שבוע של קצוות: הצבעה שנחסמה בסנאט, ריבית שעלתה, וביטקוין ששב ל-77,500 דולר

מי שיסתכל רק על שתי נקודות הקצה של השבוע האחרון בשוק הקריפטו עלול לחשוב שלא קרה בו דבר. ב-14 בספטמבר דיווח אתר Investing.com על ביטקוין יציב סביב 77,700 דולר; ב-18 בספטמבר דיווח אותו אתר על ביטקוין שעולה ל-77,500 דולר. הפרש של כמאתיים דולר בין הקצוות. בין שתי הנקודות האלה נפלו שני אירועים שכל אחד מהם נחשב מראש לאירוע מזיז שוק — הצבעה בסנאט האמריקני על הצעת חוק שנועדה להסדיר את הפיקוח על נכסים דיגיטליים, והחלטת ריבית של הבנק המרכזי האמריקני — והמחיר ירד ביניהם אל מתחת ל-76 אלף דולר וחזר. השבוע הזה מלמד פחות על כיוון השוק ויותר על הפער שבין כותרות לבין תנועת כספים בפועל.

ההמתנה שקדמה להצבעה

ב-15 בספטמבר דיווח Investing.com על ביטקוין שמתייצב סביב 77,400 דולר "לקראת ההצבעה על חוק ה-Clarity ופגישת הפד". באותו יום דיווח האתר גם על ירידות במניות הקריפטו הנסחרות בבורסות האמריקניות לקראת שני האירועים. התמונה הזאת — מטבע שנע במקום ומניות שיורדות — חוזרת על עצמה בשווקים לפני אירועים שהתוצאה שלהם בינארית: מי שמחזיק בנכס עצמו ממתין, ומי שמחזיק במניות של חברות שהכנסתן תלויה בהסדרה רגולטורית מקדים ומקטין סיכון.

הצעת החוק המכונה Clarity Act נדונה בקונגרס האמריקני מתוך כוונה לקבוע מי מפקח על מה בשוק הנכסים הדיגיטליים — כלומר לחלק את הסמכויות בין רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) לבין הרגולטור של שוק הסחורות והנגזרים (CFTC). ההבחנה הזאת נשמעת טכנית, אך היא מכריעה מבחינה מעשית: היא קובעת אילו חובות רישום, דיווח והפרדת כספי לקוחות חלות על בורסות ועל מנפיקי מטבעות, ומה נחשב מלכתחילה לנייר ערך. שנים של אי-ודאות בשאלה הזאת הן הרקע לכך שכל התקדמות חקיקתית בכיוון הזה נתפסת בשוק כחיובית.

הצבעה שלא עברה, ומה שנאמר מיד אחריה

ב-16 בספטמבר דיווח Investing.com שביטקוין צונח מתחת ל-76 אלף דולר לאחר כישלון ההצבעה, ושהמוקד עובר אל הפד. באותו יום דיווח האתר גם על תגובה מצד יו"ר ה-SEC, שהבטיח לפעול בנושא הקריפטו על אף שהצעת החוק נחסמה בסנאט. שתי הידיעות האלה מציירות יחד מבנה מוכר: כשהמסלול החקיקתי נעצר, הדגש עובר אל מה שרגולטור יכול לעשות בכוחות עצמו — כללים, פרשנויות והנחיות — שהם כלים מהירים יותר מחקיקה, אבל גם הפיכים יותר, משום שממשל או יו"ר אחר יכולים לשנותם.

המקורות שלפנינו אינם מפרטים את תוצאות ההצבעה, את מספר התומכים והמתנגדים, ואף לא את השאלה אם מדובר בדחייה סופית או בעיכוב פרוצדורלי שיחזור לדיון. הם גם אינם מוסרים מה בדיוק התחייב יו"ר ה-SEC לעשות ובאיזה לוח זמנים. מכאן שכל קריאה שרואה בהצבעה הזאת סוף הדרך של ההסדרה האמריקנית חורגת ממה שהחומר מאפשר.

תגובה אחת נוספת ראויה להפרדה ברורה בין עובדה לבין הערכה: ב-16 בספטמבר דיווח Investing.com שבית ההשקעות נידהאם ממליץ לקנות מניות קריפטו לאחר הירידות שבאו בעקבות חסימת הצעת החוק. זו המלצה של גוף מסחרי, לא נתון. גופי מחקר מפרסמים המלצות כאלה כחלק משגרת עבודתם, והן משקפות הנחות של הכותבים — לא תחזית מאומתת.

