28 בנקים העבירו כסף אמיתי מעבר לים בניסוי של ה-BIS: מה באמת קרה בפרויקט אגורה

סכום זעיר, שאלה גדולה: 28 מוסדות פיננסיים העבירו כסף אמיתי בניסוי של הבנק להסדרי סליקה בין־לאומיים

בסוף החודש שעבר התפרסם סיכומו של אחד הניסויים המעניינים שנעשו בשנים האחרונות בעולם התשלומים הבין־לאומיים, ודווקא לא מכיוונם של יזמי הקריפטו. הבנק להסדרי סליקה בין־לאומיים (BIS) — הגוף שמכונה לעיתים "הבנק של הבנקים המרכזיים" ויושב בבאזל שבשווייץ — סיים סבב ניסויים חי במסגרת פרויקט אגורה (Agorá), שבו השתתפו 28 מוסדות פיננסיים ובנקים מרכזיים. בין המשתתפים נמנים, על פי הדיווחים, שמות מהשורה הראשונה של הבנקאות העולמית: ג'יי־פי מורגן, סיטי ו-UBS.

הסכומים שהועברו קטנים עד כדי גיחוך על פי אמות מידה בנקאיות. אבל מי שמסתכל רק על הסכום מפספס את העיקר: זו לא הייתה בדיקת נפח, אלא בדיקת ארכיטקטורה. השאלה שעמדה למבחן היא האם אפשר להזיז כסף בין מדינות כשכל הרכיבים — הרזרבות של הבנק המרכזי, הפיקדונות של הבנק המסחרי והוראת התשלום עצמה — יושבים על מערכת רישום משותפת אחת, במקום לעבור את המסלול הקיים של בנקים מתכתבים, הודעות והתאמות חשבונאיות בין ספרי חשבונות נפרדים.

מה נבדק בפועל, ואיפה המקורות לא לגמרי מסכימים

לפי הסיכומים שפורסמו, הניסוי כלל העברות בעלות ערך אמיתי — כלומר כסף ממשי ולא סימולציה — בשש מטבעות שונות ובכמה תרחישי תשלום. הנכסים שהוזזו היו רזרבות מטוקנות של בנקים מרכזיים לצד פיקדונות מטוקנים של בנקים מסחריים; שני סוגי הכסף, זה של הבנק המרכזי וזה של הבנק המסחרי, פעלו על אותה תשתית.

כאן ראוי לעצור על פרט שמדגים כמה חשוב לקרוא דיווחים כלכליים בזהירות. חלק מהכלים הבין־לאומיים כותרו סביב הסכום "מיליון דולר", ואילו דיווח אחר נקב במספר מדויק יותר: כ-800 אלף פרנק שווייצרי. אין כאן בהכרח סתירה — מדובר בסדר גודל דומה, כשהעיגון הוא ככל הנראה למטבע שבו נמדדה הפעילות מול המרה משוערת לדולר. ובכל זאת, זו תזכורת טובה: כשמדובר בכותרות על "מיליון דולר בבלוקצ'יין", כדאי לבדוק מה בדיוק נמדד ובאיזה מטבע.

בנפרד, בקוריאה הדרומית נמסר מטעם הבנק המרכזי המקומי כי הוא השלים בהצלחה בדיקות של העברת רזרבות מטוקנות במסגרת אותו פרויקט. הפרסום הזה הגיע מכיוון מקומי ולא מהודעת ה-BIS עצמה, ולכן נכון להתייחס אליו כאל השלמה לתמונה: הוא מתיישב עם התיאור הכללי של ניסוי רב־משתתפים, אך אין לראות בו מקור עצמאי לפרטים המספריים.

למה בכלל צריך את זה — הבעיה שאגורה מנסה לפתור

כדי להבין את משמעות הניסוי צריך להכיר את הכאב. העברת כסף ממדינה למדינה נראית לצרכן כפעולה אחת, אבל מאחורי הקלעים היא שרשרת: הבנק השולח, בנק מתכתב אחד או שניים, לפעמים גוף סליקה מקומי, ולבסוף הבנק המקבל. כל חוליה מנהלת ספר חשבונות משלה, כל חוליה מבצעת בדיקות ציות ואיסור הלבנת הון משלה, וכל חוליה מוסיפה זמן ועלות. מכאן מגיעים ההפרשים המוכרים לכל מי שהעביר תשלום לספק בחו"ל — עמלות שנוגסות בסכום, ימי עסקים שחולפים, ולעיתים העברה ש"נתקעת" בבירור ציות באמצע הדרך ואיש אינו יודע להגיד היכן היא.

הרעיון שעומד בבסיס אגורה מכונה בעגה המקצועית "ספר חשבונות מאוחד" (unified ledger). במקום להעביר הודעות בין מערכות נפרדות ולהתאים אחר כך את הרישומים, כל הצדדים פועלים על פלטפורמה משותפת שבה הכסף עצמו מיוצג כאסימון (טוקן) הניתן להעברה. התשלום וההסדרה קורים באותה פעולה, ואפשר להטמיע בתוך הפעולה גם את כללי הציות — כלומר, הבדיקות הרגולטוריות הופכות לחלק מהמסלול במקום לתחנה נוספת בו.

