קרנות הריבונות של אבו דאבי ספגו הפסד של 118 מיליון דולר בביטקוין — ולא מכרו מניה אחת

יש רגעים שבהם מה שמשקיע לא עושה מספר יותר ממה שהוא עושה. דיווחים רגולטוריים שהגישו שתי קרנות השקעה ממשלתיות מאבו דאבי חושפים תמונה כזו בדיוק: ערך האחזקה שלהן בקרן הסל של בלאקרוק על ביטקוין נשחק בכ-118 מיליון דולר במהלך הרבעון השני, ובכל זאת — לפי הדיווחים — הן לא צמצמו את מספר המניות שברשותן.

מה בדיוק דווח

לפי Bitcoin Magazine, חברת ההשקעות הממשלתית מובאדאלה (Mubadala Investment Company) דיווחה על אחזקה בשווי 490 מיליון דולר בקרן iShares Bitcoin Trust של בלאקרוק, המוכרת בשם IBIT. מדובר, על פי אותו דיווח, באחזקה השנייה בגודלה בכל תיק ה-13F של הקרן — כלומר, בין כל הניירות הסחירים בארצות הברית שהיא מחויבת לדווח עליהם, הביטקוין נמצא כמעט בראש הרשימה. דיווח נוסף הוגש על ידי מועצת ההשקעות של אבו דאבי (Abu Dhabi Investment Council).

Bitcoin.com News מוסיף את התמונה המצרפית: שתי הקרנות יחד סיימו את יוני עם קרוב ל-764 מיליון דולר החשופים ל-IBIT, אחרי ספיגת פגיעה של כ-118 מיליון דולר בשווי — ומבלי לגרוע, נטו, ולו מניה אחת. גם BeInCrypto מדווח על אותו נתון של 118 מיליון דולר ועל אותה מסקנה: הירידה ברבעון השני נבעה משחיקת מחיר, לא ממכירה.

חשוב להבחין בין שני הדברים האלה, כי כאן טמון כל העניין. כשמניה נשארת במקומה והמחיר יורד, ההפסד קיים על הנייר בלבד. הוא הופך למומש רק כשמוכרים. הקרנות הללו, לפי הדיווחים, בחרו באפשרות הראשונה.

מהו בכלל דיווח 13F, ולמה הוא מעניין אותנו

טופס 13F הוא דיווח שגופים מוסדיים גדולים המנהלים נכסים בארצות הברית מחויבים להגיש לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) על אחזקותיהם בניירות סחירים. זו אחת הסיבות שאנחנו יודעים בכלל מה קרנות ריבוניות זרות מחזיקות — לא מהודעה יזומה שלהן, אלא מחובת שקיפות רגולטורית.

לדיווח הזה יש שתי מגבלות שכדאי לזכור לפני שקופצים למסקנות. ראשית, הוא תמונת מצב ליום האחרון של הרבעון — מה שקרה בין התאריכים לא מופיע בו. שנית, הוא מפורסם באיחור של שבועות. במילים אחרות: אנחנו יודעים איפה הקרנות עמדו בסוף יוני, לא איפה הן עומדות היום.

למה מוסד ריבוני מחזיק ביטקוין דרך קרן סל

קרן ריבונית איננה סוחר. היא מנהלת עתודות לאומיות באופקי זמן של עשורים, והחלטותיה עוברות ועדות השקעה ומדיניות סיכונים.

כאן נדרש דיוק. הדיווח מלמד רק על החשיפה דרך קרן הסל, ואין בו כדי לשלול אחזקה ישירה של ביטקוין בידי אותן קרנות. טופס 13F מכסה ניירות ערך אמריקאיים בני-דיווח בלבד, ואחזקה ישירה של המטבע ממילא לא הייתה מופיעה בו. מה שידוע מהמסמך הוא שחלק מהחשיפה נעשה דרך מכשיר מפוקח של שוק ההון — עם משמורן, פיקוח וחובת דיווח. מדוע נבחר המסלול הזה, ואם יש בו העדפה כלשהי של מעטפת מוכרת — אף אחת מהסוגות שלפנינו אינה אומרת. כל קריאה כזו היא פרשנות אפשרית של הכותב, ולא יותר מכך.

