דיווח: חקירה בסנאט מצביעה על שימוש נרחב של איראן במטבע יציב לעקיפת סנקציות

חקירה שנערכה בסנאט האמריקני מצאה שימוש נרחב של המשטר האיראני במטבע היציב טת'ר (USDT) — כך לפי דיווח של Crypto Briefing. הדיווח על החקירה נמסר גם בכלי תקשורת בישראל: כיכר השבת פרסמה ידיעה שכותרתה מציגה את "השיטה המתוחכמת" שבה עקפה איראן את הסנקציות, וערוץ 7 פרסם ידיעה שכותרתה עוסקת בדרך שבה עוקפת איראן את הסנקציות הבינלאומיות.

חשוב להבחין כאן בין שני דברים. הממצא המשותף לחומרים שלפנינו הוא עצם השימוש במטבע יציב לתנועת כספים איראנית מחוץ למערכת הבנקאית. מה שאין בהם הוא הפירוט: ייעודם הסופי של הכספים, היקפם, מספר הארנקים המעורבים והתקופה המדויקת שהחקירה בדקה — כל אלה אינם מופיעים בתקציר הדיווח האמריקני שבידינו. משני הפרסומים הישראליים מצויות בידינו הכותרות בלבד, בלא גוף הכתבה, ולכן אין באפשרותנו לומר אילו פרטים נוספים מובאים בהן.

למה דווקא מטבע יציב, ולא ביטקוין

כדי להבין מדוע העיסוק הוא בטת'ר ולא בביטקוין, צריך להכיר את ההבדל. ביטקוין הוא נכס שערכו נע בחופשיות; מי שמעביר בו מיליונים לא יודע מה יהיה שווים בעוד שבוע. מטבע יציב, לעומת זאת, בנוי כך שיהיה צמוד לדולר האמריקני ביחס של אחד לאחד — החברה שמנפיקה אותו מחזיקה (כך לפי הצהרותיה) רזרבות בדולרים ובנכסים דולריים כנגד כל יחידה שהונפקה. התוצאה היא כלי שמתנהג כמו דולר, אך נע ברשת בלוקצ'יין ציבורית ולא בצינורות הבנקאות הבינלאומית.

ההבדל הזה הוא בדיוק הנקודה. משטר שנחסם מגישה למערכת התשלומים הדולרית — ובכלל זה מערכת המסרים הבנקאית SWIFT — אינו יכול להעביר דולרים דרך בנק. הוא כן יכול, לפחות תיאורטית, להחזיק דולרים סינתטיים בארנק דיגיטלי ולהעביר אותם לארנק אחר בכל מקום בעולם, בעמלה זניחה ובתוך דקות, מבלי שגורם בנקאי יבדוק את זהות הצדדים. וככל שמטבע יציב נזיל ונפוץ יותר — כלומר ככל שקל יותר להמיר אותו למזומן מקומי בקצה הדרך — כך הוא מתאים יותר למי שמחפש בדיוק את התכונה הזאת.

הפרדוקס: שקוף לגמרי, וגם עקיף

נקודה שדורשת דיוק, שכן ההיגיון שלה הפוך מן האינטואיציה. העברות טת'ר אינן אנונימיות במובן הרגיל. הן נרשמות ברשת בלוקצ'יין פומבית, וכל אדם יכול לעיין בהן. יתרה מזו, במטבע יציב שמונפק בידי גורם מרכזי, לאותו גורם יש מבחינה טכנית שליטה על היחידות שהנפיק — ובכלל זה היכולת להקפיא יחידות שמצויות בכתובת מסוימת.

מדוע, אם כן, השיטה עובדת? משום שהמכשול איננו הצפנה אלא זיהוי. הרשת מראה שסכום עבר מכתובת אחת לאחרת, אך אינה אומרת למי שייכת הכתובת. שרשרת של ארנקים מתחלפים, ובעיקר המרה למזומן אצל סוחרים לא מפוקחים, יכולה לקטוע את הקשר בין הכתובת לבין אדם ממשי. וההקפאה, מצידה, מעצם טבעה יכולה לחול רק על יחידות שנותרו במקומן — לא על כספים שכבר זזו הלאה.

מכאן שהמאבק כאן אינו בטכנולוגיה כי אם בחוליות האנושיות שבקצותיה — בזירות המסחר ובמשרדי ההמרה שמכניסים ומוציאים את הכסף מן הרשת. וכאן גם ההשלכה שמעבר לסוגיה האיראנית עצמה: ממצאים מסוג זה עשויים לשמש טיעון בידי המבקשים להדק את הפיקוח על מנפיקי מטבעות יציבים ועל זירות המסחר במטבעות דיגיטליים. זו הערכה שלנו לגבי כיוון הדברים, ולא ממצא שמופיע בחומרים שלפנינו.

הנקודות הפתוחות

מדובר בשלב זה בדיווחים על חקירה, ולא במסמך מדיניות או בהחלטת אכיפה. החומרים שלפנינו אינם מלמדים אם החקירה הסתיימה או נמשכת, אם היא תוביל לחקיקה או לצעדי אכיפה כלשהם, ואם חברת טת'ר עצמה נחשדת במעורבות — או שמא מוצגת כגורם שהמוצר שלו נוצל בלי ידיעתו. גם תגובה מטעם החברה אינה מופיעה בחומרים אלה.

הזהירות הזאת אינה פורמלית בלבד. ההבדל בין "מטבע יציב נוצל לעקיפת סנקציות" לבין "מנפיק המטבע היציב שיתף פעולה" הוא הבדל מהותי, והוא זה שיקבע אם יבואו בעקבות הדברים צעדים רגולטוריים ומה יהיה אופיים.

מקורות: Crypto Briefing · כיכר השבת · ערוץ 7

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.