מטהפלאנט מכחישה מכירת ביטקוין ב-320 מיליון דולר, ומשיקה אג"ח שנקרא BitBonds

שמונה דולר של עמלה, ושמועה בשווי 320 מיליון

יש דבר מוזר בשקיפות של הבלוקצ'יין: כולם רואים הכול, ומעטים מבינים את מה שהם רואים. חברה יפנית בשם מטהפלאנט (Metaplanet), שמחזיקה לפי CoinDesk כ-43,000 ביטקוין, מצאה את עצמה בלב סערה בדיוק מהסוג הזה. אלפי ביטקוינים זזו ממקום למקום, גרפים ופרשנויות התפשטו במהירות, והמסקנה שנקבעה כמעט מאליה הייתה: החברה מוכרת.

לפי CoinDesk, מנכ"ל החברה הכחיש מכירת ביטקוין בשווי כ-320 מיליון דולר ואישר שהאחזקה עומדת על כ-43,000 ביטקוין. Cointelegraph מדווח באותו כיוון: המנכ"ל סיימון גרוביץ' דחה את ספקולציות המכירה והבהיר שההעברה של 5,014 ביטקוין הייתה בין כתובות משמורת של החברה עצמה. הפרט שהכי מדבר בעד עצמו הוא גובה העמלה — לפי Cointelegraph, כשמונה דולר בסך הכול. העברה בין ארנקים פנימיים עולה מעט מאוד, אגורות ממש; מכירה בהיקף כזה מותירה עקבות אחרות לגמרי.

מה באמת קרה על גבי הרשת

לפנינו שני דיווחים על תנועות ביטקוין, ואיננו יודעים אם הם מתייחסים לאותו אירוע או לשניים נפרדים. נציג כל אחד מהם בנפרד, בלי להכריע בשאלה הזאת.

הדיווח הראשון: CoinDesk דיווח ב-12 באוגוסט על העברה של 3,881 ביטקוין בין ארנקים שבשליטת החברה — לא לבורסה. אתר crypto.news, שאצלנו נחשב אות ולא מקור מבוסס, תיאר את אותה תנועה כשווה כ-247 מיליון דולר, כשהביטקוין נסחר סביב 63,600 דולר, וללא אישור על מכירה. שני הדיווחים מצביעים על אותו דבר: כסף שזז, לא כסף שנמכר.

הדיווח השני נוקב במספר גדול יותר: 5,014 ביטקוין בשווי של כ-322 מיליון דולר. זו ההעברה שהובילה לכותרות על "מכירה", וזו ההעברה שהמנכ"ל הכחיש — כך לפי Cointelegraph, CoinDesk ו-Decrypt כאחד. Decrypt מוסיף שהמהלך היה מעבר משמורת (custody), כלומר שינוי באופן שבו המטבעות מוחזקים ולא בבעלות עליהם.

יש גם דיווח נוסף, שאנחנו מביאים בזהירות המתבקשת: אתר Bitcoin.com News, גם הוא בגדר אות בלבד, מסר כי ב-12 באוגוסט משכו מטהפלאנט ו-Hut8 יחד 1,966 ביטקוין מבורסות — 1,473 על ידי מטהפלאנט וכ-493 על ידי Hut8, בשווי כולל של כ-125 מיליון דולר. מכיוון שהנתון אינו מופיע במקורות המבוססים שלפנינו, אנחנו מציגים אותו כטענה של אותו אתר ולא כעובדה מאושרת. אם הוא מדויק, כיוון התנועה הפוך לחלוטין מ"מכירה": משיכה מבורסה היא בדרך כלל סימן לאחסון ארוך טווח, לא להיפטרות.

למה אנשים בכלל חשדו

השאלה הזאת חשובה יותר מהתשובה. מטהפלאנט אינה חברה רגילה שמחזיקה מעט ביטקוין בצד; זו חברה ציבורית הנסחרת בטוקיו שכל המודל העסקי שלה בנוי סביב צבירת ביטקוין במאזן. כשמחיר המטבע יורד, ההפסד נרשם בספרים בגודל מרשים. CoinDesk מציין הפסד "על הנייר" של כ-1.4 מיליארד דולר — סכום שמסביר למה כל תנועה מהארנקים של החברה נקראת מיד כניסיון להציל את המצב.