חשוב להדגיש מה זה איננו. זו אינה מערכת פתוחה שבה כל אחד יכול להשתתף, ואין לזה קשר לרכישה או להחזקה של מטבעות דיגיטליים כלשהם. מדובר בתשתית סגורה בין מוסדות מפוקחים. הטכנולוגיה שאולה מעולם הבלוקצ'יין, המבנה הפיננסי נשאר בנקאי לחלוטין.

הניסוי לא עומד לבד: גל של הסדרה סביב תנועת כסף חוצת גבולות

מי שקורא את החדשות של השבועיים האחרונים ברצף רואה שאגורה היא רק אחת מכמה תנועות באותו כיוון. ביפן הוקמה ברשות השירותים הפיננסיים (FSA) מחלקה עצמאית לקריפטו ולמטבעות יציבים — צעד ארגוני שנשמע טכני, אבל בפועל הוא מסמן שהתחום עבר מסטטוס של נספח לסטטוס של ענף מפוקח בפני עצמו. בדרום אפריקה הוצעה טיוטת כללים שלפיה העברת נכסים דיגיטליים אל מחוץ למדינה תיעשה דרך ספק מורשה ותדווח לגוף הפיקוח על מטבע חוץ בבנק המרכזי. ובהודו, לפי דיווח מקומי, הורחבה מסגרת הדיווח הבין־לאומי לצורכי מס כך שתכלול נכסי קריפטו ומטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.

במקביל, מהכיוון המסחרי, לפי דיווח של קויןטלגרף מאסטרקארד ו-Borderless בוחנות מנגנון של בדיקות זהות משותפות להעברות במטבעות יציבים, במסגרת שנועדה לצרף שכבת אמון וזיהוי להעברות כאלה. מדובר בדיווח של מקור אחד, ולא באישור רשמי משותף של החברות.

ארבעת הדברים האלה נראים שונים, אבל הם מספרים סיפור אחד: הרגולטורים והשחקנים הגדולים אינם מנסים עוד לעצור את התנועה של כסף דיגיטלי בין מדינות, אלא לנתב אותה לתוך מסלולים מזוהים, מדווחים ומפוקחים. אגורה היא הגרסה הבנקאית של אותה מגמה.

מה זה אומר לקורא הישראלי

זהות שש המטבעות שנבדקו בסבב הזה לא צוינה בדיווחים, וגם אין בהם אזכור להשתתפות ישראלית. ובכל זאת יש כאן שלוש נקודות רלוונטיות.

הראשונה היא עסקית. עסקים ישראלים רבים — יבואנים, ספקי שירותים, פרילנסרים שעובדים מול לקוחות בחו"ל — משלמים היום את מחיר השרשרת הזו בעמלות ובימי המתנה. אם תשתיות מהסוג שנבדק ייכנסו לשימוש מסחרי בעוד מספר שנים, השינוי יורגש קודם כול בשורת העמלות ובזמן הזיכוי, ולא בשום דבר שנראה "קריפטו" למשתמש הקצה.

השנייה היא מוסדית. פרויקטים בין־לאומיים כמו אגורה הם בדיוק סוג העבודה שממנה בנקים מרכזיים לומדים מה עובד ומה לא לפני שהם מקבלים החלטות תשתית. הדיווחים שלפנינו אינם עוסקים בעמדת בנק ישראל או בהתפתחויות מקומיות, ולכן אין כאן בסיס לומר משהו על לוחות זמנים ישראליים — אבל מה שנבדק בבאזל הוא חלק מגוף הידע שעליו נשענות מערכות בנקאיות בכל העולם.

השלישית, והחשובה ביותר לקוראים: הכיוון הרגולטורי העולמי הוא של יותר דיווח, לא פחות. כשמדינות מרחיבות את דרישות הדיווח על העברות דיגיטליות חוצות גבולות, ראוי להניח שגם מי שפועל מישראל ימצא את עצמו בסביבה שבה השקיפות מול רשות המסים ומול הגורמים המפקחים היא ברירת המחדל. מי שמחזיק נכסים דיגיטליים או מבצע העברות בין־לאומיות יעשה נכון אם ינהל תיעוד מסודר של פעולותיו ויתייעץ עם איש מקצוע בענייני מס, בלי קשר לשאלה מה תעשה תשתית זו או אחרת בעתיד.

מה עדיין לא הוכח

ראוי לסייג. ניסוי בהיקף של מאות אלפי פרנקים אינו מוכיח דבר לגבי יציבות המערכת בהיקפים אמיתיים של מיליארדים ביום. סוגיות של אחריות משפטית בין מדינות, של סופיות ההסדרה, של מה קורה כשמשתתף כושל, ושל אבטחת המערכת מול תקיפות — כל אלה נבחנות ברצינות רק כשמערכת נכנסת לשימוש מלא. המרחק בין ניסוי מוצלח לבין תשתית פעילה נמדד בשנים, וההודעות עצמן אינן כוללות לוח זמנים ליישום מסחרי או התחייבות לשלב הבא.

מה שכן אפשר לומר בזהירות: הכיוון ברור. הכסף הממוסד לומד את שפת הטוקניזציה, והלימוד הזה נעשה מבפנים, בתוך המערכת הבנקאית, ולא במקומה.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.