השוק עכשיו
ביטקויןאתריוםסולנהריפלBNB
מתעדכן כל דקה · 24 שעות
רגולציה
רגולציה6 באוגוסט 20266 דק' קריאהמערכת קריפטו וועלט

סירקל מקבלת רישיון נאמנות ממדינת ניו יורק — עוד נדבך ברגולציה על מנפיקת ה-USDC

רשות השירותים הפיננסיים של ניו יורק העניקה לחברת סירקל, מנפיקת המטבע היציב USDC, רישיון נאמנות. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים אחרי אישור פדרלי להקמת בנק נאמנות לאומי, ומצטרפת לגל רחב של רישיונות שגופי קריפטו אוספים משני עברי האוקיינוס.

בסוף החודש שעבר התקבלה בחברת סירקל (Circle) בשורה רגולטורית נוספת: רשות השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק, ה-NYDFS, אישרה לחברה-בת שלה רישיון נאמנות. המשמעות המעשית, לפי הדיווחים, היא שהחברה רשאית להציע שירותי נאמנות ומשמורת על נכסים תחת דיני הבנקאות של מדינת ניו יורק. סירקל היא מנפיקת המטבע היציב USDC, ולכן כל שינוי במעמדה הרגולטורי נוגע לשוק רחב בהרבה מהחברה עצמה.

כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להתחיל דווקא מהמושגים.

מה זה בעצם "מטבע יציב", ולמה צריך עליו רגולציה

מטבע יציב (stablecoin) הוא נכס דיגיטלי שנע על גבי בלוקצ'יין, אבל ערכו אמור להיות צמוד למטבע רגיל — במקרה של USDC, לדולר האמריקאי. הרעיון פשוט: מי שמחזיק USDC מחזיק, הלכה למעשה, התחייבות של החברה המנפיקה לפדות כל אסימון בדולר. היתרון הוא שהעברה של סכום כזה מתבצעת ברשת פתוחה, בכל שעה ובכל יום, בלי מערכת סליקה בין-בנקאית באמצע.

מכאן נובעת גם הבעיה. אם כל הבניין נשען על ההבטחה שיש דולר אמיתי מאחורי כל אסימון, אז השאלה מי שומר על הדולרים האלה, איפה הם מופקדים, ומי מפקח על השומר — היא לא שאלה טכנית אלא לב העניין. ככל שההצמדה נשענת על נכסים המוחזקים אצל צדדים שלישיים, כך משקלן של איכות המשמורת ושל הפיקוח עליה גדול לא פחות ממשקלו של הקוד. זו הסיבה שמהלכים רגולטוריים בתחום נמדדים בדרך כלל בשאלה אחת: האם הם מקרבים את המנפיק לסטנדרטים שמכירים בעולם הבנקאי המסורתי.

מה מוסיף הרישיון החדש

הדיווחים המבוססים שבידינו מתארים את המהלך במילים מדודות: רישיון נאמנות של מדינת ניו יורק (New York trust charter), שניתן לחברה-בת של סירקל. המשמעות המעשית העולה מהם היא שהחברה רשאית לפעול כנאמן ולהחזיק נכסים עבור אחרים תחת דיני הבנקאות של המדינה ובפיקוח הרגולטור המדינתי. מעבר לכך המקורות אינם מפרטים — לא את היקף הפעילות המותרת ולא את המגבלות הנלוות לה.

בכלי תקשורת מהזרם המשני הרישיון מתואר כרישיון נאמנות "מוגבל-מטרה" (limited-purpose trust charter), כלומר מסלול שאינו הופך את המחזיק בו לבנק מסחרי לכל דבר. התיאור הזה אינו מופיע בדיווחים המבוססים שבידינו, ולכן יש לקרוא אותו כרקע ולא כעובדה מאומתת.

לפי הדיווחים, הרישיון הזה מצטרף לאישור פדרלי שסירקל קיבלה כמה שבועות קודם לכן מהרגולטור הפדרלי של הבנקים בארצות הברית (OCC), להקמת בנק נאמנות לאומי. אלה שני מסלולים שונים — אחד מדינתי ואחד פדרלי — והצטברותם היא בדיוק הנקודה: החברה בונה לעצמה שכבות רישוי מקבילות, כך שפעילותה תוכר גם ברמת המדינה וגם ברמה הפדרלית.

