התאחדות הבלוקצ'יין לאוצר האמריקני: ההגדרות בתקנות חוק GENIUS דורשות חידוד

התאחדות הבלוקצ'יין האמריקנית (Blockchain Association), גוף שמייצג חברות בתעשיית הקריפטו מול הממשל בוושינגטון, הגישה את עמדתה על טיוטת התקנות של משרד האוצר האמריקני ליישום חוק GENIUS — החוק שקובע מי רשאי להנפיק מטבעות יציבים לתשלומים ומי רשאי למכור אותם. לפי The Block, הפנייה מתמקדת בשתי זירות שבהן נוסח הטיוטה נותר, לדעת ההתאחדות, רחב מדי: פעילות מבוזרת (DeFi) ומנפיקים שאינם אמריקניים. ולפי Crypto Briefing, אין כאן התנגדות לתקנה עצמה — ההתאחדות תומכת בכיוון הכללי, ומבקשת שההגדרות יהיו מדויקות וצרות יותר, כדי שתחולת הפיקוח לא תתפרש בדיעבד כחלה על גורמים שהמחוקק לא כיוון אליהם.

מן החוק אל התקנה

חוק שעובר בקונגרס מנוסח לרוב בקווים כלליים, והמלאכה המעשית נעשית אחר כך. הרשות המוסמכת — כאן משרד האוצר — מנסחת טיוטת תקנות, פותחת חלון להערות הציבור, ורק בסיומו מתפרסם הנוסח המחייב. מסמך כמו זה שהגישה ההתאחדות הוא חלק מהשלב הזה, והוא אינו מחייב את האוצר לשנות אף מילה; הוא מנסה להשפיע על נוסח שעדיין אינו סגור.

הרקע הכלכלי מסביר מדוע ההגדרות אינן עניין של נוסחאות משפטיות בלבד. מטבע יציב הוא אסימון שערכו צמוד למטבע רגיל — בדרך כלל לדולר — ומגובה בנכסים שהמנפיק מחזיק מול ההנפקה. השימוש העיקרי בו אינו ספקולטיבי אלא תחבורתי: הוא משמש מסלול להעברת ערך ולסליקה בין פלטפורמות. חוק שקובע מי רשאי להפעיל מסלול כזה בשוק האמריקני נוגע, בפועל, לחלק גדול מהתשתית שעליה נשענת הפעילות היומיומית בשוק.

ההגדרה שקשה להחיל על קוד

במטבע יציב "קלאסי" זיהוי הגורם המפוקח פשוט: חברה מנפיקה אסימונים, מחזיקה רזרבות, ומתחייבת לפדות. בפרוטוקול מבוזר התמונה שונה. העסקה מתבצעת בין משתמשים דרך חוזים חכמים, בלי דלפק ובלי גורם מרכזי שמפעיל אותה. מכאן נובעת שאלת ההגדרה שההתאחדות מבקשת לחדד: מי נחשב "מוכר" של מטבע יציב כשאין מי שמוכר, ועל מי מוטלות החובות הנגזרות מכך. הגדרה רחבה עלולה למשוך לתוך מעגל הפיקוח שורה של גורמים טכניים שאינם מחזיקים בכספי המשתמשים — מפעילי ממשק, מפתחים, ספקי תשתית. ההתאחדות מבקשת שהתקנה תסמן את הגבול הזה בפירוש ולא תשאיר אותו לפרשנות עתידית.

מנפיקים שאינם אמריקניים

הזירה השנייה חוצה גבולות. חלק ניכר משוק המטבעות היציבים מנוהל בידי גורמים שאינם רשומים בארצות הברית, ואסימון שהונפק מחוץ לה עובר ברשת בלי להבחין בגבול. האופן שבו התקנה תגדיר מנפיק זר, ובאילו תנאים תתיר לו לפנות לשוק האמריקני, יקבע אם מדובר בהסדר מקומי או בהסדר שמשפיע על פעילות גלובלית — Crypto Briefing מצביע בדיוק על ההשלכה הזו, ומציין את החשש מהרחבת יתר של תחולת הפיקוח אל מעבר לכוונת החוק.

בשלב הזה לא השתנה דבר בפועל. הטיוטה אינה הנוסח הסופי, הערות ההתאחדות הן עמדה של צד מעוניין ולא הכרעה, והחוק עצמו אינו נפתח מחדש — המחלוקת נוגעת לאופן היישום, לא לעצם ההסדרה. המקורות שלפנינו אינם מציינים לוח זמנים לפרסום הנוסח המחייב, ואינם מלמדים כיצד נענה האוצר לבקשות: ייתכן שיאמץ חלק מהחידודים, ייתכן שיותיר את הנוסח כפי שהוא. גם לגבי המשמעות המעשית ראוי לשמור על מידה: מחזיק מטבע יציב אינו רואה כרגע שינוי בתנאי הפדיון או בזהות המנפיק. הדבר שעשוי להשתנות הוא היקף הגורמים שיידרשו לרישוי ולדיווח בארצות הברית — ורק אחרי שהתקנה תיכנס לתוקף.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: Crypto Briefing · The Block