חברת נאמנות בנבאדה פותחת שירות שמירת ביטקוין עם ביטוח של עד 370 מיליון דולר ללקוח

AnchorWatch Trust Company, חברת נאמנות שקיבלה רישיון במדינת נבאדה שבארצות הברית, פתחה שירות שמירה (קסטודי) לביטקוין. שני מאפיינים עומדים במרכז הדיווחים: ביטוח אופציונלי בהיקף של עד 370 מיליון דולר לכל לקוח, המדווח על ידי The Block ו-Crypto Briefing; ותקרת עמלה חודשית של 10,000 דולר, המדווחת על ידי The Block ו-Bitcoin Magazine. לפי Bitcoin Magazine, השירות אינו הכרזה על כוונות עתידיות אלא פעיל כבר בפועל.

כדי להבין מדוע המספרים האלה עוררו עניין, כדאי להתחיל מן הבעיה שהם מתיימרים לפתור. ביטקוין מוחזק בפועל באמצעות מפתח פרטי — מחרוזת סודית שמי שמחזיק בה יכול להעביר את המטבעות. אדם פרטי יכול לשמור את המפתח בעצמו, וזה המודל שעליו נבנתה הרשת מתחילתה. גוף מוסדי — קרן, חברה ציבורית, קופת גמל — אינו יכול בדרך כלל לעבוד כך: הוא מחויב בהפרדת סמכויות, בביקורת חיצונית ובמבנה שבו אובדן של אדם אחד אינו מוחק את הנכס. כאן נכנס שומר הנכסים, גוף שמחזיק את המפתחות עבור הלקוח תחת פיקוח ונהלים.

הביטוח שמנוסח לכל לקוח בנפרד

המספר של 370 מיליון דולר אינו העיקר בהודעה. העיקר הוא שתי המילים שאחריו: "לכל לקוח". פוליסת ביטוח בשירות שמירה יכולה להיות מנוסחת כשני דברים שונים: כיסוי אחד לכלל הפלטפורמה — מאגר שמחולק בין הלקוחות אם מתרחש אירוע — או כיסוי המוגדר לכל לקוח בנפרד. ההבחנה אינה סמנטית: במבנה הראשון, לקוח שמחזיק סכום גדול מגלה שהכיסוי המובטח נוגע למערכת כולה ולא אליו; במבנה השני החשבון שונה מיסודו. Crypto Briefing מקשר בין ההשקה לבין רמת האמון של גופים מוסדיים בתחום.

הדיווחים אינם מפרטים את הצד השני של המשוואה: מי החתמים שמאחורי הפוליסה, אילו אירועים בדיוק מכוסים בה — גניבה חיצונית, כשל של עובד, אובדן טכני של מפתח — ומה התנאים שבהם תביעה נדחית. אלה בדיוק הפרטים שקובעים את שוויו של כיסוי ביטוחי, והם אינם מופיעים בחומר שפורסם עד כה.

תקרה במקום אחוז מהנכסים

גם תקרת העמלה היא שינוי מבני, לא רק מספר. כאשר עמלת שמירה נגזרת כאחוז מן השווי המנוהל, התשלום גדל יחד עם התיק ללא גבול עליון. תקרה של 10,000 דולר לחודש פירושה כ-120 אלף דולר בשנה לכל היותר. לשם המחשה בלבד: על תיק בהיקף 100 מיליון דולר זה פחות מ-0.15% לשנה, ועל תיק גדול יותר השיעור האפקטיבי ממשיך לרדת. המודל הזה מיטיב במובהק עם מחזיקים גדולים, ואין בהודעות שפורסמו אינדיקציה לסף המינימום שנדרש כדי להיכנס לשירות מלכתחילה.

רישיון של חברת נאמנות ברמת המדינה — ולא רישיון פדרלי — מציב את החברה תחת הפיקוח של רשויות נבאדה. ההבדל בין המסלולים אינו תיאורטי: הוא נוגע לזהות המפקח, להיקף הדרישות ולשאלה אילו מוסדות רשאים להתקשר עם הגוף. הדיווחים שפורסמו אינם מפרטים מעבר לכך את תנאי הרישיון שניתן לחברה.

מה שהמהלך הזה אינו עושה הוא לבטל את הסיכון. שירות שמירה מעביר אותו: מן הסיכון שהמחזיק יאבד את המפתחות שלו, אל הסיכון שגוף שלישי ייכשל, ייפרץ או ייקלע לקשיים. ביטוח פרטני מצמצם את ההפסד האפשרי בתרחיש מסוים — הוא אינו מבטיח שהתרחיש לא יקרה, ואינו מגן מפני תנודות המחיר של הביטקוין עצמו. היקף הנכסים שהחברה שומרת כיום לא פורסם, ובלעדיו אין דרך להעריך את גודל הפעילות בפועל; הצעד הבא שראוי לעקוב אחריו הוא פרסום נתוני לקוחות או היקפי נכסים, וכן התנאים המלאים של הפוליסה.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: The Block · Crypto Briefing · Bitcoin Magazine