כאן ראוי לציין הבדל דק בין הדיווחים. הכותרות בכלי התקשורת השונים מדברות על "סירקל" באופן כללי, אך התיאור המדויק — כפי שמופיע בין היתר אצל קויןטלגרף — מייחס את הרישיון לחברה-בת של סירקל ולא לחברת האם. ההבחנה אינה סמנטית בלבד: פעילות נאמנות מוחזקת בדרך כלל בישות משפטית נפרדת, עם הון עצמי, דירקטוריון ודיווחים משלה, וזה חלק מהותי מהאופן שבו רגולטורים מבודדים סיכונים.

ברשתות ובאתרי חדשות מהזרם המשני נטען עוד כי הרישיון החדש הופך את סירקל לאחת מהחברות המפוקחות ביותר בענף, ומוזכר גם שהחברה הייתה מהראשונות לקבל את רישיון ה-BitLicense של ניו יורק עוד ב-2015. גם את הנתונים הללו יש לקרוא כרקע ולא כעובדה מאומתת: הם לא הופיעו בדיווחים המבוססים שבידינו.

למה דווקא ניו יורק

ה-NYDFS הוא הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו יורק, והוא הגוף שהעניק את הרישיון. זה, למעשה, כל מה שהמקורות שבבסיס הכתבה אומרים בנקודה הזו — וכדאי לומר זאת במפורש: אין בהם תיאור של משטר הרישוי המקומי לנכסים דיגיטליים, של חומרתו היחסית לעומת רשויות אחרות, ולא של משך ההליך או עלותו.

בשיח הענפי רווחת הקריאה שלפיה רישיון מניו יורק מתפקד כמעין "תו תקן" מול מוסדות פיננסיים אחרים. הקריאה הזו אינה מופיעה בדיווחים שבידינו, ולכן היא נשארת כאן בגדר פרשנות מקובלת ולא בגדר נתון מאומת. מה שכן אפשר לומר על יסוד הדיווחים עצמם הוא הדבר הפשוט יותר: לחברה שכבר קיבלה אישור פדרלי, הרישיון המדינתי מוסיף שכבת פיקוח נוספת, והצטברות השכבות היא הסיפור.

התמונה הרחבה: מרוץ רישיונות, לא רק בארצות הברית

המהלך של סירקל אינו עומד לבדו. באותם ימים ממש דווח כי זרוע התשלומים האירופית של בורסת הקריפטו בייביט קיבלה מרשות השווקים הפיננסיים של אוסטריה (FMA) רישיון מוסד כסף אלקטרוני (EMI). לפי הדיווח, הרישיון מאפשר לחברה-הבת המקומית לפתח שירותי תשלום מוסדרים ברחבי האיחוד האירופי — כרטיסים, סליקה לבתי עסק, בנקאות פתוחה והעברות בין אנשים פרטיים. גם כאן מדובר בחברה-בת ייעודית, וגם כאן הרישיון אינו רישיון בנקאי מלא אלא מסלול ממוקד. בשולי הדברים, בכלי תקשורת מהזרם המשני דווח גם על מהלך רישוי של פלטפורמת המסחר רובינהוד בבריטניה; דיווח זה לא אושש במקורות המבוססים שבידינו, ויש לקרוא אותו כאיתות בלבד.

שני המקרים המאומתים מספרים אותו סיפור בשתי שפות רגולטוריות: הענף עובר מגיוס משתמשים לגיוס רישיונות. חברה שרוצה לעבוד עם בנקים, עם קרנות ועם גופים מוסדיים אינה יכולה עוד להסתפק בטכנולוגיה טובה — היא צריכה תיק רישיונות. זה תהליך יקר ואיטי, והוא מטבעו מיטיב עם השחקנים הגדולים ומקשה על הקטנים.

מה זה אומר לקורא הישראלי

בישראל אין ל-NYDFS שום סמכות, וגם רישיון פדרלי אמריקאי אינו משנה דבר במעמדו המשפטי של אזרח ישראלי המחזיק נכסים דיגיטליים. ובכל זאת, יש כאן כמה נקודות מעשיות.

