אוצרות ביטקוין: החברות הציבוריות ממשיכות לצבור — והשוק מתחיל לתמחר את הפער

כשמאזן החברה הופך לכספת ביטקוין

שורה של דיווחים מציירת יחד תמונה אחת: החזקת ביטקוין במאזן החברה כבר אינה מהלך חריג של מנכ"ל הרפתקן, אלא קטגוריה עסקית שלמה שיש בה מתחרים, דירוגים, אסטרטגיות שונות — וגם ביקורת גוברת מצד שוק ההון עצמו. בדיווחים שלפנינו מופיעות חברה שמחזיקה יותר מ-43 אלף ביטקוין, חברת מדיה שעקפה את טסלה בטבלת המחזיקות, שתי חברות קריפטו — האחת הגדילה את החזקתה והשנייה שמרה על שלה — ולבסוף עסקת מיזוג ורכישה שכל התמורה בה שולמה, לפי הדיווח, בביטקוין ולא בכסף רגיל.

מאחורי הכותרות עומדת שאלה שכדאי לשאול לפני שמסתכלים על מספרים: מה בעצם קונה מי שרוכש מניה של "חברת אוצר ביטקוין"? התשובה, כפי שהדיווחים שלפנינו ממחישים, מורכבת יותר ממה שנדמה.

מהי בכלל חברת אוצר ביטקוין

המודל פשוט להסבר וקשה יותר להערכה. חברה ציבורית מגייסת הון — במניות, בחוב או בשילוב של השניים — ומשתמשת בו כדי לרכוש ביטקוין שנשאר במאזן כנכס לטווח ארוך, במקום מזומן או אג"ח ממשלתי. הרעיון שנשען עליו: אם הביטקוין יעלה לאורך שנים, ערך החברה יעלה איתו, והמניה תשמש מעין "עטיפה" סחירה סביב הנכס.

מבחינת המשקיע, המשמעות היא שהמניה נסחרת ביחס כלשהו לשווי הביטקוין שהחברה מחזיקה. לפעמים היחס גבוה מ-1 — כלומר השוק משלם פרמיה על היכולת לגייס ולהגדיל את ההחזקה. ולפעמים, וכאן העניין נעשה מעניין, הוא נמוך מ-1: החברה שווה בבורסה פחות מהביטקוין שבכספת שלה.

טוונטי-וואן קפיטל: 43,514 ביטקוין — והמניה מפגרת

לפי דיווח Crypto Briefing, חברת Twenty One Capital מחזיקה 43,514 ביטקוין, בשווי שהוערך שם בעד 2.9 מיליארד דולר, ולא מכרה מהם. בפרסומים ברשתות החברתיות — בהם שיתוף של פאולו ארדוינו (טת'ר) — הופיע נתון כמותי זהה אך שווי מעט נמוך יותר, כ-2.8 מיליארד דולר; פער כזה נובע בדרך כלל משעת החישוב ומשער הביטקוין באותו רגע, והוא תזכורת טובה לכך ששווי אוצר ביטקוין אינו מספר קבוע אלא צילום רגע. באותם פרסומים גם צוין כי החברה נסחרת בבורסת ניו יורק וכי היא נשלטת בידי טת'ר וביטפינקס — טענה שמופיעה ברשתות ולא בדיווח החדשותי המבוסס שלפנינו, ולכן ראוי להתייחס אליה כרקע ולא כעובדה מאומתת.

הצד השני של אותו מטבע הופיע בדיווח של BeInCrypto, שלפיו מנכ"ל החברה רפאל (רפא) זגורי הודה כי המניה נסחרת מתחת לשווי הביטקוין שברשות החברה, והציג תוכנית בת חמישה שלבים להרחבת הפעילות מעבר להחזקה פסיבית — במתכונת שתוארה שם כברקשייר-הת'אוויי, כלומר חברת אחזקות שמייצרת רווח גם מפעילות עסקית ולא רק מעליית ערך הנכס. בפרסומים ברשת צוין כי זגורי נכנס לתפקיד במקומו של ג'ק מאלרס, ושהתוכנית הוצגה שבועות ספורים לאחר מכן.

ההודאה הזו חשובה יותר מכל מספר. היא אומרת שהשוק, לפחות במקרה הזה, אינו מוכן לשלם על "עטיפה" של ביטקוין את מלוא ערך הביטקוין. משקיע ששילם על המניה מתוך הנחה שהוא מחזיק בביטקוין בעקיפין, עלול לגלות שהוא מחזיק גם בהנחת שוק שלא ביקש.

