סירקל תשיק את רשת Arc ב-16 בספטמבר; בלאקרוק, ויזה ומאסטרקארד בין מאמתי הרשת

סירקל קבעה מועד להשקת רשת Arc — ולצידה שמות מוכרים מאוד מעולם הפיננסים

חברת Circle, המנפיקה את המטבע היציב USDC, הודיעה כי רשת הבלוקצ'יין שפיתחה בשם Arc תעלה לאוויר במתכונת ציבורית מלאה ב-16 בספטמבר. הפרט שמושך את תשומת הלב אינו התאריך עצמו, אלא רשימת הגופים שיפעילו את הרשת בשלביה הראשונים: לפי הודעת החברה, בין המאמתים המייסדים נמנים בית ההשקעות בלאקרוק, חברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקארד, בנק סטנדרד צ'רטרד וחברת הסליקה האמריקאית DTCC — הגוף שמאחורי חלק ניכר מסליקת ניירות הערך בוול סטריט.

כדי להבין מדוע זה חריג, כדאי לעצור רגע על המונח. "מאמת" (ולידטור) הוא מחשב שמריץ את תוכנת הרשת, בודק שהעסקאות תקינות ומאשר אותן. ברשתות ותיקות כמו ביטקוין או את'ריום, כל אחד בעולם יכול להצטרף לתפקיד הזה בתנאים מסוימים. ב-Arc, לפחות בפתיחה, מדובר במעגל סגור של מוסדות פיננסיים מוכרים. זה הפוך לחלוטין מהאתוס המקורי של הבלוקצ'יין — אבל זה בדיוק מה שגופים מוסדיים מבקשים: רשת שהם יודעים מי מפעיל אותה, ושמישהו נושא באחריות משפטית.

למה חברת מטבע יציב בונה רשת משל עצמה

USDC הוא מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לדולר, והוא נחשב לשני בגודלו בעולם בקטגוריה שלו. עד היום הוא רץ בעיקר על רשתות של אחרים. המשמעות המעשית: Circle תלויה בעמלות, בזמני העיבוד ובהחלטות של רשתות שאינן בשליטתה.

Arc היא ניסיון לשנות את המשוואה — רשת שתוכננה מלכתחילה סביב תשלומים במטבעות יציבים, ולא סביב מסחר ספקולטיבי או אפליקציות משחק. בדיווח של Decrypt נמסר כי רשת הניסיון (טסטנט) של Arc עיבדה כבר כחצי מיליארד עסקאות לפני ההשקה הרשמית. נתון כזה מעיד על היקף בדיקות רציני, אך יש לזכור שעסקאות בסביבת ניסיון אינן כרוכות בכסף אמיתי, והן אינן חיזוי לעומס בפועל.

הרקע העסקי: הכנסות, קוינבייס ושאלת הדיבידנד

ההודעה על Arc הגיעה יחד עם דוחות הרבעון השני. לפי הסיקור של Crypto Briefing, Circle רשמה הכנסות של כ-701 מיליון דולר ברבעון, לצד לחץ מסוים על שולי הרווח. במקביל דווח כי הסכם ההפצה של USDC מול בורסת קוינבייס חודש בתנאים הקיימים — נקודה מהותית, משום שחלק ניכר מהכנסות החברה מתחלק עם שותפי ההפצה שלה.

בדיווחים נוספים, שטרם אושרו במקור עצמאי שני, נטען כי החידוש נקבע לשלוש שנים וכי סמנכ"ל הכספים ג'רמי פוקס-גין שלל חלוקת דיבידנד רבעוני, בנימוק שעדיף להשקיע את ההון בצמיחה. אנו מביאים זאת כרקע בלבד.

מה זה אומר לקורא בישראל

בעל עסק ישראלי שמשלם לספק בחו"ל מכיר את התהליך: העברה בנקאית שנמשכת ימים, עמלות, ולעיתים בירורי ציות שמעכבים את הכסף. ההבטחה של רשת תשלומים במטבע יציב היא העברה שמסתיימת בדקות ובעלות נמוכה, עשרים וארבע שעות ביממה. אם גופים כמו ויזה ומאסטרקארד אכן מריצים את התשתית, גדל הסיכוי שבנקים וספקי סליקה מקומיים יסכימו לעבוד מולה בעתיד.

אבל בין ההודעה לבין השימוש בפועל בישראל יש מרחק. בנק ישראל וגופי הפיקוח בוחנים בזהירות פעילות במטבעות יציבים, רשות ניירות ערך מסדירה את הנושא בהדרגה, ורשות המסים רואה בנכסים דיגיטליים נכס לכל דבר — כלומר פעולת מימוש עשויה להיות אירוע מס. מי ששוקל להשתמש בכלים כאלה לצורכי עסק יעשה נכון אם יברר את הדברים מראש מול איש מקצוע, ולא בדיעבד.

כמה הסתייגויות שראוי לשמור בצד

ריכוז המאמתים בידי מספר מצומצם של תאגידים מעלה שאלה אמיתית: רשת שאפשר לעצור או לצנזר בהחלטה של קומץ גופים אינה זהה במהותה לרשת פתוחה. שנית, תאריך השקה אינו הבטחה — לוחות זמנים בתחום נדחים לא פעם. ולבסוף, ריבוי רשתות חדשות אינו ערובה לכך שמישהו ישתמש בהן.

נדגיש נקודה שחוזרת אצלנו: אין קשר בין ידיעה על תשתית תשלומים לבין השקעה. מדי פעם צצות קבוצות שמבטיחות רווח מהיר על רקע כותרות מסוג זה — ההבטחות האלה אינן קשורות לחדשות עצמן, ולרוב נגמרות רע.

מקורות: Decrypt · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.