ראשית, איכות המשמורת. הדיווחים שבבסיס הכתבה אינם עוסקים כלל בסיכון שההצמדה לדולר "תישבר", ואין בהם שום קביעה שהרישיון מקטין סיכון כזה. מה שאפשר לומר — וזו מסקנה שלנו, לא ממצא מהמקורות — הוא שכאשר החזקת הנכסים נעשית בישות הפועלת תחת פיקוח רגולטורי, נוסף לתמונה גורם בקרה שלא היה בה קודם. שום רישיון אינו ערובה, ואין בכך כדי לבטל סיכון.

שנית, זהותו של הצד השני. העובדה שגוף פועל תחת רגולטור מוכר היא נתון רלוונטי בבחינת מי מחזיק את הכסף ומול מי עובדים. היא אינה משנה, כשלעצמה, את התנאים שבהם פועלים גורמים פיננסיים בישראל.

שלישית, מה שהמהלך הזה אינו נוגע בו כלל. סוגיות הדיווח, המיסוי והתנהלות מול בנקים בישראל נקבעות בדין הישראלי ובנהלים המקומיים, ואין להן זכר במקורות שבבסיס הכתבה הזו. מי שמבקש לדעת כיצד הן חלות עליו — מקומן של השאלות האלה מול הגורמים המוסמכים ומול איש מקצוע, ולא בכתבה חדשותית על רישיון אמריקאי.

מילה על זהירות

ככל שהכותרות הרגולטוריות נשמעות מרשימות יותר, כך גדל הפיתוי להסיק מהן מסקנות רחבות מדי. רישיון נאמנות אינו ביטוח פיקדונות, אינו ערבות ממשלתית ואינו הבטחה לתשואה. מטבע יציב נועד לשמור על ערך, לא לייצר אותו, ומי שנתקל בקבוצות או בפרסומים המבטיחים רווח קבוע על החזקת מטבעות יציבים — ראוי שיתייחס לכך במלוא החשד. הבטחת תשואה קבועה על נכס דיגיטלי היא, כמעט תמיד, סימן לסיכון שאינו מוצג במלואו.

הכיוון הכללי ברור: המנפיקים הגדולים נעים לעבר מבנה שמזכיר יותר ויותר מוסד פיננסי מפוקח. האם זה ייטיב עם המשתמש הפרטי, או שדווקא יצמצם את התחרות ויותיר את השוק בידי מעט שחקנים — זו שאלה פתוחה שהתשובה עליה תלויה לא מעט בפרטים הקטנים של הרישיונות עצמם.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Decrypt

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.

עוד בנושא

לכל החדשות
רגולציה

חוק ה-CLARITY מתקדם בקונגרס — וההכרעה עוברת למליאת הסנאט

הצעת החוק שנועדה לקבוע מי מפקח על נכסים דיגיטליים בארצות הברית עברה שלב נוסף וממתינה להצבעה במליאת הסנאט. הבית הלבן דוחף ללוח זמנים מהיר, אך נוסח סופי טרם אושר — ומדינות נוספות מקדמות במקביל חקיקה משלהן.

25 באוגוסט 20263 דק' קריאה
רגולציה

מנכ"ל זונדהקריפטו מבקש הקלה בעונש בתמורה לעדות — ופער עצום בהערכות הנזק

פשמיסלב קראל, העומד בראש הבורסה הפולנית זונדהקריפטו, מואשם לפי הדיווחים במרמה ומנהל מגעים עם התביעה בפולין. בין המקורות פעור פער של מאות מיליוני דולרים בהערכת הכסף שאבד ללקוחות, ושאלת ההשבה עדיין לא נענתה.

24 באוגוסט 20263 דק' קריאה
רגולציה

המרשם האירופי מתמלא — ובינתיים דיווח: ביננס ממשיכה לפתוח חשבונות באיחוד בלי רישיון MiCA

שני אתרי חדשות מביאים דיווח שלפיו הבורסה הגדולה בעולם ממשיכה לרשום משתמשים חדשים במדינות האיחוד האירופי, אף שאינה מופיעה במרשם הספקים המורשים. במקביל, עדכון המרשם מלמד שגרמניה מובילה עם 79 ספקים מאושרים.

24 באוגוסט 20263 דק' קריאה