ביטקוין נשחק מתחת ל-80 אלף דולר על רקע שני נתוני אינפלציה אמריקאיים

מחיר הביטקוין ירד מתחת לרף 80 אלף דולר, ולפי Cointelegraph הקונים ניסו להחזיק את הקו הזה כתמיכה לאחר שמדד מחירי היצרן בארצות הברית לחודש ספטמבר עקף את התחזיות בהפרש של מאה נקודות בסיס — נקודת אחוז שלמה — ורשם את העלייה החודשית החדה ביותר מאז מרץ 2022.

הירידה לא התחילה שם. לפי דיווח ב-crypto.news מה-14 באוקטובר, ביטקוין איבד עוד קודם את רף 82 אלף הדולר בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן, שגם הוא יצא גבוה מהצפוי, ונסחר באותו יום סביב 81,830 דולר. במילים אחרות, לפנינו לא אירוע אחד אלא שני פרסומים מאקרו-כלכליים סמוכים שדחפו את השוק באותו כיוון, ושני המקורות תולים בהם את הירידה — אך כל אחד מהם מתמקד בנתון אחר.

שני מדדים, שני צדי הכלכלה

ההבחנה הזאת שווה הסבר, משום שהיא חוזרת כמעט בכל חודש בכתבות על שוק הקריפטו. מדד המחירים לצרכן (CPI) מודד את מה שמשלם הקונה הסופי בחנות. מדד מחירי היצרן (PPI) מודד שלב אחד מוקדם יותר בשרשרת: את המחירים שהיצרנים והספקים מקבלים עבור הסחורה שלהם. לכן מתייחסים אליו לעתים כאל מדד מקדים — התייקרות אצל היצרן עשויה להתגלגל אל המדף בחודשים שלאחר מכן, אם כי לא בהכרח ולא במלואה.

מאה נקודות בסיס מעל התחזית אינן סטייה שולית. התחזיות הללו הן בסיס העבודה של שוקי הריבית, וכשנתון חורג מהן בכזה שיעור, השוק מעדכן את ההנחות שלו לגבי מהירות הורדות הריבית בארצות הברית. אינפלציה עיקשת מקשה על הבנק המרכזי להוריד ריבית, ריבית גבוהה יותר לאורך זמן מייקרת את הכסף, וכסף יקר נוטה לזרום פחות אל נכסים ספקולטיביים. זה המסלול שבאמצעותו נתון שאין לו שום קשר לבלוקצ'יין מזיז את מחיר הביטקוין בתוך דקות.

יש כאן גם תזכורת שראוי לה להישמע בשקט: ביטקוין נהוג להציג אותו כהגנה מפני אינפלציה, אבל בטווח של יום-יומיים הוא התנהג כאן בדיוק כמו נכס סיכון — נתון אינפלציה גבוה התקבל אצלו כחדשה רעה, לא כחדשה טובה. אין בכך הכרעה בשאלה הארוכה; יש בכך עדות למה שקורה בפועל כשמתפרסם הנתון.

שלושה מחירים שאינם סותרים זה את זה

הקורא שעובר בין הדיווחים ייתקל בשלושה מספרים שונים. crypto.news ציטט 81,830 דולר ב-14 באוקטובר; BeInCrypto דיווח על ירידה של 3.3% בתוך 24 שעות לרמה של 80,979 דולר; Cointelegraph כבר מתאר שבירה מתחת ל-80 אלף. אין כאן סתירה אלא רצף: כל נתון הוא תצלום רגע בשוק שנסחר ללא הפסקה, והמחיר המשיך לרדת בין הפרסומים. הנתונים האלה מתיישנים מהר, והמספר המדויק שהיה נכון בשעת הפרסום אינו המספר שהקורא יראה כשייכנס לבדוק.

מספר נוסף שחוזר בדיווחים הוא קו תמיכה טכני סביב 79,664 דולר, שמופיע ב-crypto.news כנגזרת של אינדיקטור בשם Supertrend על גרף יומי. כאן נדרשת זהירות: אינדיקטור כזה הוא חישוב מתמטי על מחירי העבר, ולא תחזית. הוא מתאר היכן עבר קו מסוים, לא היכן המחיר חייב לעצור.

המינוף הוא שמאיץ את הנפילה

לפי crypto.news, חוזים עתידיים על ביטקוין ואיתריום בהיקף של כ-483 מיליון דולר חוסלו על רקע הנתונים, ובאיתריום לבדו — שירד בכ-6% — דווח על חיסול פוזיציות לונג בהיקף של כ-106 מיליון דולר בזירת Binance, כאשר הסוחרים עוקבים אחר רמת 2,300 דולר.

