גרמניה: בנקי החיסכון פותחים מסחר בנכסים דיגיטליים בתוך ממשק הבנק הרגיל

רשת בנקי החיסכון בגרמניה — ה-Sparkassen — מתחילה להציע ללקוחותיה קנייה ומכירה של נכסים דיגיטליים בתוך אותו ממשק בנקאי שבו הם מנהלים את החשבון, מעבירים תשלומים ובודקים יתרה. לפי BeInCrypto, ההפעלה נעשית באמצעות DekaBank, בית ההשקעות המרכזי של קבוצת בנקי החיסכון, ומדובר בחמישה נכסים דיגיטליים שאותם יוכל הלקוח לקנות ולמכור בלי לעבור לפלטפורמה חיצונית. Crypto Briefing מדווח על תחילת פריסה של השירות ומציין היקף של כ-50 מיליון לקוחות.

כאן כבר נדרשת זהירות במספרים: הידיעה שהופצה ברשתות החברתיות נקבה בהיקף אחר — 40 מיליון לקוחות. אף אחד מן המקורות שלפנינו אינו מסביר כיצד נספרו אותם לקוחות, ואין בהם הודעה רשמית של הקבוצה שמאשרת מספר כזה או אחר. הפער בין שתי הגרסאות אינו שולי — עשרה מיליון בני אדם — ועד שתתפרסם הודעה מסודרת, נכון לקרוא את שני המספרים כאומדן לגודל הרשת ולא כמספר הלקוחות שבאמת ייגשו לשירות.

לא בנק אחד, אלא רשת

הקורא שאינו מכיר את המערכת הבנקאית הגרמנית עלול לדמיין תאגיד ענק אחד שהחליט החלטה אחת. התמונה שונה. ה-Sparkassen אינם בנק בודד אלא רשת של בנקים מקומיים עצמאיים, שרשת זו היא מן השמרניות והמבוססות ביותר באירופה. אלה גופים בעלי אופי ציבורי, מעוגנים בעיר או במחוז שבהם הם פועלים, ולקוחותיהם הם בראש ובראשונה משקי בית רגילים — חשבון שכר, חיסכון, הלוואת דיור. זה אינו בנק של סוחרים מקצועיים.

כדי לתת שירותים מתוחכמים יותר מפיקדון ומשכנתה, הבנקים האלה נשענים על גופים מרכזיים משותפים. DekaBank הוא הזרוע שמנהלת עבור הרשת כולה את תחום ניירות הערך והקרנות. כלומר, השירות החדש אינו פיתוח של סניף זה או אחר אלא תוצר של אותו גוף מרכזי, שכבר משמש צינור להשקעות של לקוחות הרשת. מבחינת מבנה, זה דומה פחות לפתיחת זירת מסחר חדשה ויותר להוספת מדף נכסים לקטלוג קיים.

החשיבות של הפרט הזה אינה טכנית בלבד. כשרשת בנקים שמרנית, שנתפסת כמוסד של חוסכים ולא של סוחרים לטווח קצר, מכניסה נכסים דיגיטליים לאותו מסך שבו מופיעה יתרת החשבון, הנכסים האלה עוברים ממדף "האזוטרי והרחוק" אל מדף "מה שהבנק שלי מציע". זה שינוי בתפיסה הציבורית, ולא רק בתפריט.

חמישה נכסים — והרשימה עצמה לא פורסמה

BeInCrypto מציין חמישה נכסים דיגיטליים, אך איננו יודעים מן המקורות שלפנינו אילו חמישה. ההנחה הסבירה היא שביטקוין ואת'ריום נמצאים ביניהם, אבל הנחה סבירה אינה עובדה מדווחת, וכל עוד הרשימה לא פורסמה — אין להציג אותה כאילו היא ידועה.

Crypto Briefing תולה בהשקה אפשרות שהיא תגדיל אימוץ נכסים דיגיטליים בגרמניה ואף תשפיע על דינמיקת השוק של את'ריום. זו קריאה של אותו אתר, לא נתון: אין במקורות שלפנינו תחזית מודדת, אין נתוני תזרים ואין נתח שוק. ידיעה על פתיחת אפשרות קנייה אצל לקוחות רבים אינה מלמדת, כשלעצמה, כמה מהם יקנו, בכמה כסף, או מה תהיה ההשפעה על המחיר.

תפריט מצומצם של חמישה נכסים הוא בכל זאת בחירה מעניינת בפני עצמה. בזירות מסחר פתוחות מוצעים מאות ואלפי מטבעות, שרבים מהם חסרי כל תוכן כלכלי. גוף מפוקח שבוחר להעמיד חמישה — ולא חמש מאות — מצמצם את החשיפה של לקוחותיו לנכסים הזניחים שבשוק. זה אינו מבטיח דבר לגבי התנודתיות של החמישה שנבחרו, אבל הוא מבדיל בין "הבנק שלי מאפשר קנייה של נכס דיגיטלי" ובין "הבנק שלי פתח דלת לכל מה שהונפק אתמול".