הריבית עלתה, והמחיר כמעט לא זז

ב-17 בספטמבר דיווח Investing.com על ביטקוין יציב בעקבות העלאת הריבית של הפד ועל רקע מתחים במזרח התיכון. העלאת ריבית פועלת בדרך כלל לרעת נכסים שאינם מניבים תשואה שוטפת: כשהכסף ה"בטוח" משלם יותר, נכס שאינו משלם ריבית נעשה יקר יותר להחזקה במונחי עלות חלופית. העובדה שהמחיר נותר יציב אינה סותרת את ההיגיון הזה — היא מעידה בעיקר שהשוק כבר תמחר את ההעלאה מראש. הכותרות מ-14 בספטמבר, שדיברו על "חששות מהעלאת ריבית", מחזקות את הקריאה הזאת.

כאן בדיוק נפתח הפער המעניין ביותר של השבוע. באותו יום עצמו דיווח Bitcoin.com News שתעודות הסל על ביטקוין ועל את'ריום איבדו יחד כ-520 מיליון דולר בעקבות החלטת הריבית, ושה-XRP בלט בהתנגדותו לגל המכירות. מחיר יציב אינו מעיד אפוא על שוק רגוע: הוא יכול להיות תוצאה של מוכרים וקונים שמתאזנים בהיקפים גדולים. הנתון הזה מתייחס לתנועת כספים בתעודות הסל האמריקניות בלבד, והוא מאחד שני נכסים שונים במספר אחד — הוא אינו מלמד מי מכר, אם מדובר במשקיעי מוסדות או ביחידים, ובוודאי אינו מלמד לאן פנה הכסף.

התמונה השתנתה שוב כעבור יום. ב-18 בספטמבר דיווח news.bitcoin.com על חזרה לזרימת כספים נכנסת בהיקף 159 מיליון דולר לביטקוין, לצד 46.6 מיליון דולר שנכנסו לתעודת סל על זי-קאש. באותו יום דיווח Investing.com על עלייה ל-77,500 דולר ועל שווקים ש"מתעלמים" מכישלון חוק ה-Clarity. יום אחד של זרימה נכנסת אחרי יום של יציאות אינו מגמה, והוא בוודאי אינו מכסה את הפער שנפער יום קודם לכן. הצירוף של שני הימים האלה מלמד על תנודתיות בהרכב המחזיקים, לא על כיוון.

הכורים מחפשים מקור הכנסה שני

בשולי הדרמה הרגולטורית התקיים ב-14 בספטמבר כנס של בית ההשקעות H.C. Wainwright, ובו הופיעה חברת הכרייה קלין-ספארק. לפי סדרת הדיווחים של Investing.com מאותו ערב, המסר המרכזי היה מעבר של כורי ביטקוין אל תשתיות ובנייה עבור ביקושי הבינה המלאכותית. בכיוון דומה דיווח האתר ב-15 בספטמבר על שיתוף פעולה בין טיאנצ'י אינטרנשיונל ל-BTC Digital בפרויקט קריפטו בהיקף של 3 מגה-ואט.

ההיגיון העסקי מאחורי המהלך פשוט: לחברות הכרייה יש נכס שקשה להשיג — חיבור לרשת החשמל בהיקפים גדולים, מבנים מקוררים ואישורים מקומיים. הכנסתן מהכרייה עצמה תלויה במחיר הביטקוין ובקושי הרשת, ושניהם אינם בשליטתן. חוזה לאספקת כוח מחשוב לחברת בינה מלאכותית מציע הכנסה יציבה יותר. גם כאן הכותרות שלפנינו אינן מוסרות היקפים כספיים, לוחות זמנים או שמות לקוחות, והמעבר הזה כרוך בהשקעות הון כבדות ובציוד שונה מזה הדרוש לכרייה.

לתמונה הרחבה נוסף דיווח מ-14 בספטמבר על חברת Strategy Inc, שמסרה על אחזקות הביטקוין שלה ועל רכישה חוזרת של מניות בכורה. חברות שמחזיקות ביטקוין במאזן הפכו בשנים האחרונות לערוץ חשיפה עקיף עבור משקיעים, ומבנה המימון שלהן — הנפקת חוב ומניות בכורה לצורך רכישת המטבע — הוא שכבת סיכון נוספת מעל תנודתיות הביטקוין עצמו.

קריאה מסכמת

חמשת הימים האלה סיפקו חומר לכל פרשנות אפשרית: ירידה חדה אחרי כישלון חקיקתי, יציבות אחרי העלאת ריבית, יציאות של מאות מיליוני דולרים מתעודות הסל, וחזרה לזרימה חיובית. המחיר בסוף התקופה כמעט זהה למחיר בתחילתה. הפער בין הכותרות לבין השורה התחתונה הוא הנתון המשמעותי ביותר שאפשר להוציא מהשבוע הזה, והוא אינו מנבא דבר על השבוע הבא.

מקורות: Investing.com · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.