חוק ה-CLARITY תקוע בקונגרס — והרגולטורים האמריקניים ממלאים את החלל בעצמם

ההמתנה הממושכת של ענף הנכסים הדיגיטליים בארצות הברית לחקיקה מסודרת שתקבע מי אחראי על מה עשויה להסתיים בלא כלום — לפחות לא השנה. חברת המחקר גלקסי ריסרץ' מעריכה כי הסיכוי שחוק ה-CLARITY, הצעת החוק המרכזית להסדרת מבנה השוק בנכסים דיגיטליים, יעבור בשנת 2026, ירד לכ-10% בלבד. כך מדווח האתר Crypto Briefing, ובאותה רוח מדווח גם דיווח ברשתות החברתיות המצטט את אותה עבודת מחקר.

עבור קורא ישראלי זה עשוי להישמע כמו סכסוך פנימי בוושינגטון, אך התוצאה נוגעת גם כאן. הבורסות הגדולות, מנפיקי המטבעות היציבים והחברות שמנהלות נכסים דיגיטליים בעבור לקוחות פועלות ברובן תחת המשפט האמריקני. כשהכללים שם אינם ברורים, ההשלכות מגיעות בסופו של דבר גם לישראלי שמחזיק חשבון בבורסה בינלאומית או שמנסה להסביר לבנק שלו מהיכן הגיע הכסף.

מה בעצם החוק הזה אמור היה לעשות

הבעיה שחוק ה-CLARITY בא לפתור היא בעיית סמכות. בארצות הברית פועלות שתי רשויות פיקוח מרכזיות בתחום הפיננסי: רשות ניירות ערך (SEC), המפקחת על מה שמוגדר כנייר ערך, ורשות הסחורות והחוזים העתידיים (CFTC), המפקחת על סחורות ועל מסחר בנגזרים. נכס דיגיטלי אינו נכנס בבירור לאף אחת מהקטגוריות הוותיקות הללו, ולכן שאלת הסמכות — מי מוסמך לפקח על מה — נותרה פתוחה. החוק המוצע נועד לחלק את התפקידים בין שתי הרשויות ולקבוע כללים ברורים להנפקה, למסחר ולפיקוח על השוק.

מבחינת המשקיע והחברה כאחד, בהירות כזו שווה כסף. חברה שיודעת מראש איזו רשות מפקחת עליה יכולה לתכנן, להקצות משאבים לציות ולהנפיק מוצרים חדשים. חברה שאינה יודעת — נמנעת, או מעבירה את פעילותה למדינה אחרת.

הרשויות לא ממתינות

הנקודה המעניינת בדיווחים אינה עצם העיכוב, אלא מה קורה בזמן שהחקיקה תקועה. לפי הניתוח של גלקסי ריסרץ', חוסר הוודאות סביב החקיקה דווקא האיץ את שתי הרשויות לפעול בכלים שכבר יש בידיהן: התקנת תקנות, פרסום פרשנות רגולטורית, ומתן פטורים מסוימים — הכול במטרה לספק כללים ברורים יותר להנפקה, למסחר ולפיקוח על נכסים דיגיטליים.

האתר crypto.news מוסיף פרט לתמונה ומדווח כי ה-SEC נמצאת בהליך הצבעה על מסגרת תקנות בהיקף של מאות עמודים, שלדבריו עושה חלק ניכר ממה שהחקיקה הבטיחה. יש להדגיש כי פרט זה מופיע במקור אחד בלבד מבין אלה שלפנינו, ולכן ראוי להתייחס אליו בזהירות עד לאישור נוסף. גלקסי ריסרץ', מצידה, מדברת על "צעדים מנהליים" באופן כללי יותר, בלי לפרט מסמך אחד ספציפי.

למה תקנה אינה חוק

כאן מגיעה ההסתייגות המרכזית, וגלקסי ריסרץ' מנסחת אותה בבירור: הצעדים המנהליים יכולים למלא את החלל באופן זמני, אך אין להם העמידות המשפטית של חקיקה. תקנה שרשות מתקינה, ממשל הבא אחריה יכול לשנות או לבטל. חוק שעבר בבית הנבחרים ובסנאט קשה בהרבה לפרק.

ההבחנה הזו מוכרת גם למי שעוקב אחר הרגולציה הישראלית: הנחיה של רשות ניירות ערך או של רשות המסים היא כלי גמיש ומהיר, אך היא נשענת על פרשנות של הרשות ועשויה להשתנות עם חילופי גברי או בעקבות פסיקה. חקיקה ראשית בכנסת יציבה יותר, אך גם איטית בהרבה. ההבדל אינו סמנטי — הוא נוגע ישירות לשאלה כמה שנים קדימה יכולה חברה לתכנן.

מה זה אומר בפועל

התוצאה, אם ההערכות יתממשו, היא שוק אמריקני שיפעל בשנים הקרובות תחת כללים שמקורם ברשויות ולא בקונגרס. זה עשוי להיות טוב יותר מאי-ודאות מוחלטת, אבל הוא מותיר סימן שאלה מתמיד: מה שנקבע היום עלול להתהפך.

לקורא הישראלי שווה לזכור ששינויים רגולטוריים בארצות הברית משפיעים לרוב על אילו מוצרים יוצעו כאן — קרנות סל, שירותי משמורת ומטבעות יציבים מגיעים בדרך כלל בעקבות אישור אמריקני. את הכללים החלים בישראל עצמה קובעות הרשויות המקומיות, והם אינם נגזרים מהדיווחים שלפנינו.

ולבסוף, אזהרה שראוי לחזור עליה: סביב כל התפתחות רגולטורית צצות קבוצות ופרסומים ברשת המבטיחים לנצל את "החלון" לרווח מהיר. הערכה של בית מחקר בדבר סיכויי חקיקה אינה תחזית מחירים, וודאי אינה המלצה.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · WuBlockchain

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.