סיילור מציע ״מגילת זכויות דיגיטלית״: גיוס הון בטוקנים לעשרה מיליון חברות

מייקל סיילור, יו"ר הדירקטוריון הפעיל של חברת Strategy, פרסם מסה שבה הוא מציע לעגן מעין ״מגילת זכויות דיגיטלית״ — מסמך עקרונות שיגדיר מה מותר לאדם או לחברה לעשות בנכסים ובהון דיגיטליים, ובעיקר: כיצד ניתן יהיה לגייס כסף בלי לעבור את מסלול ההנפקה הבורסאית המקובל. היעד שהוא מציב בכתיבתו שאפתני במיוחד — לאפשר, כלשונו, ל״עשרה מיליון חברות חדשות״ לגייס הון. כך דיווחו קוינטלגרף וקריפטו-בריפינג, שניהם על בסיס המסה עצמה.

מהנפקה בבורסה להנפקה בטוקן

כדי להבין את עוצמת ההצעה, כדאי להתבונן במסלול הקיים. חברה שרוצה לגייס הון מהציבור בשוק מפותח עוברת היום תהליך ארוך ויקר: חיתום, תשקיף, ביקורת חשבונאית, אישור רגולטורי ולעיתים שנים של הכנה. העלות נמדדת במיליוני דולרים, והתוצאה היא שרוב החברות הקטנות בעולם פשוט אינן מגיעות לשם. הן נסמכות על בנקים, על קרנות הון סיכון, או על כיסם של המייסדים.

ההצעה של סיילור מבקשת ליצור נתיב מקביל: הנפקה של טוקן דיגיטלי שמייצג זכות כלכלית בחברה, בתהליך רישום פשוט בהרבה. לצד ההקלה, על פי הסיקור, הוא אינו מציע לבטל את מנגנוני ההגנה — חובות הגילוי כלפי המשקיעים והאיסורים על הונאה נשמרים. במילים של קריפטו-בריפינג, מדובר בניסיון ״לדמוקרטיזציה״ של הגישה להון ובהפחתת התלות בהנפקות ציבוריות מסורתיות. זו הערכה של אותו כלי תקשורת, לא ממצא מוכח — המסה היא מסמך עקרונות, ואין בה מודל מספרי שמראה כיצד היעד הזה מושג בפועל.

הרקע: בינה מלאכותית וקצב הקמת חברות

בסיקור נוסף של ההצעה נטען כי סיילור קושר את היעד שלו לשינוי שמחוללת הבינה המלאכותית: כשיזם יחיד יכול לבנות מוצר בתוך שבועות במקום שנים, מספר החברות הפוטנציאליות בעולם גדל בסדרי גודל — ואיתו הפער בין מספר העסקים לבין מספר הערוצים שדרכם אפשר לממן אותם. הקישור הזה מופיע במקור אחד בלבד מבין השלושה שלפנינו, ולכן יש להתייחס אליו כאל פרשנות ולא כאל ליבת ההצעה.

מי שמכיר את שוק הקריפטו זוכר שהרעיון של גיוס הון בהנפקת טוקן אינו חדש. גל ה-ICO של השנים 2017–2018 פעל בדיוק לפי ההיגיון הזה — כל אחד יכול להנפיק אסימון ולגייס כסף מהציבור — והסתיים בגל רחב של פרויקטים שנכשלו, ובחלקם בהונאות ממש, שהותירו את המשקיעים בלי מענה משפטי. ההבדל שסיילור מנסה להציב הוא שמירה על חובות הגילוי גם בתוך המסלול המקוצר. האם מסגרת כזו אכן מסוגלת למנוע את החזרה על אותו כשל — זו שאלה פתוחה, ואף אחד מהמקורות אינו מציג מנגנון אכיפה קונקרטי שמספק עליה תשובה.

בין הצהרה של איש עסקים למסמך מדיניות

חשוב להבחין בין רמות: זהו טקסט שפרסם יו"ר של חברה מסחרית, לא הצעת חוק, לא טיוטת תקנה ולא החלטה של רגולטור כלשהו. אין בידינו מידע על גורם מחוקק שאימץ את העקרונות האלה, על מדינה שבה הם אמורים לחול, או על לוח זמנים כלשהו. סיילור ידוע מזה שנים בפרסום קריאות פומביות מסוג זה, המופנות לחברות גדולות ולמקבלי החלטות; חלקן זכו לתשומת לב ציבורית רבה, מבלי שהתגלגלו לשינוי מעשי.

הצעד הבא שראוי לעקוב אחריו הוא אם הטקסט יתורגם למסמך מדיניות ממשי — כלומר אם גורם רגולטורי כלשהו יתייחס אליו בכתובים, או אם ייצא ממנו נוסח מפורט יותר שמגדיר ספים, סוגי טוקנים והיקפי גיוס. עד אז זהו מסמך חזון, ולא מפת דרכים.

מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.