S&P Global מציגה מתודולוגיה להערכת סיכון בכספות הלוואות על גבי בלוקצ'יין

סוכנות הדירוג S&P Global Ratings פרסמה מסגרת מקצועית להערכת הסיכון בכספות הלוואות הפועלות על גבי בלוקצ'יין. לפי Crypto Briefing, מדובר במתודולוגיה שנועדה לנקד סיכונים באפיק שעד כה נבחן כמעט רק בכלים של הקהילה עצמה — דשבורדים, ניתוחי קוד וניסיון מצטבר — ולא בשפה שבה מוסדות פיננסיים רגילים לדבר. הדיווחים ב-Bitcoin.com News וב-BeInCrypto מציינים שההפקדות בתחום הזה הגיעו לכ-10 מיליארד דולר, והם מצביעים על הגידול הזה כרקע להיכנסות של הסוכנות לשדה.

כספת הלוואות, בלשון פשוטה

כספת (vault) היא חוזה חכם שאוסף כספים ממפקידים רבים — בדרך כלל מטבעות יציבים — ומעביר אותם להלוואות למשתמשים אחרים בשוק המבוזר. הלווה מפקיד בטוחה בשווי הגבוה מסכום ההלוואה, והריבית שהוא משלם מתחלקת בין המפקידים. ההבדל מהפקדה בבנק הוא מהותי: אין כאן גוף שמתחייב להחזיר את הקרן. מי שקובע את פרמטרי הכספת — אילו נכסים מתקבלים כבטוחה, באיזה יחס, ומה מנגנון החיסול כשהבטוחה מאבדת מערכה — הוא מנהל הכספת, ואיכות ההחלטות שלו היא בדיוק מה שמפריד בין אפיק סולידי יחסית לבין הפסד.

מכאן גם מגוון הסיכונים: צניחה חדה בשווי הבטוחות שלא מאפשרת חיסול בזמן, פרמטרים רשלניים, באג בקוד, מצב שבו כל המפקידים מבקשים למשוך בבת אחת בעוד הכספים משועבדים להלוואות פעילות, וריכוז של שליטה בידי גורם בודד. אלה אינם סיכונים תיאורטיים, וחלקם התממשו באפיקי הלוואות מבוזרות בשנים האחרונות.

הצירים שהמסגרת מודדת — והפער בין הדיווחים

לפי crypto.news, המסגרת — שהאתר מכנה אותה בקיצור VRA — בוחנת ארבעה תחומים: סיכון אשראי, נזילות, סיכון הפרוטוקול עצמו, וממשל. ואילו BeInCrypto מתאר ציון סיכון המורכב משישה מרכיבים. שמותיהם של שני הצירים הנוספים אינם מופיעים בדיווחים שלפנינו, ושני האתרים הללו מסומנים אצלנו כאות בלבד ולא כמקור מבוסס, כך שהפירוט המדויק טעון אימות מול הפרסום של הסוכנות עצמה.

חשוב להבחין בין שני דברים שהכתרות בעיתונות נוטות לטשטש: מסגרת הערכה אינה דירוג. מה שפורסם הוא כלי מתודולוגי — האופן שבו ינוקד סיכון — ולא ציון שניתן לכספת מסוימת. אין בדיווחים שלפנינו שמות של כספות שקיבלו ניקוד, לא לוח זמנים לפרסום הערכות ראשונות, ולא תשובה לשאלה מי משלם עבור ההערכה: המפקידים, מנהלי הכספות, או מנויים מוסדיים. השאלה הזאת אינה טכנית. היא שקבעה במידה רבה את מידת האמון שניתן בדירוגי מוצרים פיננסיים מורכבים לפני משבר 2008, כאשר הגוף המדורג הוא גם זה שמממן את הדירוג.

מדוע גוף דירוג ותיק מגיע לאפיק הזה

סוכנויות הדירוג הגדולות — S&P בהן — אינן רגולטור ואינן מפקח. תפקידן לתרגם סיכון לסולם אחיד, וזה בדיוק מה שחסר לגוף מוסדי שתקנון ההשקעות שלו מתיר לו להיחשף רק למוצרים בעלי דירוג. סכום של 10 מיליארד דולר הוא זעיר ביחס לשוקי האשראי המסורתיים, אך הוא גדול דיו כדי שמנהלי כספים יתחילו לשאול שאלות, וקיומו של סולם מוכר מסיר מחסום פורמלי מדרכם.

מה שסולם כזה אינו עושה: הוא אינו הופך את ההפקדה לבטוחה, אינו מבטיח תשואה, ואינו תחליף לכך שמי שמפקיד כספים בחוזה חכם לוקח על עצמו את מלוא הסיכון של הקוד ושל שוק הבטוחות. דירוג גבוה הוא חוות דעת של גוף פרטי על הסתברות לכישלון — לא ערובה נגדו, ובטח לא ביטוח. בשוק האשראי המסורתי לקח למשקיעים זמן ממושך ללמוד את ההבחנה הזאת.

הצעד הבא יימדד בפרקטיקה ולא בהצהרות: אם וכאשר יפורסמו הערכות לכספות ממשיות, יהיה אפשר לבדוק אם הניקוד מבדיל בין כספות בעלות פרופיל סיכון שונה בצורה שעומדת במבחן המציאות.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · BeInCrypto · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.