ההקשר הרחב אף הוא לא מרגיע. בסקירה נפרדת של CoinDesk מ-11 באוגוסט, אלכס קופציקביץ' מ-FxPro אמר שחברות שסייעו בעבר להעניק לביטקוין "כיסוי מוסדי" מפנות כעת את תשומת הלב למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. CoinDesk עצמו מציין באותה סקירה שהממוצע הנע ל-50 יום של הביטקוין נותר שטוח. במילים פשוטות: התלהבות ההון התאגידי מהביטקוין נחלשת, והשוק רגיש לכל רמז שחברה מהסוג הזה מתחילה לצאת.

ובאמת, "הפסד על הנייר" הוא ביטוי שכדאי להכיר. חברה שרשמה ירידת ערך בנכס שהיא עדיין מחזיקה לא איבדה שקל אחד במזומן — אבל הדוחות הכספיים שלה נראים רע, המניה עלולה להיענש, והלחץ מצד בעלי מניות אמיתי מאוד. בין המצב הזה לבין מכירה בפועל יש מרחק גדול, וכאן בדיוק נופלים רבים מהפרשנים.

הקושי לקרוא בלוקצ'יין

הפרשה הזאת היא שיעור מצוין באוריינות אונ-צ'יין. כל העברה של ביטקוין נרשמת בפנקס ציבורי, וכל אחד יכול לראות כמה מטבעות עברו מכתובת אחת לשנייה. מה שהפנקס אינו מספר הוא מי עומד מאחורי כל כתובת ולמה בוצעה ההעברה. חברה שמחליפה ספק משמורת, מפצלת אחזקות בין כמה ארנקים כדי לצמצם סיכון, או מעבירה מטבעות לארנק קר — כל אלה נראים בפנקס בדיוק כמו הצעד הראשון של מכירה.

הכלל הפרקטי שנגזר מכאן פשוט: העברה לכתובת של בורסת מסחר עשויה לרמז על כוונת מכירה; העברה בין כתובות פרטיות אינה מרמזת על דבר. וגם הרמז הראשון אינו הוכחה. עבור קורא ישראלי שנתקל בקבוצות ובאתרים שמפיצים "התראות ארנקים" בזמן אמת, זו נקודה שכדאי לזכור לפני שמקבלים החלטה כלשהי על סמך גרף של תנועות.

BitBonds — ערוץ גיוס חדש

במקביל להכחשה, מטהפלאנט הציגה מכשיר פיננסי חדש. לפי CoinDesk, מדובר באיגרות חוב שאינן מגובות בביטחונות, בהנפקה פרטית ראשונה בהיקף של כ-1.3 מיליון דולר, הנושאות ריבית שנתית של עד 4.3%. אתר crypto.news נוקב במספר במטבע המקומי — כ-200 מיליון ין — ובטווח ריבית של 4% עד 4.3%. Decrypt מתאר זאת כתוכנית חוב בריבית קבועה שהחברה משיקה.

ההיקף, יש לומר, זעיר ביחס למאזן של חברה המחזיקה 43,000 ביטקוין. זו הנפקת פתיחה, מעין בדיקת שוק: האם יש בטוקיו משקיעים שמוכנים להלוות לחברת אוצר ביטקוין בריבית ין נמוכה יחסית. אם התשובה חיובית, הצפי הטבעי הוא הרחבה.

מדוע חוב ולא הנפקת מניות? חברה שמגייסת הון על ידי הנפקת מניות חדשות מדללת את בעלי המניות הקיימים. חוב אינו מדלל — אבל הוא חייב להיפרע, בין אם הביטקוין עלה ובין אם ירד. זהו מינוף לכל דבר: אם המטבע יעלה, בעלי המניות נהנים מהפער בין הריבית לתשואה; אם יירד, החוב נשאר במלוא גובהו והמאזן נלחץ. CoinDesk מנסח את הסיכון למחזיקי האג"ח בבירור — הם חשופים גם לסיכון האשראי של מטהפלאנט וגם לתנודתיות המאזן הצמוד לביטקוין. אג"ח ללא ביטחונות פירושה שאין נכס מסוים המשועבד לטובת המלווה; במקרה של קושי, הוא נסמך על יכולת ההחזר הכללית של החברה.