מה שכן אפשר לומר בזכות עצמו הוא מה שקרנות הסל הכניסו לתמונה. עד להשקתן, גוף מוסדי שרצה חשיפה לביטקוין נאלץ להתמודד עם שאלות של אחסון מפתחות, ביטוח וסיכון תפעולי שרוב ועדות ההשקעה אינן בנויות עבורן. קרן סל הופכת את הביטקוין לשורה בתיק ההשקעות, כמו כל נייר ערך אחר.

ההקשר הרחב: מחזור דובי מוכר

במקביל, Bitcoin Magazine פרסם ניתוח שלפיו משקיפי שוק רואים במחזור הדובי הנוכחי דפוס מוכר — התנהגות שהביטקוין הפגין, לדבריהם, גם בעבר. יש לקרוא זאת בזהירות: קביעה שדפוס "מוכר" איננה תחזית ואיננה ערובה לכלום. שווקים אינם מחויבים לחזור על עצמם, וכל מי שמבטיח לכם אחרת — ובקבוצות שמבטיחות רווח קל לא חסרים כאלה — מוכר לכם ודאות שאינה קיימת.

מה שכן אפשר לומר: מדובר בשתי זוויות על אותה תקופה. מצד אחד, ירידת מחירים משמעותית ברבעון השני. מצד שני, לפחות שני משקיעים מוסדיים גדולים מאוד שלא הגיבו לה בבריחה.

מה זה אומר לקורא הישראלי

ראשית, פרופורציות — ובזהירות. הדיווחים שלפנינו אינם מוסרים את היקף הנכסים הכולל של שתי הקרנות ואינם מתארים את מבנה התיקים שלהן, ולכן אי אפשר לומר מהו החלק שמהווים 764 מיליון הדולר מתוך הכלל. מה שכן עולה מהדיווח עצמו הוא שאצל מובאדאלה זו האחזקה השנייה בגודלה בתיק ה-13F. הפרשנות הסבירה, ולא יותר מכך, היא שאצל גוף בסדר גודל כזה החלטה כזו מתקבלת דרך ועדות ומדיניות סיכונים ולא כהימור על כלל הנכסים. משקיע פרטי שישאב מכאן השראה לרכז חלק ניכר מחסכונותיו בנכס תנודתי אחד — לא מחקה את ההתנהגות המוסדית, אלא קרוב לוודאי עושה ההפך ממנה.

שנית, המסגרת המקומית שונה — ואותה צריך לברר, לא להניח. אף אחד מהדיווחים שבבסיס הכתבה אינו עוסק בשוק הישראלי. משקיע ישראלי ששוקל רכישת קרן סל אמריקאית דרך חשבון השקעות צריך לברר מראש מול הגורם המקצועי הרלוונטי, בין היתר, את אופן החיוב במס בישראל על רווחי הון, את המשמעות של השקעה הנקובה בדולר עבור מי שהוצאותיו בשקלים, ואת המגבלות שהגוף המנהל — בנק או ברוקר — עשוי להציב על נכסים מסוג זה. אלה שאלות שיש לשאול לפני הרכישה, לא אחריה.

ושלישית, על עצם השאלה שהכותרות מציגות — "האם ימכרו?". איש אינו יודע. הדיווחים מלמדים מה קרה עד סוף יוני, ותו לא. ההחלטה של מובאדאלה ושל מועצת ההשקעות של אבו דאבי בחודשים הבאים תתגלה, כרגיל, רק בדיווח הבא — באיחור של שבועות, כמו תמיד.

מקורות: Bitcoin Magazine · BeInCrypto · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי. השקעה בנכסים דיגיטליים כרוכה בסיכון, לרבות אפשרות לאובדן חלק מהכספים או כולם.