נאסד"ק ובורסת שטוטגרט קוראות לאיחוד האירופי להסיר את התקרה על ניירות ערך מבוזרים

קבוצה של בורסות, גופים פיננסיים ואיגודי טוקניזציה באירופה פנתה למוסדות האיחוד האירופי בדרישה לבטל את המגבלה הכמותית החלה על ניירות ערך הנסחרים על גבי טכנולוגיית בלוקצ'יין במסגרת משטר הניסוי האירופי, או לחלופין להעלות אותה במידה ניכרת. בין החותמים הבולטים נמנות נאסד"ק ובורסת שטוטגרט הגרמנית. לפי קוינטלגרף, אם התקרה תישמר בכל זאת, מציעים הפונים לקבוע אותה על רף בסיס של 1.5 טריליון אירו — סדר גודל אחר לחלוטין מזה שנהוג היום.

מסגרת שנבנתה מלכתחילה כניסוי מוגבל

משטר הפיילוט של האיחוד האירופי לתשתיות שוק מבוססות DLT פועל מאז 2023, והרעיון שמאחוריו פשוט: לאפשר לזירות מסחר ולמערכות סליקה להנפיק ולסלוק ניירות ערך "מטוקנים" — מניות ואיגרות חוב שנרשמות על גבי בלוקצ'יין במקום במרשם מרכזי מסורתי — תוך פטור זמני מכמה מן החובות הרגילות של דיני שוק ההון האירופיים. התמורה לפטור הזה היא ההגבלה: כל תשתית שפועלת תחת המשטר כפופה לתקרות על היקף המכשירים שהיא רשאית לנהל, כדי שניסוי טכנולוגי לא יהפוך בבת אחת לשוק רחב בלי פיקוח מותאם.

השאלה שעל הפרק אינה אם הטכנולוגיה מותרת באירופה — היא מותרת — אלא באיזה נפח. וכאן, לטענת הפונים, נוצר פער בין הכוונה המקורית לבין מה שקורה בשטח.

הטענה: המספר נמוך מן המציאות הקיימת

לפי CoinDesk, הקואליציה מצביעה על כך שפרויקטים אירופיים שכבר פועלים חורגים מן הרף הנוכחי — כלומר המגבלה אינה מרסנת ניסוי תיאורטי אלא פעילות שקיימת ממש עכשיו. זו טענה עובדתית על גודל השוק, והיא הבסיס הישיר לבקשה.

Crypto Briefing מדגיש זווית שנייה של אותה פנייה, תחרותית יותר: תקרה נוקשה עלולה לדחוף פעילות פיננסית אל מסגרות רגולטוריות גמישות יותר, ובראשן ארצות הברית. שני הדיווחים אינם סותרים זה את זה, אבל הם מציבים שני נימוקים שונים בעוצמתם — האחד מדיד, השני הערכה על התנהגות עתידית של שחקנים.

מן הפנייה עצמה לא ברור, לפי הדיווחים שלפנינו, כיצד בדיוק ייושם רף של 1.5 טריליון אירו: אם מדובר בסכום מצרפי לכלל האיחוד או במגבלה לכל תשתית בנפרד. המקורות מתארים אותו כרף בסיס ("baseline") ואינם יורדים למנגנון החישוב.

פנייה, לא הכרעה

נכון לדיווחים שלפנינו, מדובר בעמדה של גורמי שוק המופנית למחוקק האירופי — לא בהחלטה של רשות. אף אחד משלושת הדיווחים אינו מציין תגובה רשמית מבריסל, ואינו נוקב במועד שבו הנושא אמור להיות מוכרע. עד שייקבע אחרת, התקרות הקיימות עומדות בתוקפן, וכל תשתית שפועלת תחת המשטר כפופה להן כרגיל.

חשוב גם לתחום את היקף העניין. הבקשה נוגעת לתשתיות שוק מוסדיות — בורסות, מסלקות, זירות מסחר — ולא לשימוש הפרטי בקריפטו. שינוי בתקרה לא היה משנה דבר במעמדו של ביטקוין, במטבעות יציבים או בארנקים אישיים, שכן אלה נשלטים במסגרות אחרות לגמרי של הרגולציה האירופית. גם ההגדרה המשפטית אינה זזה: נייר ערך מטוקן נשאר נייר ערך לכל דבר, על כל חובות הגילוי וההגנה על המשקיע הנלוות אליו. מה שנדון כאן הוא הצינור הטכנולוגי שבו הוא נרשם ונסלק, לא מהותו.

ולבסוף, טענת "פרויקטים שכבר חורגים מן התקרה" מלמדת שקיימת פעילות בהיקף מסוים — היא אינה מלמדת על היקפה המדויק, על רווחיותה, ולא על השאלה אם טוקניזציה של ניירות ערך אכן תתפוס נתח משמעותי מן השוק המסורתי. בשלב זה מדובר בתשתית ניסיונית שגופים גדולים בוחנים, לא בתקן מבוסס.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · Cointelegraph

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.