שתי הרשעות בארצות הברית: פירמידה של 24 מיליון דולר, וקרן שהבטיחה בוט מסחר שלא היה קיים

שני חברי מושבעים פדרליים בארצות הברית הרשיעו שני אנשי עסקים בפרשות הונאה נפרדות לחלוטין, שנקשרו שתיהן לעולם המטבעות הדיגיטליים. הפער ביניהן גדול — עשרות מיליוני דולרים מול פחות ממיליון — אך דווקא ההשוואה בין השתיים מלמדת משהו על צורת ההונאה עצמה, ופחות על הטכנולוגיה שבשמה נעשתה.

פרשת פרופיט קונקט: 24 מיליון דולר, לפחות 400 משקיעים

לפי Cointelegraph ו-crypto.news, חבר מושבעים פדרלי הרשיע את ברנט קובאר, איש עסקים מלאס וגאס, בעבירות של הונאת מסרים (wire fraud), הונאת דואר והלבנת הון. על פי כתב האישום, מיזם בשם Profit Connect גייס 24 מיליון דולר מלפחות 400 משקיעים, על בסיס מצגים כוזבים בנוגע לכריית מטבעות דיגיטליים, לתשואות הצפויות ולאופייה של החברה עצמה. שני המקורות מציינים כי העונש המצטבר המרבי הקבוע לצד סעיפי האישום מגיע ל-280 שנות מאסר — נתון שמשקף את חיבור המקסימום של כל הסעיפים יחד, ולא תחזית לגזר הדין בפועל. מועד גזר הדין אינו מופיע במקורות שלפנינו.

חשוב להבין מהו מבנה פונזי, משום שהשם חוזר בכל פרשה כזו: מדובר בהסדר שבו כספי המצטרפים החדשים משמשים לתשלום ה"תשואות" של הוותיקים. אין פעילות כלכלית שמייצרת רווח, ולכן המנגנון קורס ברגע שקצב הגיוס נעצר. הכינוי אינו קשור לתחום מסוים — הוא תיאור של תזרים, לא של טכנולוגיה. הקישור לכרייה נוח למי שמפעיל מבנה כזה, מפני שהכרייה נשמעת כמו עסק תעשייתי אמיתי שקשה לאמת מבחוץ: כמה מכונות פועלות, היכן, ובאיזו תפוקה.

בלוק ביטס: קרן סביב מערכת מסחר שלא נבנתה

בפרשה השנייה, שאין לה קשר לראשונה, דיווחו crypto.news ו-Bitcoin.com News על הרשעתו של יפת דילמן, ממייסדי Block Bits Capital. לפי דיווח crypto.news, המתבסס על הודעת משרד המשפטים האמריקני, דילמן הורשע בהונאת מסרים ובקשירת קשר, לאחר שלמעלה מ-20 משקיעים הפסידו קרוב למיליון דולר בקרן מסחר במטבעות דיגיטליים. Bitcoin.com News, המצטט דיווח של Law360 מבית המשפט הפדרלי המחוזי, מוסיף כי ההרשעה כללה חמישה אישומים, וכי הכספים — כ-960 אלף דולר — נאספו סביב מערכת מסחר אוטומטית שמעולם לא הייתה קיימת. יש לציין שהדיווחים נבדלים בניסוח מספר האישומים ובסכום המדויק, ולכן ראוי להתייחס אליהם כאל סדר גודל ולא כאל נתון סופי.

"בוט מסחר" הוא תוכנה שמבצעת פקודות קנייה ומכירה לפי כללים שנקבעו מראש. הרעיון עצמו לגיטימי וקיים בשווקים הפיננסיים זה שנים. הבעיה בפרשות מסוג זה אינה הכלי אלא ההיפוך: הכלי מוצג כקופסה שחורה שמייצרת רווח קבוע, ומשום שאיש מהמשקיעים אינו רואה את הקוד ואינו מקבל דוחות מסחר מאומתים, אין כל דרך לדעת אם הוא פועל — או אם נכתב בכלל.

מה ההרשעות האלה קובעות, ומה הן אינן קובעות

שתי ההכרעות ממחישות שרשויות האכיפה בארצות הברית מטפלות בהונאות מסוג זה בכלים המשפטיים הרגילים: הונאת מסרים, הונאת דואר, קשירת קשר והלבנת הון. אלה סעיפים ותיקים, שאינם ייחודיים למטבעות דיגיטליים — מה שנחקר הוא זרימת הכסף וההצהרות שנאמרו למשקיעים, לא הטכנולוגיה שהוזכרה בדרך.

מנגד, כדאי לסמן את הגבולות. הרשעה בערכאה ראשונה אינה סוף ההליך, וזכות הערעור עומדת לנאשמים. העונש המרבי התיאורטי אינו העונש שנגזר, וגזר הדין בשתי הפרשות טרם דווח במקורות שלפנינו. חשוב מכך: אין בהכרעות האלה כל קביעה לגבי מטבעות דיגיטליים כשלעצמם, לגבי כרייה כפעילות, או לגבי מסחר אלגוריתמי — בית המשפט דן במעשיהם של אנשים מסוימים, לא בטכנולוגיה. גם השאלה כמה מהכספים יוחזרו למשקיעים אינה נענית בדיווחים.

המכנה המשותף היחיד שעולה משתי הפרשות אינו טכני אלא בסיסי: בשתיהן הובטח מנגנון שאי אפשר היה לבדוק מבחוץ. תשואה המוצגת כקבועה, ופעילות שאין עליה דיווח שניתן לאמת באופן עצמאי, הן סימני האזהרה שחזרו כאן — בין אם מדובר ב-24 מיליון דולר ובין אם בפחות ממיליון.

מקורות: Cointelegraph · crypto.news · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.