סקר של ויזה: 46% מהצרכנים באסיה-פסיפיק שוקלים מטבעות יציבים — ורק 6% אומרים שהם מבינים אותם

חברת התשלומים ויזה הזמינה מחקר צרכנים באזור אסיה-פסיפיק, ולפי הדיווחים ב-crypto.news וב-Bitcoin.com News נמצא בו ש-46% מהנשאלים סבורים שייתכן שישתמשו במטבעות יציבים בתוך חמש השנים הקרובות — כלומר עד 2031. באותו מחקר, 16% בלבד דיווחו שהשתמשו במטבעות כאלה בפועל, ו-6% אמרו שהם מבינים כיצד הם עובדים. שני הפרסומים מתארים את אותם ממצאים, ושניהם מצביעים על אותו פער כעיקר הסיפור: הנכונות המוצהרת רחוקה מאוד מן הידע.

מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שנסחר ברשת בלוקצ'יין ומוצמד לערכו של מטבע מסורתי, בדרך כלל הדולר האמריקני. הרעיון הוא לשלב את מהירות ההעברה של נכס דיגיטלי עם יציבות מחיר שחסרה לביטקוין. ההצמדה אינה תכונה שמובטחת מעצמה: היא נשענת על הרזרבות שמחזיק המנפיק, על טיב הנכסים שבהן ועל האמון שהשוק נותן בדיווח עליהן. היו מקרים שבהם מטבעות יציבים נסחרו לתקופות מסוימות מתחת לשער ההצמדה, והאזור שבו נמדד הסקר כולל שווקים שהרגולציה בהם על נכסים כאלה שונה ממדינה למדינה.

העניין מקדים את ההבנה

היחס בין 46% ובין 6% הוא הנתון שעליו שווה להתעכב. רוב מי שהצהיר על נכונות עקרונית להשתמש במטבע יציב אינו טוען שהוא יודע מהו. פער כזה אינו חריג בשוק שבו מוצר חדש נכנס דרך הכותרות לפני שהוא נכנס דרך הארנק, אבל הוא מחייב זהירות בקריאת המספר הגדול: 46% אינם תחזית אימוץ אלא מדידה של פתיחות מוצהרת, וסקרים מודדים כוונות — לא התנהגות. המרחק בין 16% שהשתמשו בפועל ובין 46% שאינם שוללים שימוש עתידי הוא, בשלב הזה, מרחק של הצהרה.

התקצירים שפורסמו אינם מפרטים אילו מדינות באסיה-פסיפיק נכללו במחקר, מה היה גודל המדגם וכיצד נוסחו השאלות, וגם לא את התקופה שאליה מתייחס הנתון על שימוש "לאחרונה". בלי הפרטים האלה אין דרך לבדוק אם המספר משקף מגמה אזורית רחבה או ריכוז בשוק אחד או שניים. שני הפרסומים מציינים שהמחקר הוזמן על ידי ויזה עצמה — חברה שפעילותה היא בתשלומים, ושיש לה אינטרס מסחרי בשאלה כמה אנשים מתכוונים לשלם בנכסים דיגיטליים. אין בכך ראיה לפגם בנתונים, אבל זו נקודת פתיחה נכונה לקריאתם.

מנהלי ההון במבחן של הלקוחות האמידים

במקביל פורסם ב-5 באוקטובר סקר של CoinShares, חברה לניהול נכסים דיגיטליים שמפרסמת גם מחקרי שוק, שסוקר אוכלוסייה אחרת לגמרי. לפי הדיווח ב-BeInCrypto, נשאלו בו 2,230 משקיעים בשבע מדינות — ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, שוודיה ושווייץ — וכל אחד מהם נדרש להחזיק נכסים מעל רף מסוים. הממצא הראשון הוא שמנהלי ההון הם הגורם שהמשקיעים סומכים עליו יותר מכל כמקור מידע על קריפטו. הממצא השני פועל בכיוון ההפוך: בארבע מן המדינות, כארבעה מכל עשרה נשאלים שיש להם יועץ מתארים אותו כזהיר מדי.

הדיווח שלפנינו אינו מציין באילו ארבע מדינות מדובר, וגובה רף הנכסים שנדרש כדי להשתתף בסקר אינו מופיע בתקציר שבידינו — ולכן אי אפשר לומר כמה רחבה התופעה או את מי בדיוק היא מתארת. גם כאן הנתון מודד עמדות — תחושת הלקוח כלפי היועץ שלו — ולא ביצועים, ואין בו ראיה לשאלה מי מן הצדדים צודק. יועץ שנתפס כזהיר מדי עשוי לשקף סלידת סיכון של הלקוח, מגבלות רגולטוריות על מה שמותר לו להציע, או שיקול מקצועי שהתברר בדיעבד כנכון. גם כאן המזמין אינו גורם ניטרלי: CoinShares פועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים, ולממצא שלפיו יועצים נתפסים כזהירים מדי יש נגיעה לפעילותה. אין בכך ראיה לפגם בנתונים, אלא נקודת פתיחה לקריאתם.

שני הסקרים עוסקים בקהלים שונים, באזורים שונים ובשאלות שונות, אך שתי התמונות נפגשות בנקודה אחת: העניין בנכסים דיגיטליים מקדים את הידע עליהם, והפער הזה נופל על כתפי המתווך — בין שהוא חברת תשלומים שמנסה להפוך כוונה לשימוש, ובין שהוא יועץ שמתבקש לדבר על תחום שהלקוח שמע עליו ממקום אחר. מה שיגשר על הפער בפועל אינו מופיע בפרסומים: אין בהם פירוט של מוצרים שוויזה מתכננה להשיק באזור, ואין בהם מדידה חוזרת שתראה אם 46% של היום יהפכו לשימוש ממשי.

מקורות: crypto.news · Bitcoin.com News · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.