35 אוניות אל תוך הבלוקצ'יין: מיזם חדש מבקש לפתוח את מימון הספנות למשקיעים

ענף שנחשב שנים ארוכות לאחד הסגורים והמסורתיים ביותר בעולם הפיננסי — מימון אוניות מסחר — מקבל עכשיו ניסיון לחיבור אל תשתית הבלוקצ'יין. בדיווח שפורסם ב-11 באוגוסט ב-CoinDesk, וכן בדיווח ב-Cointelegraph, נמסר כי חברת Shipfinex ורשת ADI Chain הודיעו על שיתוף פעולה שנועד להנפיק ייצוג דיגיטלי לכלי שיט מסחריים. בשלב הראשון מדובר, לפי Cointelegraph, בצי של כ-35 אוניות בשווי מוערך של כ-500 מיליון דולר.

מה בעצם עומד להיעשות כאן

טוקניזציה, במונחים פשוטים, היא הנפקה של רישום דיגיטלי על גבי בלוקצ'יין שמייצג בעלות או זכות כלכלית בנכס אמיתי מחוץ לרשת — נדל"ן, אג"ח ממשלתי, קרן השקעות, ובמקרה הזה אונייה. הרעיון אינו חדש, אך עד היום הוא התרכז בעיקר בנכסים פיננסיים נזילים יחסית. אונייה היא מקרה אחר לגמרי: נכס יקר, פיזי, שמשועבד בדרך כלל לבנק אחד או לקבוצת מלווים מצומצמת, ושכמעט בלתי אפשרי למכור בו נתח קטן.

כאן טמון ההיגיון של המהלך. לפי CoinDesk, המטרה המוצהרת היא לפתוח את שוק מימון הספנות — שהוא מעריך אותו בכ-680 מיליארד דולר — למאגר הון רחב יותר מזה שמשתתף בו כיום. שימו לב לפער בין המספרים בכותרות: CoinDesk מדבר על מחלקת נכסים בהיקף של כשני טריליון דולר, בעוד Cointelegraph מתאר את ענף הימאות כתעשייה של טריליוני דולרים בלי לנקוב במספר יחיד. אלה אומדנים על גבולות הגדרה שונים, ולא נתון מדויק אחד.

מדוע דווקא הספנות

המקורות שלפנינו אינם מנתחים את הרקע הענפי שהוליד את המהלך, ולכן מה שבא כאן הוא הסבר הקשר ולא נתון מדווח: ההיגיון שמיוחס בדרך כלל למהלכים מסוג זה נשען על ההנחה שרכישת אונייה דורשת הון עצום, ושקיים ביקוש מצד משקיעים לחשיפה לנכסים פיזיים מניבים. ההנחות האלה אינן מאוששות באף אחד מהמקורות שלפנינו. מה שכן נמסר: לפי crypto.news, המבנה המתוכנן אמור לאפשר לבעלי כלי שיט ערוצי מימון והשקעה מבוססי בלוקצ'יין — כלומר, גיוס כסף כנגד הנכס בלי לעבור בהכרח דרך ההליך הבנקאי הקלאסי.

צריך לומר בבירור: בשלב הזה מדובר בהכרזה על שיתוף פעולה ועל צנרת מתוכננת, לא בעסקאות שהושלמו. המקורות שלפנינו אינם מפרטים כמה מהאוניות כבר הונפקו בפועל, מי הרגולטור המפקח על ההנפקה, אילו משקיעים יורשו להשתתף בה, וכיצד תיאכף הזכות המשפטית של מחזיק אסימון מול נכס פיזי הרשום תחת דגל של מדינה מסוימת. בטוקניזציה של נכסים ריאליים, השאלה המשפטית הזאת היא העיקר — לא הצד הטכנולוגי.

לא לבד בזירה

המהלך הזה מצטרף לגל רחב יותר. לפי crypto.news, בית ההשקעות Bitwise חבר לחברת Superstate כדי להנפיק אסימונים המייצגים מניות של קרנות מסוימות שלו. Crypto Briefing מדווח כי החברה בוחנת טוקניזציה של מניות קרן הסטייקינג שלה על סולנה, BSOL, תוך שמירה על אותן זכויות למשקיע. במילים אחרות, שני קצוות של אותה מגמה: מצד אחד נכס פיזי כבד כמו אונייה, ומצד שני מוצר פיננסי מפוקח לגמרי שמנסה להתיישב על מסילה טכנולוגית חדשה.

מבט ישראלי

עבור קורא ישראלי הנושא נוגע קרוב מהצפוי. הכלכלה המקומית תלויה כמעט כולה בתחבורה ימית — הסחורות בחנויות, חומרי הגלם בתעשייה והייצוא מגיעים ויוצאים בנמלי חיפה ואשדוד. ובכל זאת, ההבחנה חשובה: מניה של חברת ספנות הנסחרת בבורסה מוסדרת היא מכשיר מפוקח על ידי רגולטור ניירות ערך, עם דוחות כספיים ומנגנוני הגנה מוכרים. אסימון שהונפק בחו"ל כנגד אונייה בודדת הוא דבר אחר לחלוטין, והפיקוח עליו תלוי לגמרי במדינה ובמבנה המשפטי שנבחרו.

מי שמעוניין בכל זאת לעקוב אחר התחום צריך לזכור שלושה דברים: זמינות אינה נזילות — היכולת לקנות אסימון בקלות אינה מבטיחה שיהיה למי למכור אותו; רווח מנכס דיגיטלי מדווח לרשות המסים, ומבנים בין־לאומיים מסבכים את הדיווח; והבטחות תשואה שמסתובבות בקבוצות ובפרסומים ברשת, כאילו מדובר בהזדמנות מובטחת, אינן קשורות למה שהחברות עצמן הודיעו.

הבחינה האמיתית של המיזם תהיה פשוטה למדי: האם יימצא בעל אונייה שיגייס כך כסף בתנאים טובים מהבנק, והאם יימצא משקיע שיקבל את כספו בחזרה במועד.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.