בית משפט בסיאול קיבל את תביעות ביטהאמב נגד לקוחות שמכרו ביטקוין שנזקף להם בטעות

בורסת הקריפטו הקוריאנית ביטהאמב (Bithumb) קיבלה פסיקה ראשונה לטובתה בשתי תביעות שהגישה נגד לקוחות שלה. כך עולה מדיווח של קויןטלגרף, המסתמך על דיווחים בתקשורת המקומית. עילת התביעה: אותם לקוחות מכרו ביטקוין שנרשם בחשבונם בטעות — ושמרו את התמורה.

הרקע הוא תקלת זיכוי בחשבונות לקוחות. לפי crypto.news מדובר ב"תקלת תשלום" (payout error) שאירעה בפברואר. קויןטלגרף מעריך את שווי הרישום השגוי בכ-40 מיליארד דולר. חלק מן הלקוחות שראו את היתרה החדשה בחשבונם מיהרו למכור, והבורסה פנתה לבתי המשפט כדי להשיב את הכספים שהתקבלו מהמכירות הללו.

יתרה בממשק מול תנועה בבלוקצ'יין

ההבחנה החשובה כאן היא בין יתרה שמוצגת בממשק של בורסה לבין מטבעות שנעו בפועל על גבי הבלוקצ'יין. היתרה שהלקוח רואה בחשבונו בבורסה ריכוזית היא רישום פנימי במערכות של החברה, לא בהכרח שיקוף של תנועה מתועדת ברשת. משום כך תקלת רישום יכולה "להעניק" סכומים שאין להם קיום ממשי — והמכירה שמתבצעת בעקבותיה מתרחשת מול המערכת של הבורסה עצמה. הדיווחים שלפנינו אינם מפרטים את המנגנון הטכני המדויק של התקלה בביטהאמב, ולכן ההסבר הזה הוא הקשר כללי ולא תיאור של המקרה הספציפי.

פערים בין הדיווחים

בין שני הפרסומים יש הבדל בדגש. קויןטלגרף מדווח על הכרעה בשתי תביעות. crypto.news מציין בכותרתו סכום ממוקד של 194 מיליון וון שנפסק להשבה. איננו יודעים אם מדובר בסכום שנפסק באחת התביעות בלבד או בשתיהן יחד, ואף מקור אינו מספק פירוט מלא. גם שאר התמונה חסרה: הדיווחים שלפנינו אינם מציינים כמה ביטקוין נזקפו בפועל לחשבונות, כמה תביעות הגישה הבורסה בסך הכול, כמה לקוחות החזירו את הכספים מרצון, ומה עלה בגורלם של מי שלא מכרו כלל.

מה משתנה בפועל

בערכאה ראשונה נקבע שהתמורה ממכירת נכס שנזקף בשוגג אינה שייכת למי שמכר אותו. זהו יישום של עיקרון מוכר במשפט האזרחי במדינות רבות: מי שהתעשר על חשבון אחר בלא זכות שבדין נדרש להשיב את הרווח. עצם קיומו של פסק דין כזה מקל על הבורסה בהמשך ההליכים מול לקוחות אחרים באותה פרשה, ומעביר את הנטל אליהם.

ומה זה לא משנה

ראשית, אין כאן סוף פסוק. פסיקה בערכאה ראשונה ניתנת לערעור, והדיווחים אינם מציינים אם הנתבעים הודיעו על כוונה לערער. שנית, ההכרעה ניתנה במערכת המשפט הקוריאנית ואינה מחייבת אף בית משפט אחר; היא אינה קובעת תקדים לגבי בורסות או משתמשים במדינות אחרות. שלישית, השאלה מה קורה כשלקוח כלל לא ניצל את הרישום השגוי אינה נדונה בדיווחים שלפנינו. ורביעית — וזה אולי החשוב מכול — פסק הדין עוסק בהשבת כספים, לא בשאלת האחריות של הבורסה עצמה לתקלה שיצרה את המצב מלכתחילה. הדיווחים אינם מציינים אם ננקטו נגדה צעדים רגולטוריים בעקבות האירוע.

מקורות: Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.