מאסטרקארד השלימה את רכישת BVNK, וויזה מרחיבה תשלומים במטבעות יציבים

שבוע אחד, שתי ענקיות תשלומים, וכיוון אחד

השבוע פרסמו שתי חברות הכרטיסים הגדולות בעולם עדכונים שנוגעים לאותו תחום עצמו: מטבעות יציבים. מאסטרקארד הודיעה על השלמת רכישתה של חברת BVNK, ובמקביל דווח כי ויזה פותחת ערוץ נוסף להעברת כספים במטבעות יציבים ללקוחות עסקיים. שני המהלכים אינם מכוונים לצרכן הפרטי, אלא לשכבה שמתחת — הצנרת שבה עוברים הכספים בין בנקים, חברות פינטק וארגונים גדולים.

לפי הדיווח בקוינטלגרף, היקף העסקה של מאסטרקארד עומד על כ־1.8 מיליארד דולר. על השלמת העסקה עצמה דווח ב־crypto.news, לפיו מאסטרקארד אישרה ב־3 באוגוסט כי העסקה הושלמה. גם דיווחים נוספים ברשת נקבו באותו סכום. BVNK עצמה אינה שם מוכר לציבור הרחב: היא מספקת תשתית טכנית שמאפשרת לעסקים לקבל, להחזיק ולשלוח כספים במטבעות יציבים מבלי לבנות לעצמם מערכת בלוקצ'יין. במילים אחרות, מאסטרקארד לא רכשה מטבע ולא בורסה, אלא חוליית חיבור.

מה זה בכלל מטבע יציב

מטבע יציב (stablecoin) הוא נכס דיגיטלי שמנוהל על גבי בלוקצ'יין, אך ערכו אמור להיצמד למטבע רגיל — ברוב המקרים הדולר האמריקאי. בניגוד לביטקוין, שערכו נע בחדות, הרעיון כאן הוא בדיוק ההפך: לשמור על יציבות, ולהשתמש ביתרון הטכנולוגי בלבד — העברה מהירה, ללא תלות בשעות הפעילות ובימי הפעילות של מערכות הסליקה הבנקאיות.

זו בדיוק הנקודה שמעניינת את חברות התשלומים. העברה בין־לאומית קלאסית עוברת דרך שרשרת של בנקים מתווכים, נמשכת ימים ונושאת עמלות מצטברות. תשתית מבוססת מטבעות יציבים מקצרת את השרשרת. מאסטרקארד מסרה כי המהלך נועד לסייע לבנקים, לחברות פינטק ולארגונים להרחיב תשלומים, העברות יוצאות, סליקה ושירותי אוצר במטבעות יציבים — כלומר, לחבר בין כסף רגיל, מטבעות יציבים ופיקדונות מתומצנים תחת מערכת אחת.

הצעד של ויזה

בערוץ אחר לגמרי פועלת ויזה. לפי דיווח של Decrypt, לקוחות מתאימים בשירות Visa Direct יכולים כעת להפקיד מראש כספים ולבצע העברות יוצאות במטבעות יציבים, באמצעות תשתית של חברת Zerohash. ההבדל בין שתי החברות מעניין: מאסטרקארד בחרה לרכוש את הטכנולוגיה ולהכניס אותה פנימה, ואילו ויזה נשענת על שיתוף פעולה עם ספק חיצוני. שתי גישות שונות לאותה שאלה — האם לבנות בית, או לשכור.

חשוב לדייק: אף אחד מהדיווחים אינו מתאר מוצר שמגיע לארנק של הצרכן. מדובר בשירותים לעסקים, ולפי הדיווח ב־Decrypt הם מיועדים ללקוחות מתאימים (eligible clients) בלבד.

למה זה נוגע גם לכאן

לקורא הישראלי יש לכך משמעות עקיפה אך ממשית. חלק לא קטן מהעברות הכספים אל ישראל וממנה — תשלומים לספקים בחו"ל, שכר לעובדים מרוחקים, תמיכות משפחתיות — עובר היום במסלול הבנקאי המסורתי, על העמלות ופערי המרת המטבע שבו. ככל ששכבת התשתית הזו תתבסס, ייתכן שחלק מהשירותים הפיננסיים המוכרים יציעו בעתיד מסלול מהיר וזול יותר, מבלי שהלקוח יידע כלל שמתחת לפני השטח פועל בלוקצ'יין.

עם זאת, המרחק בין הודעה של חברה גלובלית לבין שירות זמין בבנק ישראלי הוא גדול. בישראל, פעילות בנכסים דיגיטליים כפופה לפיקוח של הרגולטורים המקומיים, ולבנקים יש נהלים משלהם לגבי קבלת כספים שמקורם בזירה הדיגיטלית.

הזהירות שנשארת במקום

התלהבות מהודעות של תאגידים גדולים אינה תחליף לבדיקה. מטבע יציב שומר על ערכו רק כל עוד הגוף שמנפיק אותו מחזיק בפועל את הרזרבות שמאחוריו — ההצמדה לדולר היא הבטחה של המנפיק, ולא תכונה מובנית של הטכנולוגיה עצמה. נוסף על כך, המהלכים הללו אינם משנים דבר במחירי המטבעות הדיגיטליים, ואין לגזור מהם ציפייה לרווח כלשהו. במקביל, מי שנתקל בקבוצות או בפרסומים שמבטיחים תשואה בזכות "חיבור לוויזה ולמאסטרקארד" — ראוי שיזכור שהחברות עצמן לא הבטיחו דבר לציבור הרחב.

מה שכן ניתן לומר בזהירות: שתי חברות שמעבירות ביניהן חלק ניכר מהתשלומים בעולם החליטו, כל אחת בדרכה, שהטכנולוגיה הזו כבר אינה ניסוי. זה עדיין לא אומר שהיא הגיעה לחשבון הבנק שלכם.

מקורות: Cointelegraph · Decrypt · crypto.news · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.