא הוא תוצאה אפשרית. מסחר רצוף מרחיב את חלון הפעולה; הוא אינו יוצר שוק עמוק בשעות שבהן השוק המקורי סגור.

הפרטים שטרם נמסרו הם, בשלב הזה, עיקר התמונה: איזה מוצר בדיוק מוצע, באילו שווקים, אילו מניות, מי יוכל לגשת אליו ובאילו מדינות — כל אלה אינם מופיעים במקור. גם השאלה אם שני המסלולים יתלכדו בעתיד לתקן אחד, או יישארו איים נפרדים, נותרת בלא מענה; העובדה היחידה שהמקור קובע לגביה היא שכרגע אין ביניהם שיתוף פעולה.

מקורות: Crypto Briefing

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.