שוודיה חוזרת לדיון בקרונה הדיגיטלית: מי ישלוט בתשלומים?

הקרונה הדיגיטלית חוזרת לדיון בשוודיה — ועמה שאלת השליטה בכסף

מי יקבע כיצד הציבור משלם, כאשר הכסף עובר באמצעים דיגיטליים? לפי CoinDesk, הבנק המרכזי של שוודיה, ריקסבנק, מחדש את הדיון בקרונה דיגיטלית על רקע המטבעות היציבים והאפשרות של אירו דיגיטלי. בדיווח מוצגת עמדת הבנק שלפיה קרונה דיגיטלית חשובה להגנה על מערך התשלומים הלאומי ולשמירה על השליטה המוניטרית. חידוש הדיון כשלעצמו אינו מעיד שהתקבלה החלטה להנפיק את המטבע.

הסוגיה רחבה יותר מהחלפת שטר באמצעי תשלום על מסך. תשלום דיגיטלי מחייב גם גורם שמנפיק את הכסף, כללים לשימוש בו ותשתית שמעבירה אותו בין הצדדים. השאלה השוודית, כפי שהיא עולה מדיווח CoinDesk, היא איזה מקום יהיה לכסף של הבנק המרכזי בתוך הסביבה הזאת, לצד חלופות פרטיות ומטבע ציבורי דיגיטלי אפשרי באירופה.

כסף דיגיטלי אינו סוג אחד של כסף

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא, מבחינה מושגית, כסף שמונפק בידי הבנק המרכזי ומייצג התחייבות שלו. הוא שונה מיתרה בחשבון בבנק מסחרי, וגם ממטבע יציב שמנפיק גוף פרטי ומבקש לשמור על ערכו ביחס למטבע אחר. המילה „דיגיטלי” מתארת את צורת הכסף; היא אינה אומרת לבדה מי אחראי כלפי המחזיק בו.

ההבחנה הזאת מסבירה את חשיבות הדיון. אם מטרת התשלום היא להעביר ערך מאדם לאדם, אפשר לכאורה להסתפק באמצעי נוח. אבל מבחינת בנק מרכזי, נוחות אינה השיקול היחיד: זהות המנפיק והשליטה בתשתית נוגעות גם ליכולת לקיים מערך תשלומים עצמאי. זו המסגרת שבה CoinDesk מציג את עמדת ריקסבנק, ולא הבטחה שהנפקת קרונה דיגיטלית תפתור כל תלות או סיכון.

גם אין להסיק מן השם „קרונה דיגיטלית” כיצד תפעל. השם אינו קובע אם תשתמש בבלוקצ'יין, כיצד יישמרו פרטי המשתמשים או מי ייתן להם שירות. אלו שאלות תכנון נפרדות, והדיווח על חידוש הדיון אינו מספק בסיס לקבוע להן תשובות.

באירופה מתווכחים גם על התשתית וגם על התמריצים

לצד הידיעה משוודיה מופיעים שני פרסומים המצביעים על כיווני הוויכוח האירופי, אך את הטענות בהם יש לקרוא כטענות שטרם אומתו כאן באופן עצמאי. בפרסום של crypto.news נטען כי הבנק המרכזי האירופי מחדש את הדחיפה לאירו דיגיטלי כדי לצמצם תלות בספקי תשלומים זרים. לפי אותו פרסום, מתוכנן ניסוי ב־2027, ואפשרות להשקה מוזכרת ל־2029. אלה מועדים שמופיעים בפרסום, ולא לוח זמנים מחייב או עדות לכך שההשקה אושרה.

הטענה הזאת מציבה את הדיון השוודי בתוך שאלה משותפת: עד כמה רשויות ציבוריות מבקשות להחזיק גם באמצעי התשלום עצמו, ולא להסתפק בפיקוח על הגופים שמספקים אותו. עם זאת, הדמיון במטרות אינו מוכיח שהתכנון השוודי והאירופי זהים, או שהתקדמות באחד מהם מחייבת התקדמות באחר.

בפרסום של Bitcoin.com News נטען כי ארבע רשויות פיננסיות בצרפת פנו לנציבות האירופית במסגרת בחינת השינויים ב־MiCA, מסגרת האסדרה האירופית לנכסי קריפטו. לפי הפרסום, הן ביקשו להתיר בתנאים מסוימים תגמולים הקשורים למטבעות יציבים, בניגוד לעמדת הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים באיחוד. זו טענה על עמדה שהוצגה בדיון, לא על שינוי דין שכבר נכנס לתוקף.

תגמולים עשויים להשפיע על מידת המשיכה של אמצעי תשלום, אך עצם הדיון בהתרתם אינו מבטיח תשואה ואינו מבטל את סיכוני המנפיק, הפדיון או אובדן ההצמדה. גם אין בפרסום הזה בסיס לקבוע שהעמדה הצרפתית היא שגרמה לחידוש הדיון בשוודיה.

במרכז הסיפור השוודי נותרת אפוא בחירה שטרם הוצגה כהחלטת הנפקה: האם להוסיף לציבור צורה דיגיטלית של כסף הבנק המרכזי, ובאילו תנאים. כדי להעריך את משמעות המהלך יידרשו פרטים על אופן השימוש, חלוקת האחריות וההגנות למשתמשים. עמדת ריקסבנק, כפי שדווחה ב־CoinDesk, מסבירה מדוע הנושא חוזר לדיון; היא עדיין אינה מתארת מוצר שהציבור יכול להשתמש בו.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: CoinDesk · crypto.news · Bitcoin.com News