ארצות הברית מבקשת לחלט 61 מיליון דולר בקריפטו מפרשת נפט איראני שעבר דרך ביינאנס

משרד המשפטים האמריקאי הגיש בקשה לחילוט נכסים דיגיטליים בשווי של כ-61 מיליון דולר, שלטענת התביעה הם תמורתן של מכירות נפט איראני שנעשו בעקיפת משטר הסנקציות האמריקאי. שני דיווחים נפרדים — של Crypto Briefing ושל The Block — מצביעים על אותו נתון מרכזי ועל אותו ערוץ: הכספים נעו, לפי הטענה, דרך חשבונות בבורסת המסחר ביינאנס.

לפי The Block, בקשת החילוט מייחסת את ההעברות לשתי חברות סיניות ששימשו חוליית ביניים, וטוענת כי הכספים הועברו לאיראן ולגורמים הפועלים מטעמה. Crypto Briefing מנסח את הזיקה בצורה צרה יותר ומקשר את הכספים לגורמים צבאיים איראניים. ההבדל אינו זניח: "גורמים הפועלים מטעם" הוא מעגל רחב בהרבה מ"הצבא האיראני", ובשלב זה מדובר בטענות תביעה שטרם נבחנו בבית משפט.

מדוע נפט מגיע דווקא לארנקים

מנגנון הסנקציות האמריקאי אינו אוסר על מכירת נפט אלא חונק את התשלום עבורו. בנק שמסלק דולרים חשוף לסיכון אמריקאי ישיר, ולכן רוכש שמעוניין בנפט איראני נדרש לשרשרת של מתווכים — חברות מסחר, חשבונות שאינם על שם הצדדים האמיתיים, ולעיתים נכסים דיגיטליים שהעברתם אינה תלויה בבנק מסלק. שם נכנסות בורסות הקריפטו לתמונה: הן מספקות המרה בין מטבעות דיגיטליים למטבעות מסורתיים, והן גם הנקודה היחידה כמעט שבה אפשר לדרוש זיהוי לקוח ולהקפיא כספים. בשל כך הן הפכו בשנים האחרונות לזירת האכיפה המרכזית של סנקציות בעולם הקריפטו.

מנגד, הבלוקצ'יין עצמו הוא ספר חשבונות פומבי. אותה שקיפות שמאפשרת להעביר סכומים גדולים במהירות מאפשרת גם לחוקרים לשחזר את המסלול בדיעבד, לעיתים שנים לאחר מעשה. חלק ניכר מהליכי החילוט בתחום נשענים בדיוק על כך.

בקשת חילוט אינה פסק דין

חילוט אזרחי הוא הליך המופנה נגד הנכס ולא נגד אדם. התביעה טוענת שלכסף עצמו יש זיקה לפעילות בלתי חוקית, ומי שטוען לבעלות עליו רשאי להתייצב ולהתנגד. רף ההוכחה בהליך כזה נמוך מזה הנדרש להרשעה פלילית, והוא אינו מחייב שיוגש כתב אישום נגד מי מהמעורבים.

מכאן גם גבולות הידיעה. המקורות שלפנינו אינם מייחסים לביינאנס עצמה עבירה, ואינם מדווחים על הליך שנפתח נגד הבורסה בפרשה זו. הם גם אינם מבהירים אם הכספים כבר מוקפאים בפועל, מתי בוצעו ההעברות, או מי הם בעלי החשבונות הרשומים. סכום של 61 מיליון דולר גדול בקנה מידה של הליך חילוט בודד, אך הוא אינו מלמד דבר על היקפה הכולל של סחר הנפט האיראני, שמתנהל ברובו המכריע בערוצים שאין להם כל קשר לקריפטו.

הצל של ההסדר הקודם

ביינאנס אינה זרה להליכי אכיפה אמריקאיים. הבורסה הגיעה בעבר להסדר עם רשויות בארצות הברית בפרשות של הלבנת הון ואכיפת סנקציות, הסדר שכלל התחייבויות ציות ופיקוח חיצוני על פעילותה. כל פרשה חדשה שבה שמה עולה נקראת על רקע זה, ולא כאירוע מבודד.

בכותרת שפרסם אתר BeInCrypto נטען כי מדובר בחשבונות שהבורסה הגנה עליהם בעבר. טענה זו אינה מופיעה בשני הדיווחים המבוססים שלפנינו, ואין בידינו את הבסיס שעליו היא נשענת — ולכן היא נמסרת כאן כטענה שפורסמה, לא כעובדה.

הצעד הבא בהליך תלוי בשאלה אם יתייצב בעל דין שיגיש התנגדות לחילוט. כשאין מתנגד, בקשות מסוג זה מסתיימות לא פעם בהחלטה שקטה ובהעברת הנכסים לאוצר האמריקאי; כשיש מתנגד, הפרשה עשויה להיפרש בבית המשפט ולחשוף פרטים נוספים על מסלול הכספים.

מקורות: The Block · Crypto Briefing · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.