רשות ניירות ערך האמריקאית אישרה, לפי הדיווחים, חוזים על נתוני חברות — ובהם מחזורי המסחר של קוינבייס והפקת הביטקוין של הכורים

הבהרה — נושא רגיש הנושא שלפנינו נוגע לשאלות רגישות, במישור המשפטי ובמישור ההלכתי. הכתבה אינה מכריעה בשאלות הללו, אינה מתירה ואינה אוסרת דבר, ואינה ממליצה על מעשה כלשהו — היא מדווחת על עובדות שפורסמו ועל מה שטרם פורסם. בשאלה ההלכתית יש לפנות לרב, ובשאלה הכספית — לאיש מקצוע מוסמך.

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) אישרה לבורסת Cboe לרשום למסחר חוזים מסוג חדש, לפי הדיווחים שלפנינו: חוזים מסוג חוזי אירועים — אופציות שהנכס העומד בבסיסן אינו מחיר מניה, אלא נתון תפעולי שהחברה מפרסמת בעצמה. כך מדווח Crypto Briefing בדיווח מאוקטובר. בין הדוגמאות שנמנו שם — מחזורי המסחר של קוינבייס, כמות הביטקוין שמפיקות חברות הכרייה, וכן מדדי ביצוע של אנבידיה וטסלה. אתר crypto.news, שדיווח על אותו אישור, מתאר את החוזים במפורש כ"אופציות בינאריות" הקשורות למחזורי המסחר של קוינבייס ולהפקת הביטקוין של חברות הכרייה.

הפער בניסוח בין שני הדיווחים אינו זניח. Crypto Briefing מציג את המכשיר כקרוב לעולם "שוקי התחזיות", כלומר מסחר בהסתברות שאירוע מוגדר יתרחש; crypto.news מצמיד לו את השם המקצועי הישן, אופציה בינארית. הכוונה בשני המקרים דומה: חוזה שבו התשלום הוא דיכוטומי. אם התנאי שנקבע התקיים במועד הפקיעה — המחזיק מקבל סכום קבוע מראש; אם לא התקיים — החוזה נמחק, והפרמיה שהושקעה אובדת במלואה. אין "חלקית". זה ההבדל המבני בין המכשיר הזה ובין אופציה רגילה, שבה הרווח או ההפסד נגזרים מגודל התנועה במחיר.

נתון שמתפרסם בתאריך ידוע

החידוש אינו רק בצורת התשלום אלא בבסיס. מחיר מניה נע ברציפות, שעה אחר שעה. נתון תפעולי — מחזור המסחר ברבעון, כמות הביטקוין שחברת כרייה דיווחה שהפיקה — אינו נע כלל עד שהוא מתפרסם, ואז הוא נקבע בבת אחת. כלומר השוק המתואר בדיווחים מכוון כל כולו אל רגעי הפרסום: דוחות כספיים, ואצל חברות הכרייה הציבוריות גם עדכוני הפקה תקופתיים.

מבחינת מי שעוקב אחר שוק הקריפטו, המשמעות היא שנתון מתוך התעשייה עצמה — כמה ביטקוין נכרה, כמה נסחר בבורסה אמריקאית מוסדרת — הופך, לפי הדיווחים שלפנינו, לנכס בסיס לחוזה נגזר בבורסה אמריקאית. נתונים כאלה שימשו עד כה בעיקר לצורכי ניתוח והערכת שווי של החברות. המכשיר מאפשר, לפי הדיווחים, חשיפה לנתון התפעולי עצמו, בלי החזקה של המניה.

מה שאין בדיווחים שלפנינו הוא בדיוק מה שקובע כיצד השוק הזה יתנהג בפועל: מועד תחילת המסחר, מבנה החוזים ותקופות הפקיעה, גודל התשלום, הספים שייקבעו לכל נתון, והשאלה אם החוזים ייועדו למשקיעים מוסדיים או גם ללקוחות קצה. נוסח ההחלטה עצמו אינו מופיע בהודעות לעיתונות של הרשות שבידינו — ההודעה הרשמית שבידינו עוסקת בנושא אחר לגמרי, דיון של הוועדה המייעצת לגיוס הון של עסקים קטנים בנושא מודרניזציה של הנפקות ראשוניות.

השם המוכר, ההקשר האחר

בישראל המונח "אופציות בינאריות" — חוזה מסוג הכול-או-לא-כלום, שבו הפרמיה אובדת במלואה אם התנאי אינו מתקיים — נושא מטען היסטורי משלו. הפעילות בתחום נאסרה בחוק, לאחר מאבק ארוך שהובילה רשות ניירות ערך נגד תעשייה שפעלה מתוך ישראל ושיווקה חוזים כאלה ללקוחות בחו"ל, לרוב בלי פיקוח ולעתים בדרכי מרמה. בעקבות אותו חוק נאסר גם השיווק מישראל כלפי חוץ.

החוזים שאושרו כעת, לפי אותם דיווחים, הם יצור רגולטורי אחר: רשומים בבורסה מפוקחת, באישור הרשות האמריקאית, עם כללי סליקה ודיווח. ועם זאת, מבנה התשלום — הכול או לא כלום — הוא אותו מבנה, וממילא גם סיכון ההפסד המלא של הפרמיה הוא ברירת המחדל כשההערכה אינה מתממשת. אף אחד מהמקורות שלפנינו אינו מציין אם משקיעים מישראל יוכלו לגשת לחוזים האלה, באיזה אפיק, ומה יחסו של האיסור המקומי למכשיר מוסדר שנסחר בבורסה זרה. זו שאלה פתוחה, ולא נענתה בדיווחים.

האישור המדווח גם אינו משנה דבר באופן שבו נסחרות המניות עצמן, אינו נוגע למסחר בביטקוין עצמו, ואינו אומר שבורסות אחרות יאושרו לרשום חוזים דומים. מדובר, לפי הדיווחים, באישור לבורסה אחת, על סוג חוזה אחד — ומכאן ואילך הכול תלוי בפרטים הקטנים שעדיין לא פורסמו.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.