חיסול (ליקווידציה) הוא המנגנון שהופך ירידה רגילה לירידה חדה. סוחר שפתח פוזיציה ממונפת העמיד ביטחונות קטנים ביחס לגודל החשיפה שלו. כשהמחיר נע נגדו מעבר לסף מסוים, הזירה סוגרת את הפוזיציה אוטומטית ומוכרת את הנכס לשוק. המכירה הכפויה הזאת לוחצת את המחיר עוד קצת למטה, הלחיצה הזאת מפעילה סף חיסול של סוחר נוסף, וכך נוצרת שרשרת. מכאן שהמספרים האלה אינם מודדים את עומק הפאניקה בציבור, אלא את כמות המינוף שהייתה פתוחה בשוק לפני הפרסום. סכום חיסולים גדול יכול להתרחש גם בירידה מתונה, אם רבים היו ממונפים מאוד.

מחיר הקנייה של קרנות הסל, והארנקים הגדולים

הזווית המעניינת יותר בדיווח של BeInCrypto היא ההשוואה למחיר שבו קרנות הסל האמריקאיות על ביטקוין רכשו את המטבעות שלהן. לפי אותו דיווח, הירידה הנוכחית הורידה את המחיר אל מתחת למחיר הרכישה הממוצע של אותן קרנות. הנתון הזה אינו משפיע על המחיר בעצמו, אבל הוא אינדיקטור פסיכולוגי: הוא אומר שבממוצע, הכסף המוסדי שנכנס דרך הקרנות הללו נמצא כרגע בהפסד על הנייר. במחזורים קודמים נהגו להתייחס לחציית הקו הזה כמעין בוחן ללחץ מכירות מצד משקיעים מוסדיים.

עוד נטען באותו דיווח שבעלי ארנקים גדולים ("לווייתנים") הגדילו את יתרותיהם בשבועות שקדמו לפרסום, לרמות שלא נראו כמעט שנה. גם כאן נדרשת הסתייגות כפולה. ראשית, מדידות של "לווייתנים" מבוססות על ניתוח כתובות בבלוקצ'יין — כתובות שאפשר לקבץ, לפצל או לייחס בטעות לזירת מסחר במקום לאדם פרטי, ולכן הן אומדן ולא ספירה. שנית, צבירה לפני ירידה אינה מעידה שהצוברים ידעו משהו: היא מעידה שהם קנו, ושכרגע הם מחזיקים נכס שירד. השאלה אם יחזיקו או ימכרו פתוחה, ואף אחד מהמקורות אינו יודע את התשובה.

האלטקוינים, והיעדים שמופיעים בכותרות

הירידה לא נעצרה בשני המטבעות הגדולים. לפי crypto.news, NEAR נסחר ב-13 באוקטובר סביב 4.976 דולר לאחר שנדחה מרף 6 דולר, וקרדאנו (ADA) ירד ב-14 באוקטובר לסביבות 0.2278 דולר. בשתי הכתבות האלה מופיעים גם יעדי מחיר של אנליסט — עלייה אפשרית לכיוון 16 דולר ב-NEAR, ועלייה של 105% בקרדאנו — שניהם מותנים בהחזקת אזורי תמיכה (כ-4.50 דולר ב-NEAR, והטווח 0.22–0.24 דולר בקרדאנו).

אנו מביאים את המספרים הללו כדי לתאר מה פורסם, לא כדי לאמץ אותם. יעד מותנה אינו תחזית: הוא תרחיש שמנוסח כך שגם אם לא יתממש, הוא לא היה שגוי — התנאי פשוט לא התקיים. באותו אופן יש להתייחס לדיווח ב-BeInCrypto שלפיו ארתור הייז, ממקימי זירת BitMEX, קורא לסוחרים להחזיק פוזיציות לונג בביטקוין ובאיתריום בציפייה לשינוי בשוק סביב גלי ההשקעה בבינה מלאכותית. זו עמדה של אדם אחד שמדבר על תיק שלו, ואין בה נתון שניתן לאמת.

מה שהנתונים מספרים, ועד כמה

התמונה שמצטברת משלושת המקורות היא עקבית בקו אחד: שני פרסומי אינפלציה אמריקאיים שיצאו מעל התחזיות לחצו את שוק הקריפטו כולו, המינוף הגדיל את התנועה, ואיתריום והאלטקוינים ירדו חזק יותר מהביטקוין — דפוס מוכר שבו הנכסים הקטנים והספקולטיביים יותר מגיבים בעוצמה רבה יותר לאותה חדשה עצמה.

מה שהתמונה הזאת אינה מספקת הוא כיוון. ירידה של 3.3% ביממה אינה מגדירה מגמה, שבירת רף עגול כמו 80 אלף דולר היא אירוע תקשורתי לא פחות מאירוע כלכלי, ותחזית של אנליסט לנפילה אל 65 אלף דולר שהופיעה ב-crypto.news היא הערכה של גורם אחד — לא מידע. אף אחד מהמקורות שלפנינו אינו מדווח על שינוי במבנה השוק, בכמות המטבעות שבזירות או בדפוסי ההחזקה לטווח ארוך; כולם מתארים תגובה למאקרו. מי שרוצה לדעת אם מדובר בתיקון בתוך מגמה או בתחילתה של ירידה ממושכת, יצטרך נתונים שטרם פורסמו — ובראשם פרסומי האינפלציה הבאים והחלטת הריבית שתגיע בעקבותיהם.

מקורות: Cointelegraph · crypto.news · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.