טראמפ מדיה עוקפת את טסלה

לפי Crypto Briefing, חברת Trump Media & Technology Group עברה את טסלה והפכה לחברה ה-12 בגודלה מבחינת אוצר ביטקוין. הדיווח מדגיש שמדובר באסטרטגיה אקטיבית — כלומר ניהול שוטף של ההחזקה ולא רכישה חד-פעמית שנשכחה במאזן.

הפרט הזה, על פניו טכני, מסמן את השינוי המהותי: טסלה נחשבה בזמנו לסמל של כניסת התאגידים לביטקוין, ואילו כעת היא נדחקת בטבלה על ידי חברות שהחזקת הביטקוין היא חלק מרכזי בזהותן העסקית. הכניסה לתחום עברה מחברות תעשייה גדולות אל חברות שבנו את עצמן סביב הנכס.

ג'מיני ובוליש: חברות הקריפטו מחזיקות בעצמן

שתי ידיעות נוספות בתיק נוגעות לשחקניות מתוך הענף. לפי Crypto Briefing, בורסת Bullish שמרה על 19,990 ביטקוין בשווי 1.28 מיליארד דולר לאורך הרבעון השני, ואילו Gemini הגדילה את החזקתה ל-5,528 ביטקוין בשווי כ-324 מיליון דולר.

כאן נדרשת זהירות אנליטית: מכיוון שכל דיווח מתמחר את ההחזקה במועד אחר, אין טעם לחשב מהם "מחיר ביטקוין ממוצע" ולהשוות בין החברות. מה שכן אפשר ללמוד הוא שחברות שהכנסתן ממילא תלויה בפעילות שוק הקריפטו בוחרות להחזיק את הנכס גם במאזן — מהלך שמגדיל את הרווח בתקופות עלייה, אך גם מרכז את הסיכון: אותה ירידה עצמה פוגעת בהכנסות ובמאזן בבת אחת.

המיזוג שהתמורה בו שולמה בביטקוין

הידיעה שאולי מסמנת את השינוי העמוק מכולן היא זו על H100 Group, שלפי Crypto Briefing השלימה עסקת מיזוג ורכישה שהוגדרה כראשונה בעולם שבה התמורה כולה שולמה בביטקוין.

עד היום שימש הביטקוין בעיקר כנכס שמוחזק, נמכר או משועבד. עסקה שבה הוא משמש כאמצעי תשלום בעסקת רכישה של חברה מסמנת שלב אחר: הכרה מעשית של שני צדדים בכך שהנכס מהווה תמורה קבילה בעסקה מהותית. עם זאת, ראוי לזכור שמדובר בדיווח יחיד על עסקה יחידה — לא במגמה מוכחת. מקרה ראשון הוא תקדים, לא נורמה.

מה זה אומר עבור הקורא בישראל

עבור משקיע ישראלי, הדרך הפשוטה ביותר להיחשף לביטקוין דרך הבורסה נראית מפתה: אין צורך בארנק, אין ניהול מפתחות, והרכישה מתבצעת דרך חשבון ניירות ערך רגיל בבנק או בבית השקעות, בשקלים או בדולרים. אך המקרה של טוונטי-וואן קפיטל מדגים היטב את הפער בין החשיפה הזו לבין החזקה ישירה.

ראשית, מניה של חברת אוצר אינה ביטקוין. היא נכס נפרד עם מחיר משלה, שיכול להיסחר מעל או מתחת לשווי ההחזקה. שנית, חברות כאלה מגייסות הון כדי לרכוש — וגיוס במניות מדלל את בעלי המניות הקיימים, בעוד גיוס בחוב מוסיף מינוף שמחריף ירידות. שלישית, קיים סיכון ניהולי: ההחלטה מתי לקנות, מתי למכור ואילו פעילויות נוספות לפתח נמצאת בידי ההנהלה, לא בידיכם. ורביעית, אופן הדיווח לרשויות המס אינו בהכרח זהה בשני הערוצים — מניה זרה המוחזקת בחשבון ניירות ערך לעומת רכישה ומכירה ישירה של מטבע דיגיטלי; מי שפועל בשני הערוצים ראוי שיברר את חובות הדיווח שלו מול איש מקצוע ומול הכללים של רשות המסים, מראש ולא בדיעבד.

ולבסוף, הערה שאינה קשורה למספרים: התחום הזה מייצר גל של פרסומים, ובכלל זה קבוצות וסרטונים ברשת שמבטיחים "לרכוב על המגמה". הדיווחים שלפנינו אינם מבטיחים דבר. הם מתארים חברות שמחזיקות ביטקוין במאזן — אחת שהגדילה את החזקתה ואחת ששמרה עליה — חברה אחת שהמניה שלה נסחרת מתחת לשווי הנכסים, ועסקה תקדימית אחת. זו תמונה מעניינת — לא הבטחה.

מקורות: Crypto Briefing · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.