מסלול חדש למניות מטוקנות בארצות הברית — והמחלוקת על מי בכלל ירצה אותן

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) קבעה מתווה המאפשר מסחר במניות אמריקאיות בצורת אסימונים על גבי בלוקצ'יין, מחוץ לזירות המסחר המסורתיות. לפי הדיווחים אין מדובר בשינוי קבוע של הכללים אלא בפטור שתוקפו חמש שנים — מעין תקופת ניסיון מוגדרת מראש, שבסופה יידרש הרגולטור להכריע מחדש. התגובות בשוק ההון היו חלוקות באופן חריג: אנליסטים בכמה בתי השקעות מיהרו לסמן את המרוויחות הפוטנציאליות, ואילו בנק השקעות אחד פרסם הערכה הפוכה בתכלית — שהביקוש למוצר הזה בארצות הברית יהיה זניח.

מניה מטוקנת היא אסימון המונפק על גבי בלוקצ'יין ומייצג מניה של חברה נסחרת. ההבטחה שמאחוריו מוכרת: מסחר בשעות רחבות יותר, סליקה מהירה, אפשרות לקנות שברי מניה, והעברה בין ארנקים בלי מתווך מסורתי. הנקודה שקל לפספס היא שהאסימון עצמו אינו נייר הערך. הוא ייצוג שלו, וערכו תלוי כל כולו בגורם שמחזיק את המניה בפועל ובכללים המסדירים את הקשר בין השניים — וזה בדיוק הפער שמתווה רגולטורי אמור לגשר עליו.

שלושה קווי עסקים שנפתחים

לפי דיווח CoinDesk, אנליסטים בגולדמן זאקס ובסיטיזנס הצביעו על שלושה תחומים שבהם נפתחת הזדמנות: שירותי משמורת (החזקת הנכסים עבור לקוחות), תשתית הטוקניזציה עצמה, וסליקה באמצעות מטבעות יציבים. בצד החברות, השמות שעלו הם קוינבייס, רובינהוד וצירקל. ההיגיון מאחורי כל אחד שונה: קוינבייס מחזיקה זירת מסחר ומערך משמורת קיימים, צירקל היא מנפיקה של מטבע יציב ועשויה לספק את רגל הכסף בעסקה, ורובינהוד היא ברוקר שהמתווה פותח בפניו מרחב להרחיב מוצרים מבוססי בלוקצ'יין ללקוחות שכבר סוחרים אצלו במניות רגילות.

בדיווחים נוספים נטען שהמתכונת תאפשר גם מסחר במאגרי נזילות אוטומטיים בגישה מוגבלת — כלומר מנגנון תמחור אלגוריתמי במקום ספר פקודות קלאסי, אך רק למשתתפים שעברו סינון מראש. אלו דיווחים שטרם אושרו במקור נוסף, ומוטב להתייחס אליהם כאל כיוון אפשרי ולא כאל פרט סגור.

הצד השני: תשתית בלי לקוחות

יממה לאחר מכן פרסם CoinDesk הערכה מנוגדת. בנק ההשקעות TD Cowen בדק את הנושא והגיע למסקנה שהביקוש המקומי יהיה מוגבל, משלוש זוויות בבת אחת: המשקיעים הפרטיים בארצות הברית כבר נהנים מגישה זולה ויעילה למניות, הגופים המוסדיים אינם מגלים תיאבון למוצר, והחברות הנסחרות עצמן אינן דוחפות לכך. זו טענה חזקה יותר מ"ייקח זמן" — היא אומרת שהבעיה שהטוקניזציה פותרת כמעט אינה קיימת בשוק האמריקאי. מי שכבר קונה מניה בעמלה אפסית ובסליקה מהירה, אין לו סיבה מיוחדת לעבור לגרסה מורכבת יותר מבחינה טכנית ומשפטית.

שתי ההערכות אינן סותרות זו את זו לגמרי. אפשר בהחלט שחברות התשתית ייערכו, יפתחו מוצרים ויציגו אותם, ובמקביל הנפח בפועל יישאר קטן. זה כבר קרה בענף יותר מפעם אחת.

גבולות הידיעה

כאן ראוי לדייק במה שאינו נאמר. ההערכות בדבר קוינבייס, רובינהוד וצירקל הן ניתוחים של אנליסטים חיצוניים, לא הודעות של החברות ולא הכרזה על השקה. אף אחד מהמקורות אינו קובע מי מהן אכן תפעיל שירות כזה, מתי, ובאילו תנאים. גם התחזית של TD Cowen היא הערכה ולא נתון: היא מתייחסת לשוק האמריקאי, ואינה אומרת דבר על ביקוש בשווקים אחרים, שבהם הגישה למניות אמריקאיות יקרה ומסורבלת יותר — שם דווקא עשוי להיות סיפור אחר, אך אין במקורות נתונים שתומכים בכך.

הפטור עצמו זמני. חמש שנים הן פרק זמן ארוך בקנה מידה של מוצר פיננסי חדש, אבל מבנה של פטור מעצם טבעו אינו הכרה קבועה, ומה שיקרה בסופו טרם נקבע. מסחר במניה מטוקנת נושא את סיכוני שוק המניות הרגילים, ולצדם שכבה נוספת של סיכון טכנולוגי ומשפטי הנובעת מהמבנה עצמו.

מקורות: CoinDesk · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.