נכס שנקנה דרך הבנק אינו פיקדון

בסיכום של BeInCrypto נאמר במפורש שההיצע החדש נושא סיכונים מסוג שונה מן הבנקאות הרגילה. הסיכום המובא לפנינו נקטע בדיוק בנקודה שבה הוא מפרט מה אינם הנכסים האלה, ולכן איננו מייחסים לו כאן קביעה שלא קראנו במלואה. אבל ההבחנה הכללית עומדת בפני עצמה והיא מן החשובות שיש להבין: פיקדון כספי בבנק הוא התחייבות של הבנק כלפי הלקוח, ובמסגרות הסדורות באירופה הוא מוגן בביטוח פיקדונות עד תקרה מסוימת. נכס דיגיטלי שנקנה דרך פלטפורמה בנקאית אינו פיקדון, ואינו הופך לפיקדון מפני שהוא מופיע באותו מסך. אם שוויו צונח בחצי, אין שום מנגנון ביטוחי שמשיב את ההפרש. העובדה ששתי השורות מוצגות זו לצד זו באותו ממשק עלולה ליצור רושם של אחידות שאינה קיימת.

הבדל שני, מעשי לא פחות: כשקונים נכס דיגיטלי דרך גוף מתווך, המפתח הפרטי — הסוד הקריפטוגרפי שמקנה שליטה בנכס — מוחזק בדרך כלל אצל הגוף, לא אצל הלקוח. יש בכך נוחות ממשית, ובמידה רבה גם הגנה מפני טעויות של המשתמש ומפני הונאות הפוקדות מי שמנהל בעצמו ארנק. מצד שני, הלקוח תלוי בגוף: ביכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו, בהחלטותיו לגבי המשך השירות ובמשטר הזהירות שבו הוא שומר את הנכסים. המקורות שלפנינו אינם אומרים כיצד בנויה שמירת הנכסים במקרה הזה — אם DekaBank מחזיק בהם בעצמו או דרך ספק חיצוני, ואם המבנה מפריד בין נכסי הלקוחות לנכסי הגוף. זו אחת השאלות הראשונות שראוי שההודעה המפורטת תענה עליה.

נציין בפשטות: השירות הזה פתוח ללקוחות בנקי החיסכון בגרמניה. קורא בישראל אינו יכול להשתמש בו, וגם אין בידיעה הזאת שינוי ביחס של הבנקים בישראל לנושא.

נגישות אינה ביקוש

בכל פעם שגוף פיננסי גדול נכנס לתחום, מתפרש הדבר מיד כ"אימוץ". הזהירות מתבקשת. מה שקרה כאן, לפי המקורות, הוא שאפשרות קנייה הוצגה לקהל רחב מאוד. מכאן ועד שימוש בפועל יש מרחק שאינו נמדד בשום נתון שבידינו. במערכות בנקאיות שפתחו בעבר שירותים חדשים — קרנות סל, מסחר עצמאי במניות — שיעור הלקוחות שנעשו מהם משתמשים פעילים היה לרוב קטן בהרבה מגודל בסיס הלקוחות. אין לנו נתון שאומר שכך יקרה גם כאן; אין לנו גם נתון שאומר אחרת.

כמו כן, אין לקרוא בהיצע של הבנק המלצה. בנק שמעמיד מדף אינו אומר שכדאי לקנות ממנו, בדיוק כפי שהצגת קרן נאמנות בממשק אינה חוות דעת על הקרן. השאלה אם הנכסים האלה מתאימים ללקוח מסוים נותרת שאלה של אותו לקוח ושל מי שמייעץ לו מקצועית.

העמלות, הנכסים ולוח הזמנים — טרם נמסרו

התמונה שעולה מן המקורות ברורה בעיקרה ודלה בפרטים. איננו יודעים את גובה העמלות על קנייה ומכירה, ועמלות הן בדיוק המשתנה שקובע אם המוצר הבנקאי מתחרה בזירות המסחר או יקר מהן בהרבה. איננו יודעים אם השירות נפרס בבת אחת בכל הרשת או בהדרגה, ופרט זה משפיע על המספרים הגדולים שצוטטו. איננו יודעים אם קיימת גישה גם מדפדפן רגיל ולא רק מן היישומון בטלפון. ואיננו יודעים אם לקוח יוכל להעביר נכס שקנה אל ארנק בשליטתו, או שהנכס נשאר בתוך המערכת עד למכירה — שאלה שמשנה את מהות המוצר.

הצעד הבא, אם וכאשר יבוא, הוא הודעה רשמית מסודרת מצד הקבוצה או DekaBank עם תנאי השירות. עד אז, הידיעה עצמה — רשת בנקי חיסכון גדולה באירופה מעמידה מסחר בנכסים דיגיטליים לצד הבנקאות היומיומית — עומדת על שני דיווחים, ושאר הפרטים נותרו פתוחים.

מקורות: Crypto Briefing · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.