בנק ישראל דוחה את רעיון הקריפטו כפתרון לסנקציות על ישראל

בנק ישראל שולל את הצגת מטבעות הקריפטו כפתרון לעקיפת סנקציות על ישראל. כך עולה מהדיווחים בכאן 11, בפאנדר, בביזפורטל, בוואלה כסף ובהיום. המסר המשותף הוא שאין לראות במטבעות האלה תחליף להתמודדות עם מגבלות כלכליות בינלאומיות. בפאנדר ובביזפורטל מתארים את עמדת הבנק כמענה לנתניהו, אך הכותרות אינן מפרטות את נוסח דבריו או הצעה מעשית שהציג.

הניסוח המיוחס לבנק בכאן 11, בפאנדר, בביזפורטל ובוואלה כסף הוא שקריפטו אינו יכול לשמש ״מסלול עוקף סנקציות״. בהיום מוצגת אותה עמדה בניסוח מקוצר. אין כאן מחלוקת גלויה בין כלי התקשורת על המסר המרכזי; ההבדל הוא בדגש על ישראל ובאזכור הקשר לנתניהו. גם אין בכותרות פירוט המאפשר לקבוע לאילו סנקציות מסוימות מתייחסים הדברים, או אם מדובר בתרחיש עתידי.

גבולות האמירה חשובים כבר בנקודה הזאת: עמדה נגד הסתמכות על קריפטו לצורך עקיפת סנקציות אינה, כשלעצמה, הודעה על איסור חדש להחזיק בו. מן הדיווחים הללו גם אי אפשר להסיק שניתנה הוראה חדשה לבנקים או שנקבע שינוי בתנאים החלים על לקוחותיהם. אלה טענות נפרדות, שכל אחת מהן מחייבת הודעה מפורשת משלה.

העברת מטבע אינה עסקת סחר שלמה

כדי להבין את הסוגיה, צריך להפריד בין אמצעי התשלום לבין הפעילות הכלכלית שהוא נועד לשרת. בלוקצ'יין הוא מנגנון לרישום ולעדכון של עסקאות לפי כללי רשת. הדיון בסנקציות עוסק בשאלה אחרת: אילו עסקאות מותר לצדדים לבצע ואילו קשרים כלכליים מוגבלים. עצם הבחירה באמצעי תשלום אינה תשובה לשאלה המשפטית הזאת.

אפשר להמחיש את ההבחנה באמצעות עסקה היפותטית: חברה מבקשת לרכוש ציוד מספק בחו״ל ולשלם במטבע דיגיטלי. השאלה אם ניתן להעביר את המטבע היא רק חלק מהבדיקה. נותר לברר אם הספק רשאי למכור את הציוד, אם הוא מוכן לקבל את התשלום, ואם ניתן להשלים את האספקה. אין בדוגמה הזאת תיאור של עסקה ישראלית מסוימת; היא ממחישה מדוע פתרון לשלב התשלום אינו בהכרח פתרון לעסקה כולה.

מכאן גם ההבדל בין דיון ביכולת טכנולוגית לבין טענה על פתרון ברמת המשק. כדי לבסס טענה שקריפטו יכול לתת מענה לסנקציות על מדינה, נדרש להסביר כיצד יושלמו עסקאות בפועל, ולא להסתפק באפשרות לשלוח נכס דיגיטלי. הכותרות המייחסות לבנק ישראל את עמדתו אינן מציגות ניתוח מפורט של שאלות אלה, ולכן אין לייחס לבנק הסבר טכני מסוים שלא הובא בהן.

עמדה ציבורית, ללא פרטי שינוי תפעולי

הזיקה הישראלית כאן ישירה: הבנק המרכזי הישראלי מתייחס לרעיון הנוגע להתמודדות של ישראל עם סנקציות, ושניים מכלי התקשורת קושרים זאת לנתניהו. עם זאת, אין בסיס להרחיב את הידיעה לקביעה על השפעה מיידית על חשבון הבנק של אדם המחזיק קריפטו, על אפשרויות ההמרה שלו או על חובות המס שלו.

גם מבחינת משקיעים, האמירה אינה מספקת תחזית למחירו של ביטקוין או של מטבע אחר. עמדה לגבי שימוש מדיני וכלכלי בקריפטו אינה מדד לביקוש בשוק, ואין בדיווחים נתוני מסחר הקושרים אותה לעלייה או לירידה במחירים. סיכון ההפסד בהשקעה עומד בפני עצמו; אין לראות בדיון על סנקציות הבטחה להגנה על ערך הכסף.

השאלה שנותרת פתוחה היא מהו הבסיס המפורט לעמדת הבנק: אילו מגבלות הוא מזהה, באילו שימושים מדובר, והאם לאמירה יתלווה מסמך מדיניות או צעד מעשי. בכותרות שפורסמו אין תשובות לכך ואין לוח זמנים למהלך נוסף. לעת עתה, המסקנה הנתמכת היא מצומצמת וברורה: בנק ישראל דוחה את הצגת הקריפטו כדרך לעקיפת סנקציות על ישראל.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: כאן 11 · פאנדר · Bizportal · וואלה כסף · היום