בנק קוריאני הנפיק אג"ח דיגיטלי ב-100 מיליון דולר — והסליקה הסתיימה באותו יום

בנק האנה, מן הגדולים בדרום קוריאה, הנפיק איגרת חוב דיגיטלית במטבע חוץ בהיקף 100 מיליון דולר ולטווח של חמש שנים, על גבי תשתית הבלוקצ'יין של יורוקליר. לפי Cointelegraph ולפי Crypto Briefing, ההנפקה נסלקה באותו יום עצמו, במקום שלושה עד חמישה ימי עסקים שנדרשים בדרך כלל להנפקה כזאת. Cointelegraph מציין שהדיווח נשען על מקורות ולא על הודעה רשמית מטעם הבנק — ובמקורות שלפנינו אין ציטוט ישיר של נציגי האנה או של יורוקליר.

שלושה ימים, ולמה הם עולים כסף

עבור מי שאינו עוסק בשוקי הון, ההפרש בין סליקה ביום אחד לסליקה בשלושה נשמע כפרט טכני. הוא אינו כזה. סליקה היא הרגע שבו העסקה באמת נגמרת: הכסף עבר לצד אחד, ונייר הערך נרשם על שמו של הצד האחר. בין מועד ההסכמה על העסקה ובין הרגע הזה עוברים בדרך כלל ימים, ובמהלכם שני הצדדים חשופים זה לזה — אם אחד מהם קורס בינתיים, השני נותר עם התחייבות ובלי נכס.

כדי לכסות את החשיפה הזאת המערכת הפיננסית מחזיקה בטחונות והון ייעודי, וכסף שמשמש לכיסוי סיכון אינו מועסק בשום מקום אחר. בהנפקה חוצת-גבולות במטבע חוץ מצטרפים לכך אזורי זמן שונים, בנקים מתכתבים ושרשרת של גופי משמורת, שכל אחד מהם מנהל רישום נפרד ומוודא מול קודמו. קיצור לוח הזמנים לאותו יום מבטל חלק מן השכבות האלה.

יורוקליר אינה זירת מסחר בקריפטו

יורוקליר היא אחד ממרכזי הרישום והסליקה הגדולים של ניירות ערך בעולם, גוף ותיק ומפוקח שפועל מבריסל, ומי שהחזיק אי פעם אג"ח בינלאומית עשוי היה לעבור דרכו בלי לדעת זאת. הבלוקצ'יין שבו מדובר כאן אינו רשת ציבורית פתוחה שכל אדם יכול להצטרף אליה, ואין בהנפקה הזאת מטבע נסחר או הבטחת תשואה למשקיעים מן השוק. מדובר בתשתית סגורה ומורשית, שמפעילה חברה קיימת עבור משתתפים מזוהים מראש.

ההבדל בין אג"ח "רגילה" לאג"ח "דיגיטלית" במובן הזה הוא בצורת הרישום: במקום שרשרת רישומים נפרדים אצל כמה מתווכים, שצריכים להתיישר זה מול זה, האיגרת קיימת כרשומה אחת בפנקס משותף שכל המשתתפים רואים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מגיעה לכאן לא בתור נכס השקעה אלא בתור שיטת ניהול רשומות — וזה השימוש שהבנקים הגדולים גילו בו עניין מוקדם יותר מאשר במטבעות עצמם.

הפרטים שטרם נמסרו

היקף של 100 מיליון דולר הוא גיוס של ממש עבור בנק, אך בקנה המידה של מרכז סליקה גלובלי הוא אינו סכום חריג. הנפקה בודדת מראה שהמנגנון עבד פעם אחת; היא אינה מוכיחה שהוא מחזיק בעומס, שהוא זול יותר בסופו של חשבון, או שאותו לוח זמנים יישמר כשמספר המשתתפים גדל. המקורות שלפנינו אינם מפרטים מי רכש את האיגרת, מה הריבית שהיא נושאת, וכיצד — אם בכלל — היא תיסחר בשוק המשני לאחר ההנפקה. גם עלות ההקמה של התהליך אינה מופיעה במקורות שלפנינו.

הנקודה שתלמד יותר מכול היא לא ההנפקה הזאת אלא מה שיבוא אחריה: האם האנה תחזור על המהלך בהיקפים גדולים יותר, והאם בנקים קוריאניים אחרים ילכו באותה דרך. עד אז זו הנפקה אחת, מוצלחת ככל שתהיה, ולא שינוי שיטה.

מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.