קרן המטבע הבינלאומית: קיים ביקוש למניות מטוקנות — והתשתית סביבן טרם הדביקה את הפער

קרן המטבע הבינלאומית מצאה ביקוש למניות מטוקנות — ושוק שעדיין אינו בנוי לשאת אותו

קרן המטבע הבינלאומית בחנה את התחום שבו נכסים פיננסיים ותיקים — מניות, יחידות בקרנות — נסחרים כרשומות על גבי בלוקצ'יין, ומצאה שהביקוש אליהם אינו תיאורטי. לפי דיווח CoinDesk על הממצאים, משקיעים כבר משתמשים במניות מבוססות בלוקצ'יין בעיקר לשני דברים: עסקאות בסכומים קטנים, ומסחר מחוץ לשעות הפעילות של הבורסות. באותה נשימה קובע הדוח שהשוק הזה נותר תנודתי ודל נזילות, ושהנזילות, הכללים המשפטיים ומערכות הסליקה לא השלימו את הפער אחרי הטכנולוגיה.

כדי להבין במה מדובר: טוקניזציה של נכס פירושה שהבעלות עליו נרשמת כאסימון על גבי בלוקצ'יין, במקום — או במקביל — לרישום במערכות הסליקה המסורתיות. ההבטחה שמוכרים המקדמים אותה היא בעיקר תפעולית: מסחר שאינו כבול ללוח הזמנים של הבורסה, העברה בין צדדים בלי שרשרת מתווכים, ושקיפות של הרשומות עצמן. שני הדברים שמצאה קרן המטבע מתיישבים עם ההבטחה הזו דווקא בקטן — מי שרוצה לסחור בסכום צנוע או בשעה שבה הבורסה סגורה מצא שימוש אמיתי. זה רחוק מהעברת המסחר המוסדי לפסים חדשים.

קרן נוספת עוברת לבלוקצ'יין, והפער בין ההבטחה לממצא

במקביל לדוח, מדווח Crypto Briefing על טוקניזציה של הקרן 2WA USDGO Plus SP על גבי בלוקצ'יין סולאנה, כאשר OSL משמשת גם כגוף המחזיק בנכסים (קסטודיאן). הדיווח מציג את המהלך בלשון האופטימית המקובלת בתעשייה — טוקניזציה של קרנות מסורתיות כצעד שעשוי לשפר נזילות ושקיפות ולחבר בין נכסים דיגיטליים למסורתיים. כאן כדאי להעמיד את שני המקורות זה מול זה: בעוד הצד המבצע מדבר על שיפור נזילות, דוח קרן המטבע קובע שבפועל הנזילות היא בדיוק החוליה החלשה. לא מדובר בסתירה בעובדות אלא בפער בין הבטחת הטכנולוגיה לבין מה שנמדד בשוק הקיים.

הרכב הצדדים במהלך כזה גם ממחיש היכן האמון עדיין יושב. גוף אחד מנהל את הקרן, גוף אחר מחזיק את הנכסים בפועל, והאסימון על הבלוקצ'יין הוא ייצוג של הזכות הזאת. האסימון עצמו אינו מייתר את הצורך לסמוך על הגוף שמחזיק את הנכס מאחוריו — זו נקודה שהרישום הבלוקצ'יינרי אינו פותר, ולכן גם השאלות המשפטיות שקרן המטבע מצביעה עליהן אינן שאלות תיאורטיות.

הערוץ הרגולטורי: דיווח אחד, ועוד לא החלטה

בדיווח של Bitcoin.com News — מקור יחיד בתיק הזה, שאינו מאושר במקור שני — נטען כי Franklin Templeton בוחנת אם פטורים רגולטוריים יאפשרו מסחר בקרנות כספיות ובתעודות סל מטוקנות דרך זירות מבוססות בלוקצ'יין. לפי אותו דיווח, בפגישה עם צוות הקריפטו של רשות ניירות הערך האמריקנית ב-9 באוקטובר עלו שאלות משפטיות שנוגעות לתמחור, לעמלות ולנכסים המוחזקים במאוגד. מכיוון שהידיעה נשענת על מקור אחד, יש להתייחס אליה כדיווח ולא כעובדה מבוססת. גם אם הוא מדויק במלואו — בחינת פטור אינה בקשה שהוכרעה, ולא נאמר בשום מקור בתיק הזה שהרשות נתנה הקלה, קבעה מועד לדיון או התחייבה לעמדה.

מן הצד של המספרים, הזהירות מתבקשת לא פחות. אין בתיק הזה נתוני היקף מסחר, שווי שוק או מספר משקיעים, ולכן "ביקוש" הוא ממצא כיווני ולא גודל. שימוש בעסקאות קטנות ומחוץ לשעות המסחר מצביע על נישה שממלאת חסר, לא על נדידה של המסחר הרגיל; ושוק דל נזילות הוא שוק שבו פערי מחיר ומרווחי קנייה-מכירה עלולים להיות רחבים דווקא ברגעים שבהם מבקשים לצאת ממנו. הדוח גם אינו קובע מה יקרה אם המסחר יתעבה — האם הנזילות תשתפר מעצמה, או שמערכות הסליקה והכללים המשפטיים הם אלה שיכריעו את הקצב.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.