ארנקי חומרה שעברו שינוי פיזי: הדיווחים על מכשירי לדג'ר מגיעים לאירופה

בסיכום השבועי האחרון של Cointelegraph מדווח כי משתמש באירופה רכש ארנק חומרה מתוצרת לדג'ר אצל קמעונאי גדול — ומצא שהמכשיר עבר שינוי לפני שהגיע לידיו. עד לאותו דיווח נקשרו המקרים מסוג זה לאסיה בלבד; באתר Bitcoin.com נמסר כי דיווחים חדשים ברשתות החברתיות מצביעים על כך שהתופעה אינה מוגבלת לאסיה, ולפי אותם דיווחים נמצאו מכשירים דומים שעברו שינוי גם באירופה. הטענות הללו, במצבן הנוכחי, הן דיווחי משתמשים — לא ממצא של גוף בודק.

כדי להבין מדוע דיווח כזה חמור יותר מרוב אזעקות האבטחה בתחום, צריך לזכור מה בדיוק אמור ארנק חומרה לעשות. המפתח הפרטי — הקוד שמעניק שליטה על המטבעות — נוצר בתוך המכשיר ואינו יוצא ממנו. המחשב או הטלפון שאליהם המכשיר מתחבר שולחים אליו עסקה לאישור, והחתימה מתבצעת בפנים. כל ההיגיון של הארנק הפיזי נשען על הנחה אחת: שהחומרה שבידי המשתמש היא החומרה שיצאה מן המפעל. מתקפה שמשנה את המכשיר לפני המכירה שוללת את ההנחה הזאת מן השורש, ועושה זאת מבלי שהמשתמש טעה בדבר.

שבב שאינו אמור להיות שם

לפי הדיווח ב-Bitcoin.com, החברה אישרה כי באחד הארנקים שנפגעו בפרצה האחרונה נמצא שבב מושתל — רכיב חומרה נוסף שהוכנס למכשיר. באותו דיווח מוזכר היקף הפרצה, כ-93.4 מיליון דולר. שני הפרטים האלה מופיעים בדיווח אחד ואינם מאוששים במקור מבוסס נוסף מבין אלה שלפנינו, ולכן ראוי לקרוא אותם כנתון מיוחס ולא כעובדה מבוססת.

מה שהדיווחים אינם קובעים חשוב לא פחות ממה שהם כן אומרים: אין בהם תיאור של הדרך הטכנית שבה השבב מוציא את המפתח מן המכשיר, אין מספר של יחידות שנפגעו, ואין קביעה אם מדובר ביחידות בודדות שעברו שינוי לאחר רכישה והוחזרו למדף, או בהתערבות במקטע רחב יותר של שרשרת האספקה. גם הקשר בין המכשיר האירופי שדווח כעת ובין הפרצה שבה נמצא השבב אינו נקבע באיזה מן הדיווחים — שתי העובדות מופיעות זו לצד זו, לא זו בעקבות זו.

החוליה החלשה אינה הקוד

רוב הגניבות בתחום הנכסים הדיגיטליים מתחילות אצל המשתמש: הודעה מתחזה, אתר מזויף שמבקש את צירוף המילים לשחזור, חתימה על עסקה שלא הובנה. מתקפת שרשרת אספקה עובדת אחרת. היא אינה מנסה לשכנע את הקונה לעשות טעות, אלא מקדימה אותו — המכשיר מגיע אליו כשהוא כבר פגום. התוצאה היא שהעצות השגורות ("אל תלחצו על קישורים", "אל תמסרו את המילים לאיש") אינן מגנות כאן כלל, והן גם לא נכשלו: הן פשוט אינן נוגעות למנגנון הזה.

הדיווח האירופי מחדד נקודה שקל לפספס. הכלל המקובל הוא לקנות ארנק חומרה מחנות מוכרת ולא מזירת מכירות יד שנייה — ובמקרה הנדון המכשיר נרכש, לפי הדיווח, דווקא אצל קמעונאי גדול. קמעונאי גדול אינו ערובה בפני עצמו, משום שהסיכון אינו באמינות החנות אלא במספר הידיים שהמכשיר עובר בדרך אליה, ובאפשרות שיחידה שהוחזרה תימצא שוב על המדף.

מה שנגזר מכאן, מעשית

מכיוון שהמנגנון הוא שינוי של המכשיר לפני ההגעה לקונה, הבדיקות הרלוונטיות הן אלה שמתבצעות ברגע פתיחת האריזה, לא אחרי שהכספים הופקדו. מכשיר שמגיע כשהוא כבר מאותחל, או שמצורף אליו דף עם צירוף מילים לשחזור — מכשיר כזה אינו ראוי לשימוש בשום מצב, שכן המפתח נוצר בידי מישהו אחר. אתחול המכשיר צריך להתחיל מאפס ואת צירוף המילים המכשיר מייצר בעצמו, על המסך שלו, מול המשתמש. בדיקת האותנטיות שהיצרן מציע באפליקציית הניהול הרשמית שלו היא שלב נוסף — אף שאין בה כשלעצמה הוכחה לשלמות פיזית של המכשיר. אריזה שנראתה פתוחה או ברגים שנראים פגומים מצדיקים החזרה של המכשיר ולא ניסיון לברר לבד.

למי שכבר מחזיק נכסים על מכשיר שמעורר ספק, הצעד שנובע מן המנגנון הזה הוא העברה לארנק חדש שנוצר על חומרה שאינה מוטלת בספק — ולא רק החלפת קוד הגישה, שאינה משפיעה על מפתח שייתכן שדלף.

מקורות: Cointelegraph · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.