הצעה חדשה באתריום: תגמולי הסטייקינג עלולים להתאפס אם מחצית מהמטבעות ננעלו

בקהילת המפתחים של אתריום התפרסמה בימים האחרונים טיוטת הצעה שמעוררת ויכוח נוקב, ולא בכדי: היא נוגעת ישירות בכיס של מי שנועל מטבעות ברשת. ההצעה, שמסומנת EIP-8361, מבקשת לצמצם בהדרגה את התגמול שמקבלים המאמתים ככל שיותר אתריום ננעל ברשת — עד לאיפוס מוחלט של התגמול נטו אם מחצית מכלל המטבעות יגיעו למצב של סטייקינג.

מה בעצם מוצע כאן

כדי להבין את ההצעה צריך להכיר את המנגנון. אתריום עברה לפני שנים למודל של "הוכחת החזקה", שבו במקום כרייה במחשבים חזקים, בעלי מטבעות נועלים אותם ברשת ומקבלים תמורת זה תגמול. הנעילה הזו — סטייקינג — היא מה שמאבטח את הרשת, והתגמול הוא התמריץ. התגמול הזה מגיע, בין היתר, מהנפקה של מטבעות חדשים; הערה מערכתית להבהרה, שאינה מיוחסת לאיש: ככל שהרשת מנפיקה יותר מטבעות כדי לשלם למאמתים, כך גדל מספר המטבעות במחזור. המקורות שבידינו מדווחים על תוכן ההצעה ועל הביקורת עליה, ואינם מפרטים את נימוקיהם של מנסחיה.

הפתרון המוצע אינו הקטנה ישירה של ההנפקה, אלא שריפה — כלומר השמדה — של חלק הולך וגדל מתגמולי המאמתים, כפי שמתאר CoinDesk. ככל שיחס הסטייקינג מטפס לעבר 50%, כך אחוז גדול יותר מהתגמול נשרף, עד שבנקודת ה-50% התגמול נטו מגיע לאפס. הרעיון פשוט: להסיר את התמריץ הכלכלי לנעול מעבר למחצית מהיצע המטבעות. לפי CoinDesk, מדובר בשווי של כ-112 מיליארד דולר במונחי היום.

Decrypt מוסיפה נקודה חשובה על אופן ההפעלה, וכדאי לדייק בה: לפי הדיווח, התמריץ לנעול מעבר למחצית מההיצע ייעלם כבר עם הפעלת המנגנון, ואילו קיצוץ התשואה עצמו הוא זה שייפרס על פני כ-18 חודשים. כלומר, אין מדובר בתהליך מדורג לכל אורכו: ההשפעה על התמריץ מיידית ברגע ההפעלה, וההדרגתיות נוגעת לירידה בתשואה בפועל.

ראוי לציין פער בין הדיווחים: בעוד CoinDesk ו-Crypto Briefing מתייחסים למספר EIP-8361, Cointelegraph מדווח על טיוטה שמסומנת EIP-8363 (הדיווח של Decrypt אינו נוקב במספר כלל). ייתכן שמדובר בטעות סופר באחד הדיווחים, וייתכן שיש שתי טיוטות מקבילות בדיון — בשלב הזה אין בידינו מקור שמכריע בשאלה. מהות ההצעה, בכל אופן, מתוארת בשני המקרים באופן דומה: קיצוץ התגמול נטו ככל שיחס הסטייקינג מתקרב ל-50%.

הוויכוח: בריאות הרשת מול ריכוזיות

בצד התומכים, לפי דיווח BeInCrypto, נמצא החוקר ג'סטין דרייק, שתומך בתוכנית. הדיווחים שבידינו מציינים את התמיכה עצמה ואינם מביאים את נימוקיה, ולכן איננו מייחסים לתומכים טיעון מסוים.

