ארה"ב מרחיבה את הסנקציות על איראן אל תחום הנכסים הדיגיטליים

משרד האוצר האמריקאי הרחיב את מערך הסנקציות שהוא מפעיל על איראן, והפעם היעד הוא תחום הנכסים הדיגיטליים. לפי דיווח של Cointelegraph, בבסיס המהלך עומדת טענה שברוקר הפועל מאיחוד האמירויות העביר יותר ממאה מיליון דולר בנכסי קריפטו, כחלק ממערך התשלומים על מכירות נפט איראני. בדיווחים נוספים בתקשורת הקריפטו נטען כי ההעברות קשורות לגורמים המזוהים עם משמרות המהפכה, ושהן נמשכות מאז 2023 — פרטים שלא אושרו בכל המקורות שלפנינו, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות.

כדי להבין מדוע זו ידיעה ולא עוד הודעה שגרתית, כדאי להכיר את המנגנון. הזרוע האמונה על אכיפת הסנקציות בארצות הברית היא OFAC, משרד בתוך האוצר האמריקאי, והכלי המרכזי שלה הוא רשימה שחורה של אנשים, חברות וישויות. בשנים האחרונות התרחבה הרשימה הזו וכוללת גם כתובות ארנק ספציפיות בבלוקצ'יין. מרגע שכתובת נכנסת לרשימה, כל גורם שנמצא בשיפוט האמריקאי — בורסה, בנק, ספק שירותי משמורת — מחויב להימנע מלטפל בנכסים שמגיעים ממנה או מיועדים אליה. מכיוון שרישום הבלוקצ'יין גלוי לכול, זהו אחד המקרים שבהם דווקא השקיפות של הטכנולוגיה עובדת לטובת הרגולטור ולא נגדו.

מה חדש כאן

הסנקציות על איראן אינן חדשות, וגם לא הטענה שנעשה שימוש בקריפטו כדי לעקוף אותן. החידוש הוא בהגדרה הרחבה יותר. לפי דיווח של Bitcoin.com News, במסגרת מבצע אכיפה שהאוצר האמריקאי מכנה Operation Economic Outcast, הוגדר תחום הנכסים הדיגיטליים כמגזר קריטי — כלומר מגזר שניתן יהיה בעתיד להטיל בגינו סנקציות משניות, לצד תחומים כמו טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מסר, על פי אותו דיווח, מסר חד לגורמים זרים: לנתק את הקשרים עם תחום הנכסים הדיגיטליים האיראני.

ההבחנה בין סנקציות רגילות לסנקציות משניות היא לב העניין. סנקציה רגילה אוסרת על אמריקאים לעשות עסקים עם היעד. סנקציה משנית מרחיבה את התמונה: היא מאפשרת להטיל עונשים גם על צד שלישי — חברה סינית, בנק אירופי או ברוקר במפרץ — שממשיך לסחור עם היעד, גם אם אין לו כל נוכחות בארצות הברית. הכוח שלה אינו נובע ממשפט אלא מכלכלה: מעטים הגופים הפיננסיים שיכולים להרשות לעצמם לוותר על גישה למערכת הדולרית.

מה משתנה בפועל

בטווח המיידי, ההשפעה הישירה מצטמצמת לגורמים שנכללו בהודעה עצמה ולנכסים שברשותם. בטווח הרחב יותר, ההודעה מתפקדת כאזהרה מוקדמת: בורסות ומתווכים בעולם, ובעיקר באזור המפרץ, נדרשים לבחון מחדש עם מי הם עובדים ואילו כתובות הם משרתים. גופים כאלה נוטים להגיב על אזהרות מהסוג הזה בהחמרה של נהלי הציות שלהם, לעיתים באופן גורף יותר ממה שהחוק מחייב, פשוט מפני שהמחיר של טעות גבוה.

ומה זה לא משנה

כאן חשוב להיזהר מפרשנות רחבה מדי. ההודעה אינה אוסרת על שימוש בקריפטו, אינה מגדירה מטבע או פרוטוקול כלשהו כבלתי חוקי, ואינה נוגעת למשתמש פרטי שאין לו קשר לגורמים שנכללו בה. גם ההגדרה של תחום הנכסים הדיגיטליים כמגזר קריטי אינה, לפי הדיווח שלפנינו, הפעלה של סנקציות משניות — אלא יצירת האפשרות להטיל אותן בהמשך. ההבדל בין "אפשר" ל"הוטל" הוא מהותי, ולא נכון לטשטש אותו.

מה שעדיין לא ידוע: אילו כתובות ארנק בדיוק נכללו, כמה מהכספים הוקפאו בפועל, והאם ייגזרו מכאן צעדים נוספים נגד גופים שאינם איראניים. גם הפער בין הגרסאות — היקף התקופה, זהות הגורמים המעורבים — טרם נסגר. אלה שאלות שיתבררו מהודעות המשך של האוצר האמריקאי, אם וכאשר יפורסמו.

מקורות: Cointelegraph · Bitcoin.com News · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.