דיווח: ארצות הברית בוחנת קידום מטבעות יציבים מגובי דולר בשווקים זרים

הדולר הדיגיטלי כמכשיר מדיניות: וושינגטון בוחנת קידום מטבעות יציבים מעבר לים

ממשל טראמפ בוחן מהלך שיעודד שימוש רחב יותר במטבעות יציבים הצמודים לדולר מחוץ לגבולות ארצות הברית. כך עולה מדיווח של סוכנות בלומברג, שצוטט ב-24 בספטמבר הן ב-Cointelegraph והן ב-Decrypt. ההיגיון שמאחורי הרעיון, לפי הדיווחים, אינו טכנולוגי אלא כלכלי במובהק: ככל שיותר אנשים ועסקים ברחבי העולם יחזיקו דולרים בצורתם הדיגיטלית, כך ייקשרו שווקים נוספים למטבע האמריקאי — ומעמדו כמטבע הרזרבה המרכזי יתחזק.

מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שערכו צמוד למטבע מסורתי, ברוב המקרים לדולר, ביחס של אחד לאחד. הוא נע על גבי רשתות בלוקצ'יין, כלומר אפשר להעביר אותו בין ארנקים בלי מערכת הבנקאות הבינלאומית, אך בשונה מביטקוין הוא אינו אמור לעלות או לרדת. היציבות אינה מובנת מאליה: היא נשענת על כך שהגוף המנפיק מחזיק רזרבה בגודל מקביל לכמות המטבעות שהנפיק, ומוכן לפדות אותם תמורת דולרים אמיתיים בכל עת.

הרזרבה היא הלב של העניין

כאן נמצא החיבור בין ארנק דיגיטלי בקצה השני של העולם לבין תקציב המדינה האמריקאי. כשגוף כלשהו רוכש מטבעות יציבים חדשים, הכסף שהוא משלם נכנס לרזרבות של המנפיק — ואלה מושקעות בדרך כלל בפיקדונות ובאיגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות לטווח קצר. מכאן ש-Decrypt מתאר את המטרה בשני חלקים: הגנה על מעמד הרזרבה של הדולר, ולצידה חיזוק הביקוש לחוב של משרד האוצר. פרסומים נוספים קשרו את עיתוי הרעיון לגידול המתמשך בהיקף החוב הפדרלי.

זו הנחת העבודה של מקדמי הרעיון, לא ממצא מוכח. שוק המטבעות היציבים גדול, אך שוק איגרות החוב האמריקאיות גדול ממנו בסדרי גודל, ואף אחד מהדיווחים שלפנינו אינו מציג הערכה כמותית לכמה ביקוש נוסף מהלך כזה עשוי לייצר. גם הכיוון ההפוך אפשרי: ביקוש שנשען על מנפיקים פרטיים הוא ביקוש שיכול להתהפך מהר, אם משתמשים פודים מטבעות בהיקפים גדולים ומנפיק נאלץ למכור רזרבות בבת אחת.

מי אמור לבצע, ובאיזה אופן

בנקודה הזאת יש הבדל בין התיאורים. Cointelegraph מדווח על יוזמה שעשויה לערב חברות מהמגזר הפרטי לצד כמה סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות — כלומר תיאום ועידוד. Decrypt מרחיק לכת מעט יותר ומתאר אפשרות שוושינגטון תממן יוזמות מטבע יציב פרטיות בחו"ל, מה שמעביר את המהלך ממדיניות מעודדת להשקעה ממשלתית ממש. שני התיאורים נשענים על אותו דיווח מקורי של בלומברג, ואף אחד מהם אינו מבוסס על הודעה רשמית.

מה שאין בדיווחים בולט לא פחות ממה שיש בהם. לא הוזכר שם של סוכנות מסוימת שתוביל את המהלך, לא סכום, לא לוח זמנים, ולא רשימה של שווקים או מדינות יעד. אין גם אינדיקציה שהתקבלה החלטה: הניסוח בכל המקורות הוא של בחינה ושקילה. תוכניות בשלב כזה משתנות, מצטמצמות או נגנזות בלי שהציבור שומע עליהן שוב.

בין כך ובין כך, עצם הדיון מסמן שינוי בתפיסה. במשך שנים נתפסו מטבעות דיגיטליים בוושינגטון בעיקר כבעיה שיש להסדיר. הדיווחים הנוכחיים מציגים גישה אחרת — ראייה של הדולר הדיגיטלי ככלי במערכה על מעמדו הבינלאומי של המטבע האמריקאי, בעולם שבו מדינות אחרות מקדמות מטבעות דיגיטליים משלהן ומערכות סליקה שאינן עוברות דרך הדולר. גם אם התוכנית הספציפית הזאת לא תצא לפועל, כיוון המחשבה עצמו הוא הידיעה.

מקורות: Cointelegraph · Decrypt · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.