סקר הבנק המרכזי האירופי: פחות מאחוז מבתי העסק ביבשת מקבלים תשלום בקריפטו

בעוד שהשיח סביב המטבעות הדיגיטליים עוסק בשערים, בקרנות סל ובחקיקה, יש שאלה פשוטה שנוטים לשכוח: האם אפשר בכלל לשלם בקריפטו בחנות? סקר רחב של הבנק המרכזי האירופי מספק תשובה מפוכחת, והיא ברורה — כמעט שלא.

לפי הדיווח של Cointelegraph על ממצאי הסקר, רק 0.2% מהעסקים שנבדקו מאפשרים תשלום במטבעות דיגיטליים ברכישות מקוונות. בנקודות המכירה הפיזיות — כלומר בקופה בחנות עצמה — השיעור גבוה יותר, אך עדיין נותר בסביבות אחוז אחד בלבד. בכל מקרה מדובר באלפי חברות שנבדקו, ולכן בתמונה רחבה ולא במדגם שולי.

פערים קטנים בין הדיווחים

כאן ראוי לדייק בשני מקומות.

הראשון הוא הנתון בנקודות המכירה הפיזיות: בעוד ש-Cointelegraph מציג אותו כ"מתחת לאחוז", אתר Bitcoin.com News מתאר את אותו נתון כעלייה ל-1%. ההבדל אינו דרמטי, אך הוא ממחיש עד כמה המספרים כאן קטנים — מדובר בשברירי אחוז, בטווח שבו הבדלי ניסוח משנים את הרושם יותר מששינוי המציאות. בשני המקרים המסקנה זהה: התשלום בקריפטו הוא תופעה שולית וזניחה בשוק הקמעונאי האירופי, גם אם אינו נעדר ממנו לחלוטין.

השני הוא היקף הסקר עצמו. Cointelegraph מתאר את הנבדקים כבתי עסק באזור היורו, בעוד ש-Bitcoin.com News מדבר על 8,205 חברות ברחבי האיחוד האירופי. שני התיאורים אינם חופפים — האיחוד האירופי רחב מאזור היורו — ואיננו יכולים להכריע ביניהם על סמך המקורות שבידינו. מה שברור משניהם הוא שמדובר בסקר אירופי רחב היקף.

לשם השוואה, לפי Bitcoin.com News המזומן נותר אמצעי התשלום המקובל ביותר ביבשת ומתקבל ב-92% מבתי העסק בעלי נקודת מכירה פיזית. במקביל, לפי Cointelegraph, אמצעי התשלום שכן צובר תאוצה הוא דווקא התשלום הסלולרי. במילים אחרות, הציבור אכן עובר לדיגיטל, אבל לא לדיגיטל מהסוג שעליו מדברים בשוק הקריפטו.

למה החזון המקורי לא מתממש בקופה — ניתוח מערכת

חשוב להקדים: המקורות שבבסיס הכתבה מדווחים על הממצאים בלבד ואינם מציעים הסבר לפער. השורות הבאות אינן ממצא מהסקר אלא ניתוח של המערכת, ויש לקרוא אותן ככאלה.

ראשית, התנודתיות. בעל עסק שמוכר מוצר במחיר קבוע מתקשה להרשות לעצמו שערך התמורה שקיבל ישתנה עד שתגיע לבנק. שנית, המרה. רוב הספקים, השכירות והמסים משולמים במטבע המקומי, ולכן כל תשלום בקריפטו מחייב שרשרת המרה שעולה כסף וזמן. שלישית, החזרות וזיכויים: עסקה בבלוקצ'יין אינה הפיכה, ומערכות המסחר הקיימות בנויות סביב האפשרות לבטל חיוב. אלה הסברים אפשריים לפער, ולא סיבות שאומתו בנתוני הבנק המרכזי האירופי.

מה זה אומר לקורא הישראלי

השוק הישראלי אינו נכלל בסקר, ואין בידינו נתון מקביל לישראל. עם זאת, ההיגיון הכלכלי דומה. בית עסק בישראל מתנהל בשקלים, מדווח בשקלים ומשלם מסים בשקלים; קבלת תשלום בנכס דיגיטלי מוסיפה לו שכבת מורכבות — חשבונאית ובנקאית — ולא מסירה ממנו כאב ראש קיים.

חשוב להבהיר: המקורות שבבסיס הכתבה עוסקים באירופה בלבד — באזור היורו או באיחוד האירופי, בהתאם לפערי התיאור שצוינו למעלה — ואינם נוגעים ברגולציה או במיסוי בישראל. לכן איננו קובעים כאן דבר באשר להיבטי המס של שימוש בקריפטו לרכישות בישראל. מי ששוקל להשתמש בקריפטו לרכישות — ולא רק להחזקה — יעשה נכון אם יברר את הנושא מול איש מקצוע ומול הגורמים המוסמכים, בטרם יבצע פעולה.

השורה התחתונה

הנתון הזה אינו "חדשות רעות" ואינו "חדשות טובות"; הוא בעיקר מדויק. הוא מלמד שהשימוש במטבעות הדיגיטליים כאמצעי תשלום יומיומי בקופה נותר, נכון לממצאים אלה, שולי. ברשתות החברתיות ובקבוצות שונות נהוג להציג אימוץ מסחרי גורף כעובדה מוגמרת — הנתונים של הבנק המרכזי האירופי מציירים תמונה אחרת, וכדאי להכיר את שתיהן.

מקורות: Cointelegraph · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.