ארק ביקשה מה-SEC לאשר מחלקת מניות שמרשם הבעלות שלה מתנהל על בלוקצ'יין

ארק מבקשת לנהל מרשם בעלות של קרן ותיקה על גבי בלוקצ'יין

בית ההשקעות ARK Investment Management פנה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) בבקשה לאשר מחלקת מניות חדשה באחת מקרנותיו, שבה מרשם הבעלות יתנהל באמצעות טכנולוגיית פנקס מבוזר. לפי crypto.news, מדובר בקרן הון סיכון שהיקפה כ-562 מיליון דולר, והבקשה מתייחסת למחלקת מניות בתוך קרן קיימת — לא להשקת מוצר חדש.

ההבחנה הזאת אינה טכנית בלבד. הבקשה, כפי שהיא מתוארת במקורות, נוגעת לשכבת הרישום; המקורות אינם מתייחסים כלל להרכב תיק הקרן ואינם מאפיינים את הנכסים שהיא מחזיקה. מה שעומד על הפרק הוא השכבה שמתעדת מי מחזיק ביחידות ואיך הן עוברות מיד ליד.

הרובד שמשתנה הוא הפנקס, לא תיק ההשקעות

בקרן מסורתית, הבעלות על יחידות רשומה במרשם שמנהל גורם ייעודי — סוכן העברה. כשמשקיע מוכר יחידה, המרשם מתעדכן בתהליך שכולל תיווך, התאמות והסדרה, ולוקח לו זמן. הרעיון שמאחורי "מחלקת מניות מתומרנת" הוא להעביר את הפנקס הזה לבלוקצ'יין, כך שהרישום והעברת הבעלות יתבצעו על גבי רשת מבוזרת במקום במערכת מרכזית סגורה.

מבחינת המשקיע, הזכויות נגזרות ממסמכי הקרן ולא מהטכנולוגיה שרושמת אותן. אף אחד מהמקורות שלפנינו אינו מתאר שינוי בתנאי ההשקעה, בעמלות או בזכויות בעלי היחידות — הבקשה עוסקת בשיטת הרישום. חשוב לומר גם מה איננו יודעים: המקורות אינם מציינים על איזו רשת יתנהל המרשם, מי ישמש סוכן ההעברה בפועל, והאם ניתן יהיה לסחור ביחידות בשוק משני כלשהו.

מדוע בית השקעות טורח על זה

Crypto Briefing מעריך שאישור מסוג זה עשוי לשנות את אופן ההפצה של קרנות בשווקים מפוקחים. ההיגיון הכלכלי מובן: קרן הון סיכון היא מוצר לא נזיל מטבעו, שבו הכסף נעול לשנים ארוכות, והעברת יחידות היא הליך מסורבל. מרשם שמתעדכן על בלוקצ'יין נועד לקצר את זמן הסליקה ולהוזיל את התפעול.

אלא שהערכה כזו מקדימה את המציאות. פנייה לרשות היא בקשה, לא אישור, ומסמך שהוגש אינו מלמד דבר על סיכויי הקבלה. יתרה מזו, האופי הלא-נזיל של קרן הון סיכון אינו נובע רק מהרישום הטכני אלא מהמבנה המשפטי שלה ומההגבלות על מי רשאי להשקיע בה — מגבלות שהעברת הפנקס לבלוקצ'יין אינה מבטלת. תיעוד מהיר יותר של בעלות אינו יוצר קונים, ובקרן שהמסמכים שלה מגבילים את מעגל המשקיעים, שוק משני נזיל אינו נוצר מאליו. חלק ניכר מהוויכוח סביב תמרון נכסים אמיתיים בשנים האחרונות נסוב בדיוק על הפער הזה, בין הבטחת הנזילות לבין הנזילות שנוצרה בפועל.

רגולטורים אחרים בוחנים את אותה שאלה

הפנייה הזאת אינה עומדת לבדה. לפי BeInCrypto, רשות ניירות ערך הברזילאית (CVM) הקימה בחודש יולי צוות עבודה ייעודי לנושא התמרון, שתפקידו לבחון רישום, משמורת, מסחר וסליקה של ניירות ערך באמצעות פנקס מבוזר, ואף להציע משטר רגולטורי ניסיוני לניירות ערך מתומרנים. באותו דיווח מוזכרת גם תוכנית אשראי מתומרן בהיקף של כשני מיליארד דולר. מדובר בפרסום שלא אומת אצלנו במקור שני, ויש לקרוא אותו כאינדיקציה לכיוון ולא כנתון מבוסס.

התמונה המצטברת היא שהשאלה שעל השולחן בוושינגטון ובברזיליה דומה: האם מרשם מבוזר יכול למלא את התפקיד שממלאות היום מערכות רישום מרכזיות, ובאילו תנאים. זו שאלה של תשתית שוק ההון, לא של מסחר במטבעות.

הצעד הבא נמצא כולו בידי הרשות האמריקאית. אף אחד מהמקורות אינו מציין לוח זמנים להכרעה, וכל עוד לא ניתנה תשובה, מדובר בבקשה שהוגשה — ותו לא.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.