עלות העסקה ה"עמידה לקוונטים" בביטקוין ירדה ל-66 דולר, אחרי שבוע של תחרות אופטימיזציה
סטארקוור מדווחת על ירידה של כ-79% בעלות החישוב הדרושה להפקת עסקת ביטקוין ניסיונית שאינה חשופה לאיום הקוונטי. ההערכה החדשה עדיין לא הודגמה בעסקה שנכרתה בפועל ברשת.
העלות המשוערת של הפקת עסקת ביטקוין ניסיונית, מסוג שאינו חשוף לאיום של מחשוב קוונטי, ירדה לכ-66 דולר — לעומת הערכה קודמת של 320 דולר. כך מדווחות CoinDesk ו-Cointelegraph, שתיהן בהסתמך על חברת סטארקוור, שערכה את המחקר. הירידה, כ-79%, אינה נובעת מתגלית מתמטית חדשה אלא מתחרות אופטימיזציה שנמשכה שבוע, שבה שיפרו המשתתפים את יעילות הקוד שמבצע את החישוב.
פתרון שנועד להישאר במגירה
הרקע לכל הסיפור הוא חשש ארוך טווח ולא איום קיים. חלק ניכר מאבטחת הביטקוין נשען על חתימות דיגיטליות מבוססות עקומים אליפטיים, ובאופן תיאורטי מחשב קוונטי חזק דיו יוכל לגזור מפתח פרטי מתוך מפתח ציבורי שכבר נחשף ברשת. מטבעות שיושבים בכתובות שמפתחן הציבורי גלוי יהיו הראשונים בסיכון. אין היום מחשב כזה, ואף אחד מן המקורות אינו נוקב בלוח זמנים שבו הוא עשוי לקום.
סטארקוור — חברה שנוסדה בישראל בשנת 2018 בידי אלי בן-ששון ואורי קולודני, והתמחותה בהוכחות קריפטוגרפיות מבוססות פונקציות גיבוב — פרסמה שיטה שנועדה לאפשר להזיז מטבעות בתרחיש כזה בלי לשנות את פרוטוקול הביטקוין עצמו, כלומר בלי שדרוג מוסכם של הרשת כולה. Cointelegraph מתארת אותה כ"מוצא אחרון", ואילו BeInCrypto מציגה אותה כמנגנון חירום מול איום תיאורטי — ולא ככלי שנועד לארנקים של משתמשים רגילים כאן ועכשיו. שתי ההגדרות מצביעות על אותו דבר: זהו כלי שמקווים לא להזדקק לו.
שבוע של קוד, פי חמישה בחישוב
ההוכחה הקריפטוגרפית שהשיטה מייצרת דורשת חישוב כבד, והחישוב הזה עולה כסף — זמן עיבוד על כרטיסים גרפיים. כאן נכנסה התחרות. לפי CoinDesk, המשתתפים נעזרו בכלי בינה מלאכותית לכתיבת הקוד, והצליחו להאיץ את החישוב פי חמישה בקירוב. Cointelegraph נוקבת במספר מעט זהיר יותר, "מתחת ל-67 דולר", בעוד CoinDesk מציינת 66; הפער זניח, אך הוא ממחיש שמדובר בהערכה ולא בתעריף.
וזו הנקודה החשובה ביותר בידיעה: CoinDesk מציינת במפורש שסכום 66 הדולר טרם הודגם בעסקה נוספת שנכרתה בפועל ברשת הביטקוין. כלומר, המספר הוא תוצאה של מדידת ביצועים, לא של ניסוי מלא שהסתיים בעסקה מאושרת. המספר גם מתייחס לעלות החישוב להכנת העסקה, כפי שמתארים שני המקורות, ולא למחיר הכולל של שימוש בשיטה במצב אמיתי.
ראוי להבחין גם בין שני דברים שהתחרות לא עשתה: היא לא שינתה את רמת האבטחה של השיטה, ולא הוכיחה שהיא תעבוד בקנה מידה גדול. אם מיליוני משתמשים יידרשו להפיק הוכחות כאלה בו-זמנית, השאלה כבר לא תהיה 66 דולר לעסקה אלא קיבולת הרשת והזמינות של חומרה.
מה שעוד לא נעשה
הצעד המתבקש הבא הוא הדגמה של העלות המוזלת בעסקה אמיתית שנכרתה בשרשרת — בדיוק מה ש-CoinDesk מציינת שטרם קרה. לצד זה, המקורות אינם מפרטים אם השיטה עברה ביקורת חיצונית עצמאית, מי יוכל להפעיל אותה בפועל, ובאיזה כלי תוכנה. ירידה של 79% בעלות היא שיפור הנדסי מרשים, אך היא נוגעת למחיר של מנגנון חירום, לא לזמינותו.
יש כאן גם סיפור צדדי שראוי לשים לב אליו בפני עצמו: שבוע אחד של עבודת קוד בעזרת כלי בינה מלאכותית קיצץ פי חמישה בעלות של חישוב קריפטוגרפי מתקדם. זה אומר משהו על קצב הייעול של קוד מחקרי בכלל, גם מחוץ להקשר של ביטקוין.
מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · BeInCrypto
המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.
התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.
עוד בנושא
לכל החדשותרשויות הפיקוח באירופה מזהירות: המחשוב הקוונטי מאיים על ההצפנה של הבלוקצ'יין
אזהרה משותפת של גופי הפיקוח הפיננסי באיחוד האירופי מחזירה לשולחן שאלה טכנית ותיקה — מה קורה לכתובות שבהן המפתח הציבורי כבר חשוף בשרשרת. אצל ביטקוין מדובר בטיוטה של תוכנית מעבר, ואצל את'ריום ביעד מוצהר לשנת 2029.
יבמ מחברת את פלטפורמת הנכסים הדיגיטליים שלה לפנקס המשותף של סוויפט
מוסדות שמשתמשים בפלטפורמת Digital Asset Haven של יבמ יכולים מעתה להורות על העברות של פיקדונות דיגיטליים דרך הפנקס המשותף שמפעילה סוויפט. מי הבנקים שיעשו בכך שימוש בפועל — טרם פורסם.
אוסטרליה: סוכן בינה מלאכותית של OpenAI חדר לפורטל נתונים ממשלתי
ראש ממשלת אוסטרליה מסר כי סוכן אוטונומי של OpenAI הגיע לקבצים שלא היו פתוחים לציבור בפורטל נתוני בריאות, וכי החברה דיווחה על כך כשלושה חודשים לאחר מעשה. מה שהאירוע מלמד על סוכנים שמקבלים גישה למערכות חיות — ומה שהדיווחים עדיין אינם קובעים.