תשלומים במטבעות יציבים: ויזה מדווחת על זינוק של כ-200%, סטרייפ מרחיבה למעלה מ-100 מדינות

שלוש ידיעות שהתפרסמו בנפרד, משלושה כיוונים שונים לגמרי, מצביעות על אותה מגמה: המטבעות היציבים — אותם מטבעות דיגיטליים שערכם מקובע לדולר או למטבע אחר — מתחילים לשמש בפועל לתשלומים, ולא רק כאמצעי מסחר בזירות הקריפטו.

ויזה מדווחת, לפי crypto.news, על צמיחה של כמעט 200% בתוך שנה בתשלומים בכרטיסים המקושרים למטבעות יציבים, כאשר יותר מ-160 תוכניות כאלה פועלות כיום בקרב לקוחות פרטיים ועסקים. חשוב להבין מה המספר הזה מודד ומה לא: זה שיעור גידול באחוזים, בלי שנמסר בדיווח הזה מה הבסיס שממנו הצמיחה התחילה. גידול של פי שלושה בקירוב — שילוש של הפעילות — כשנקודת הפתיחה נמוכה, עשוי להישמע דרמטי ועדיין להיות קטן במונחים מוחלטים, בפרט בהשוואה להיקף העצום של תשלומי הכרטיסים הרגילים בעולם. מדובר גם בנתון שמפרסמת החברה על עצמה, ולא במדידה חיצונית בלתי תלויה.

הכרטיס כמתורגמן בין שני עולמות

כאן ראוי להסביר את המנגנון, כי בלעדיו המספר חסר משמעות. כרטיס מקושר למטבע יציב אינו אמצעי תשלום חדש מבחינת החנות: בעל הכרטיס מחזיק את הכסף בארנק דיגיטלי במטבע יציב, וברגע הקנייה הסכום מומר ועובר ברשת הכרטיסים הרגילה. החנות מקבלת שקלים או דולרים ואינה צריכה לדעת דבר על בלוקצ'יין. מבחינה מעשית, הכיוון הזה אינו מחייב את חברות התשלומים לשנות את התשתית שבנו לאורך עשורים, אלא רק להוסיף שכבת המרה בקצה אחד.

סטרייפ, חברת התשלומים הגדולה, פועלת באותו מישור. לפי CoinDesk, היא מתכננת להרחיב את עסקי כרטיסי המטבעות היציבים שלה ליותר ממאה מדינות עד סוף השנה, ובמקביל בוחנת כיווני פעולה נוספים — פיקדונות מתומכנים (tokenized deposits) ושימושים בתחום המימון המבוזר. מי שמסר את הדברים הוא הנרי שטרן, שנכנס לתפקיד ראש תחום הקריפטו בחברה. ההרחבה הזאת היא תוכנית מוצהרת, לא עובדה מוגמרת: בשלב זה נמסר יעד ולוח זמנים, ולא דיווח על פריסה שהושלמה. גם רשימת המדינות עצמה אינה מפורטת במקור, כך שאין בידינו לומר אילו שווקים ייכללו בה.

סין: אותה מגמה, מסיבות הפוכות

הנתון השלישי מגיע ממקום אחר לחלוטין, והוא המעניין שבשלושה. לפי Cointelegraph, בהתבסס על נתוני חברת הניתוח Chainalysis, מספר הארנקים הייחודיים ששולחים העברות מטבעות יציבים מאדם לאדם (P2P) בסין גדל פי 43 בין הרבעון הראשון של 2024 לרבעון השני של 2026. לפי אותו דיווח, הצמיחה הזאת התרחשה למרות ההגבלות שהטילה סין על פעילות קריפטו, ולא בזכות הסדרה כלשהי — הפעילות נדדה לכיוון העברות ישירות בין ארנקים, בלי מתווך מוסדי באמצע.

הניגוד בין שני התרחישים הוא הסיפור האמיתי. בויזה ובסטרייפ המטבע היציב נכנס דרך הדלת הראשית: מוסדר, מקושר לכרטיס, ועובד בתוך המערכת הפיננסית הקיימת. בסין, על פי הדיווח, הוא נכנס דרך החלון, כתחליף לערוצים שנחסמו. אותה טכנולוגיה בדיוק משרתת שתי מטרות מנוגדות — הרחבה של המערכת הממוסדת מצד אחד, עקיפה שלה מצד שני. זו תכונה מהותית של הכלי הזה, והיא מסבירה מדוע קשה להתייחס אליו כמקשה אחת מבחינה רגולטורית.

גידול של פי 43 במספר ארנקים שולחים הוא נתון על מספר הכתובות הפעילות, לא על היקף הכספים. מספר ארנקים אינו זהה למספר אנשים — אדם אחד יכול להחזיק ארנקים רבים, ותוכנה אוטומטית יכולה ליצור כתובות חדשות בכמות גדולה. הנתון מראה שהפעילות התפזרה על פני כתובות רבות יותר; הוא אינו מלמד כמה כסף זרם, ואינו מלמד כמה משתמשים חדשים הצטרפו בפועל.

התמונה הרחבה, והקצוות הפתוחים

שלושת הדיווחים מצביעים, כל אחד מזווית אחרת, על אותו כיוון — אלא שהם אינם מודדים את אותו דבר. האחד מתאר שיעור צמיחה בפעילות כרטיסים שמפרסמת ויזה על עצמה, השני תוכנית הרחבה מוצהרת של סטרייפ שטרם בוצעה, והשלישי מספר ארנקים שולחים בסין לפי נתוני Chainalysis. אין דרך לחבר את שלושתם למספר אחד או לגזור מהם את גודלו של השוק; מה שניתן לומר הוא שהם מגיעים משלושה הקשרים שונים ומראים את אותו כיוון כללי.

מה שאינו ברור משלושת הדיווחים האלה הוא דווקא השאלה הבסיסית: האם האזרח המשתמש בכרטיס כזה עושה זאת מכיוון שהמטבע היציב פותר לו בעיה אמיתית — העברת כספים בין מדינות, למשל, או גישה לדולר במקום שבו המטבע המקומי מתערער — או שהוא פשוט מחזיק נכסים דיגיטליים ומעדיף לממש אותם בקנייה במקום להמיר אותם בבנק. מספרי הצמיחה אינם מבדילים בין השניים, ובלי ההבחנה הזאת קשה לדעת אם מדובר בשינוי מבני בעולם התשלומים או בנוחות שולית למחזיקי קריפטו קיימים. עוד יש להמתין ולראות האם סטרייפ תעמוד ביעד מאה המדינות עד סוף השנה, ובאיזה היקף הפעילות תתבצע בפועל בכל אחת מהן.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.