תשע חברות אמריקאיות מסרבות שמניותיהן ייסחרו בגרסה מטוקנת בזירת OKX-ICE

תשע חברות ציבוריות הנסחרות בארצות הברית הודיעו באופן פורמלי שהן מתנגדות לכך שמניותיהן ייסחרו בגרסה מטוקנת בזירה המתוכננת של OKX ובורסת ICE. בין המתנגדות נמנות יצרנית השבבים ברודקום, חברת התקשורת ורייזון, ענקית הבריאות יונייטדהלת' וחברת תשתיות ה-AI קורוויב — שמות שמופיעים בדיווחיהם של The Block, של Decrypt ושל Crypto Briefing. לפי Crypto Briefing, ההתנגדויות חוסמות בפועל את המסחר בטוקנים על המניות הללו בזירה החדשה.

הזירה עצמה היא מיזם משותף של OKX, אחת מזירות המסחר הגדולות בקריפטו, לבין ICE — קבוצת הבורסות Intercontinental Exchange, שבבעלותה הבורסה בניו יורק. השותפות הזאת היא חלק ממה שהשוק מכנה "טוקניזציה של נכסים מסורתיים": הניסיון להעביר מניות, אג"ח וקרנות אל תוך מערכות בלוקצ'יין, שבהן המסחר והסליקה אינם כבולים לשעות הפעילות של בורסה ולימי עסקים. בדיווחים מצוין כי המתווה פועל אל מול הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), שגיבשה כלים לאישור מסחר במניות על גבי בלוקצ'יין.

הטוקן אינו המניה

כדי להבין את ההתנגדות צריך להבחין בין שני דברים שקל לבלבל ביניהם. מניה "רגילה" נסחרת בבורסה, והחברה המנפיקה יודעת היכן היא רשומה, מי סולק את העסקאות ומי מחזיק בה. טוקן מניה הוא נכס דיגיטלי הנסחר בזירה אחרת, שאמור לשקף את אותה מניה — אבל הוא נסחר בשוק משלו, עם נזילות משלו, קבוצת משתתפים משלו ושעות פעילות משלו.

מכאן נולדות השאלות שהחברות מעלות. אם מניה נסחרת בשתי זירות במקביל, מה קורה כששתיהן מציגות מחירים שונים? מה קורה בסוף השבוע, כשהבורסה האמריקאית סגורה והזירה הדיגיטלית ממשיכה לפעול, ומחיר הטוקן זז בלי מחיר התייחסות? ומי אמור לטפל בתנודתיות שנוצרת בשוק דק שבו נסחר הטוקן, אבל נתפסת בעיני הציבור כתנודתיות של החברה עצמה? לפי The Block, חברת Applied Optoelectronics הסבירה ל"וול סטריט ג'ורנל" שהתנגדה מפני שלא היה ברור לה כיצד הטוקניזציה תשפיע על מחיר המניה שלה, על הנזילות ועל התנודתיות — ניסוח שמסכם היטב את מה שמטריד את שאר המתנגדות.

ההתנגדות באה מן המנפיקות, לא מן הרגולטור

החידוש בידיעה הזאת אינו עוד עימות בין זירת קריפטו לרגולטור. הפעם מי שעוצר את הגלגל הן החברות שמניותיהן אמורות להיסחר — גוף שעד כה כמעט לא היה לו תפקיד בשאלה היכן נסחרת המניה שלו. Crypto Briefing מציג את העימות כשאלה של שליטת המנפיק בנכס הדיגיטלי שנגזר ממנו, ו-Decrypt עוסק באותה נקודה: מדוע כמה מן החברות הגדולות באמריקה בוחרות להישאר בחוץ דווקא כשהתשתית מתחילה לעבוד.

יש כאן גם צד מעשי. חברה ציבורית מתנהלת תחת מערכת שלמה של חובות גילוי ודיווח, והיא נמדדת, בין היתר, לפי התנהגות המניה. זירת מסחר נוספת שאינה בשליטתה מוסיפה לה סיכון תדמיתי ותפעולי ואינה מוסיפה לה הון — החברה אינה מגייסת שקל נוסף מכך שמניותיה נסחרות גם בגרסה מטוקנת.

תשע מתוך אלפים

בבורסות האמריקאיות נסחרות אלפי חברות, ותשע התנגדויות אינן גזר דין על הטוקניזציה. מן הדיווחים שלפנינו גם לא מתברר שהמיזם של OKX ו-ICE נעצר, אלא שרשימת הניירות שייסחרו בו תהיה קצרה ממה שתוכנן. באותה מידה, ההתנגדות אינה מעידה שהחברות הללו שוללות בלוקצ'יין באופן גורף; ברודקום וקורוויב הן ספקיות תשתית לעולם החישוב שעליו נשענת גם תעשיית הקריפטו.

שורה של שאלות עדיין פתוחה. בדיווחים לא מופיעה תגובה של מפעילי הזירה, לא נאמר אם התנגדות היא החלטה חד-פעמית או שניתן לחזור ממנה, ואין מועד נקוב להשקה. גם לא ברור כמה חברות נוספות שוקלות צעד דומה, ואם ההתנגדות תהפוך לברירת המחדל של מנפיקים גדולים — ואם כן, הטוקניזציה של מניות אמריקאיות תתקדם בעיקר עם חברות קטנות, שדווקא הן הרגישות ביותר לשוק דק.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: The Block · Decrypt · Crypto Briefing · Bitcoin.com News · crypto.news