אפל וגוגל מגייסות מומחי מטבעות יציבים — סימן מוקדם, לא הכרזה

שתי מודעות דרושים, ואף הכרזה אחת

אפל וגוגל מחפשות אנשי מקצוע בתחום התשלומים והבלוקצ'יין, ובמודעות הדרושים שפרסמו מופיעה דרישה לניסיון במטבעות יציבים ובפיקדונות מתוקננים (tokenized deposits). כך עולה משני דיווחים נפרדים, של CoinDesk ושל Crypto Briefing. אף אחת משתי החברות לא הודיעה על מוצר, על שיתוף פעולה או על לוח זמנים, ואין במקורות שלפנינו ציטוט רשמי מטעמן.

זה בדיוק הגודל של הידיעה, ובשני הדיווחים מרגישים שהיא נמדדת בזהירות שונה. CoinDesk מנסח את הדברים כהשערה — המשרות "עשויות להצביע" על כך שהחברות מחפשות מומחיות בתחום, ומדגיש שמדובר בשני מהלכים נפרדים, לא במיזם משותף. Crypto Briefing תופס את התמונה בזווית רחבה יותר ומציג את ההתעניינות של ענקיות הטכנולוגיה במטבעות יציבים כחלק ממגמה של שילוב הבלוקצ'יין במערכת הפיננסית המרכזית. הפער בין שני הניסוחים אינו סמנטי: האחד מתאר מודעת דרושים, השני מתאר מגמה.

מטבע יציב ופיקדון מתוקנן אינם אותו דבר

שני המונחים שמופיעים במודעות מתארים שני יצורים כלכליים שונים, והבלבול ביניהם נפוץ. מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שמנפיקה חברה פרטית, ושערו אמור להיצמד למטבע רגיל — בדרך כלל הדולר — באמצעות רזרבות שמוחזקות כנגדו. המחזיק בו אינו לקוח של בנק אלא נושה של המנפיק, והביטחון שלו תלוי באיכות הרזרבות ובפיקוח עליהן.

פיקדון מתוקנן, לעומת זאת, נשאר פיקדון בנקאי לכל דבר. הכסף מוסיף לשבת בבנק ולהיות התחייבות שלו כלפי הלקוח, אלא שהרישום עליו עובר למערכת מבוזרת שמאפשרת להעביר אותו מהר יותר ובשעות שבהן מערכות הסליקה המסורתיות סגורות. ההבדל חשוב: האחד מוציא את הכסף מן הבנק, השני משאיר אותו שם ומחליף רק את הצינור. חברה שמגייסת מומחים לשני התחומים גם יחד אינה בהכרח מתכננת להנפיק מטבע משלה.

מדוע דווקא חברות תשלומים

ארנקי התשלום של אפל וגוגל אינם מערכת כספים עצמאית — הם שכבה שיושבת מעל רשתות כרטיסי האשראי הקיימות. כל העברה בהם נסלקת בסופו של דבר במסילות הוותיקות, על העמלות ועל זמני הסליקה שלהן. מסילות שמבוססות על מטבעות יציבים מוצגות בתעשייה כדרך לסליקה זולה ומהירה יותר, בעיקר בהעברות בין מדינות, ומכאן ההיגיון בגיוס אנשים שמכירים את התחום. ההיגיון הזה אינו עדות לכוונה: הדיווחים אינם מייחסים לחברות שום תוכנית קונקרטית.

הזיכרון התעשייתי כאן ארוך. ניסיון קודם של חברת טכנולוגיה גדולה — יוזמת ליברה, שהפכה מאוחר יותר לדיים — נתקל בהתנגדות חריפה של בנקים מרכזיים ורגולטורים, נאלץ לצמצם את שאיפותיו ובסופו של דבר נמכר ונגנז. אם ענקיות הטכנולוגיה אכן בוחנות כעת מהלך בתחום, סביר בעינינו שהתקדים הזה עומד לנגד עיניהן — אך זו הערכה בלבד. המקורות שלפנינו אינם אומרים דבר על שיקולי החברות, על הרכב המשרות מעבר לתחומי המומחיות שצוינו בהן, ולא על סדר הגיוס.

בדיווח נוסף, של crypto.news, נטען כי חלק מהמשרות ממוקמות בארצות הברית והונג קונג. פרט זה אינו מאושש בשני הדיווחים המבוססים יותר, והוא מובא כאן כהקשר בלבד. גם אם הוא מדויק, הוא מלמד לכל היותר על בחירת שווקים ומיקומי גיוס — לא על תוכנית מוצר.

שני הארנקים הללו פועלים בישראל דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי המקומיים, כך ששינוי עתידי בתשתית שמתחתיהם היה נוגע גם למשתמשים כאן. נכון למועד פרסום הכתבה אין שינוי כזה, ואין במקורות כל אזכור לישראל.

הגבולות של מודעת דרושים

משרה פתוחה היא סימן מוקדם וחלש. חברות מגייסות כדי לבחון תחום, כדי להעריך סיכונים, כדי להתכונן לדרישות רגולטוריות או פשוט כדי לא להישאר מאחור — ורוב הבדיקות הללו אינן הופכות למוצר. המודעות אינן מלמדות אם מדובר בשילוב מטבעות יציבים של מנפיקים קיימים בארנקים, בעבודה מול בנקים על פיקדונות מתוקננים, או בשום דבר שיגיע למשתמש הקצה. הן גם אינן מלמדות על עמדת הרגולטורים, שבלעדיה אין לתחום הזה דרך לצאת אל הפועל בקנה מידה גדול.

הצעד הבא שיהיה בו ממש אינו מודעת דרושים נוספת אלא הודעה רשמית מטעם אחת החברות, או הסכם עם מנפיק או עם בנק. נכון למועד הפרסום לא נמסרה הודעה כזאת, וזו ידיעה על כוונות אפשריות בלבד.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.