מה זה אומר לקורא בישראל

רוב הישראלים לא יקנו אג"ח פרטית של חברה יפנית, וזה כמעט לא רלוונטי. הרלוונטיות היא אחרת, ובשלוש נקודות.

ראשית, החשיפה העקיפה. מי שמחזיק ביטקוין — ישירות או דרך מכשיר פיננסי — מושפע ממה שחברות האוצר הגדולות עושות. הן הפכו לשחקן משמעותי בשוק, והתנהגותן משפיעה על המחיר ועל הסנטימנט. ואם ההערכה שהובאה מפי קופציקביץ' נכונה, והמנוע התאגידי מתחיל לפנות לכיוונים אחרים, זה שינוי מבני שכדאי לעקוב אחריו.

שנית, מבנה החשיפה. חברת אוצר ביטקוין אינה ביטקוין. מי שקונה מניה של חברה כזאת קונה גם את החוב שלה, את ההנהלה, את הרגולציה היפנית ואת המינוף. שאלה שיש לבדוק ואיננו משיבים עליה כאן: כיצד ממוסה בישראל רווח ממניה של חברה כזאת לעומת רווח ממטבע דיגיטלי המוחזק ישירות. מי ששוקל מהלך מהסוג הזה יבדוק את הדברים מול רשות המסים או מול איש מקצוע לפני ולא אחרי.

שלישית, ההרגל של קריאה זהירה. הפרשה הזאת נולדה מנתון אמיתי לגמרי שפורש לא נכון. זה קורה הרבה, וזה קורה מהר. בין הרגע שבו מישהו מפרסם צילום מסך של תנועת ארנק לבין הרגע שבו החברה מגיבה, עוברות לעיתים שעות שבהן השוק כבר הגיב. מי שנוהג לפעול על סמך "התראות" מהסוג הזה משלם על ההפרש הזה מכיסו.

המספרים כפי שדווחו

כדי לסכם בלי לערבב: ההעברה השנויה במחלוקת הייתה 5,014 ביטקוין, בשווי של כ-322 מיליון דולר (CoinDesk נוקב בכ-320 מיליון), והעמלה עמדה על כשמונה דולר לפי Cointelegraph. האחזקה הכוללת — 43,000 ביטקוין, ללא שינוי. ההפסד החשבונאי — כ-1.4 מיליארד דולר, על הנייר. מחיר הביטקוין בזמן הדיווח מ-12 באוגוסט — סביב 63,600 דולר. ההנפקה הראשונה של BitBonds — כ-1.3 מיליון דולר (כ-200 מיליון ין לפי crypto.news), בריבית של עד 4.3% לשנה.

מספר אחד ראוי לזהירות מיוחדת: תנועת 3,881 הביטקוין ותנועת 5,014 הביטקוין מדווחות בהקשרים שונים, ואין במקורות שלפנינו קביעה מפורשת שמדובר באותו אירוע, שמדובר בשני אירועים נפרדים או שאחת נובעת מהשנייה. אנחנו נמנעים מלקשור ביניהן ומלהפריד ביניהן.

מה שנשאר הוא התמונה הכללית: חברה ממונפת שהתחייבה לאסטרטגיה אחת, בשוק שירד, מתחת לזכוכית מגדלת ציבורית שרואה כל תנועה שלה. ההכחשה נשמעת אמינה — העמלה תומכת בה, כמו גם העובדה שהמטבעות לא הגיעו לבורסה. אבל הלחץ שיצר את השמועה מלכתחילה לא נעלם עם ההכחשה.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Decrypt · crypto.news · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי. השקעה בנכסים דיגיטליים ובניירות ערך של חברות החשופות אליהם כרוכה בסיכון, לרבות אובדן מלוא הסכום.