המבקרים מצביעים על כיוון הפוך. Crypto Briefing מדגיש את החשש המרכזי: צמצום התגמולים עלול דווקא לדחוף לריכוזיות. ההיגיון כאן אינו מובן מאליו, ולכן שווה להסביר אותו. מפעיל סטייקינג גדול נהנה מיתרון לגודל — עלויות התפעול שלו לכל מטבע נמוכות בהרבה משל אדם פרטי שמפעיל מאמת בודד מהבית. כשהתשואה מצטמצמת, המפעיל הקטן הוא הראשון שנושר, ואילו הגדול ממשיך להיות רווחי. התוצאה האפשרית היא פחות מאמתים עצמאיים ויותר ריכוז כוח בידי מספר גופים — בדיוק ההפך ממה שרשת מבוזרת אמורה להשיג. גם BeInCrypto, בחישוב שהוצג אצלה, מגיעה למסקנה דומה לגבי היתרון של המפעילים הגדולים.

Cointelegraph מסכם את עמדת המתנגדים במשפט שממצה את הוויכוח: המהלך עלול "להתפוצץ בפנים" של יוזמיו. בקבוצות הדיון ברשת ובפורומים של קהילת אתריום השאלה עלתה גם היא, אך ראוי להדגיש שדיון ברשתות אינו עובדה ואינו מלמד על סיכויי האישור.

מה זו בכלל "הצעה" באתריום

נקודה שחשוב להבהיר, במיוחד לקורא שאינו עוקב אחרי הפרטים הטכניים: EIP הוא ראשי תיבות של הצעת שיפור לאתריום. כל אחד יכול להגיש כזו, והדרך מהגשה ליישום ארוכה ומלאת תחנות — דיונים ציבוריים, בדיקות טכניות, הסכמה רחבה של המפתחים, ולבסוף שילוב בעדכון רשת. הצעות רבות נדחות בדרך או משתנות עד לבלי הכר. במקרה הנוכחי, Cointelegraph ו-CoinDesk מציינים במפורש שמדובר בטיוטה (draft), בעוד שאר הדיווחים שבידינו מדברים על "הצעה" או "תוכנית" בלי להדגיש את מעמד הטיוטה. כך או כך, אין כאן החלטה, אין לוח זמנים מאושר, ואין ודאות שהמנגנון שיאושר בסופו של דבר — אם יאושר — יהיה זהה למה שמתואר היום.

למה זה נוגע לקורא הישראלי

מי שמחזיק אתריום ומשתתף בסטייקינג — בין אם דרך שירות מרוכז ובין אם באופן עצמאי — צריך להבין שהתשואה על סטייקינג אינה מספר קבוע. היא נגזרת מכללי הפרוטוקול, והכללים האלה ניתנים לשינוי בהחלטת קהילה. זה הבדל מהותי מפיקדון בבנק ישראלי, שבו התנאים מעוגנים בחוזה. כאן, שינוי בקוד הרשת יכול לשנות את התשואה בלי שאף אחד "הפר" דבר.

נקודה שנייה נוגעת למיסוי. בין המקורות לכתבה הזו אין פרסום רשמי בנושא המיסוי בישראל, ולכן איננו קובעים כאן דבר לגבי הדין החל על תגמולי סטייקינג. מה שכן אפשר לומר: שינוי במבנה התגמולים עשוי לשנות את היקף ההכנסות מסטייקינג ואת עיתוין, ולכן מי שפעיל בתחום נכון שיברר את השלכות המס מול איש מקצוע מוסמך ומול הפרסומים הרשמיים, ולא יסתמך על הערכות מהרשת. בהקשר הזה כדאי גם לחזור ולהזכיר: קבוצות שמבטיחות תשואה קבועה מסטייקינג, או "רווח בטוח" מכל סוג, מציגות תמונה שאינה נכונה — כפי שהמקרה הזה ממחיש היטב.

ולבסוף, זו הזדמנות לזכור עיקרון רחב יותר. ההנפקה של אתריום, בניגוד לזו של ביטקוין, אינה קבועה מראש אלא נקבעת לפי נוסחה שהקהילה יכולה לשנות. מי ששוקל להיכנס לתחום צריך לדעת שהמודל הכלכלי של הרשת הוא עצמו נושא לוויכוח פתוח, ושהוויכוח הזה — כמו הדיון הנוכחי — יכול להשפיע ישירות על שווי ההחזקה שלו.

מקורות: CoinDesk · Decrypt · Cointelegraph · Crypto Briefing · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.