ארבע הודעות, חוט אחד: כך מנסים המטבעות היציבים להיכנס לתשלומים הבין-לאומיים

התפרסמו כמה הודעות נפרדות, מחברות שאין ביניהן קשר, מיבשות שונות — וכולן נגעו באותה נקודה צרה בדיוק: העברת כסף בין מדינה למדינה באמצעות מטבעות יציבים, במקום שרשרת הבנקים המתווכים המקובלת. חברת תשתית אחת יצאה מן הסתר עם גיוס הון, חברה אחרת הרחיבה שירות תשלומים לרשת בלוקצ'יין נוספת, ובמזרח אסיה הושלם ניסוי בין גוף פיננסי יפני לחברת ביטוח קוריאנית.

מטבע יציב הוא אסימון דיגיטלי שערכו צמוד למטבע רגיל — רובם המכריע צמודים לדולר, ומיעוטם למטבעות אחרים. השימוש בהם בזירות המסחר אינו חדש; החידוש שעליו מדובר כאן הוא אחר. ההודעות האלה אינן עוסקות במסחר או בהשקעה, אלא בתשלומים: שכר, תשלום לספקים, העברות של עובדים מהגרים למשפחותיהם.

הכאב שאליו כולן מכוונות

כדי להבין מדוע דווקא התחום הזה מושך כל כך הרבה תשומת לב עסקית, כדאי להתבונן במסלול של העברה בין-לאומית רגילה. כסף שעובר ממדינה אחת לאחרת אינו "נוסע" ישירות. הוא עובר דרך בנקים מתווכים — לעיתים שניים, לעיתים שלושה — וכל חוליה בשרשרת גובה עמלה, מוסיפה זמן, ומחילה את שעות הפעילות שלה. העברה שיוצאת ביום חמישי אחר הצהריים עלולה להגיע ביום שני, פשוט משום שהמערכות שבדרך סגורות.

בהעברות בין מטבעות שאינם נסחרים זה מול זה בהיקף גדול נוסף שלב. המרה מיֶן לווון קוריאני, למשל, נעשית בדרך כלל בשתי פעימות: יֶן לדולר, ודולר לווון. הדולר משמש כתחנת ביניים מפני ששם נמצאת הנזילות העמוקה ביותר. המשמעות המעשית היא שתי המרות במקום אחת, ושני מרווחי מחיר במקום אחד — גם כאשר לשני הצדדים בעסקה אין שום עניין בדולר.

הרחבה לרשת Base ויעד של שישה מיליארד

לפי דיווח של Crypto Briefing, חברת Zoth הרחיבה את שירות התשלומים שלה, zPayments, לרשת Base, ומציבה יעד של שישה מיליארד דולר בתשלומים חוצי-גבולות בשנה. Base היא רשת שכבה-שנייה הפועלת מעל אתריום ופותחה בידי Coinbase; רשתות מסוג זה מעבדות עסקאות בעלות נמוכה בהרבה מזו של הרשת המרכזית, ומשום כך הן מועדפות לתשלומים בסכומים בינוניים וקטנים, שבהם עמלה של כמה דולרים לעסקה הורסת את כל ההיגיון הכלכלי.

הנתון של שישה מיליארד דולר הוא יעד שהחברה הציבה לעצמה, לא היקף פעילות מדווח. הפרסומים שלפנינו אינם כוללים את ההיקף הנוכחי של השירות, ולכן אין באפשרותנו לומר עד כמה היעד רחוק או קרוב. מספר מסוג זה מלמד על שאפתנות ועל הסדר גודל שהחברה מכוונת אליו; הוא אינו מלמד על כמות הכסף שעוברת בשירות היום.

שני מספרים לאותו גיוס

חברת Fin, שעוסקת בתשתית תשלומים במטבעות יציבים לארגונים, יצאה מן הסתר עם גיוס הון ראשוני. כאן המקורות עצמם אינם מסכימים: פרסום אחד של Crypto Briefing נוקב ב-17 מיליון דולר, ואילו פרסום נוסף של אותו אתר מדבר על 20 מיליון דולר בהובלת קרן Expa של גארט קמפ. גם crypto.news מדווח על 20 מיליון דולר, ומוסיף כי בין המשקיעים נמנית גם Coinbase Ventures. אין בפרסומים הסבר לפער, וייתכן שמדובר בעדכון של דיווח מוקדם יותר — אך משום שהמקורות אינם אומרים זאת, אנו מציגים את שתי הגרסאות כפי שהן.

הכיוון הגאוגרפי שהחברה מסמנת מעניין לא פחות מן הסכום. לפי crypto.news, ההתרחבות מכוונת לדרום אסיה, לאפריקה ולמזרח התיכון. אלו אינם השווקים שבהם התשתית הבנקאית הקיימת עובדת הכי טוב, והם בדיוק המסדרונות שבהם עלות ההעברה הבין-לאומית כבדה ביותר עבור השולח.

באותו הקשר אפשר למקם גם את שיתוף הפעולה שעליו דיווח Crypto Briefing, בין רשת SUI לבין חברת Daya, שמטרתו לאפשר העברות מטבע יציב באפריקה ללא עמלת רשת. "עמלת רשת" — גז, בלשון התחום — היא התשלום שהמשתמש מעביר לרשת הבלוקצ'יין עבור עיבוד העסקה. המכשול המעשי בשירותים כאלה הוא שהמשתמש נדרש להחזיק שני דברים: את המטבע היציב שהוא רוצה לשלוח, ואת מטבע הרשת לתשלום העמלה. שירות "ללא גז" אינו אומר שהעסקה חינם — הרשת אינה פועלת בהתנדבות — אלא שגורם אחר נושא בעלות במקום המשתמש.

יֶן לווון, בלי תחנת ביניים

ההודעה החריגה מכולן הגיעה ממזרח אסיה. לפי דיווחי crypto.news ו-Bitcoin.com News, SBI Digital Practice וחברת הביטוח הקוריאנית Kyobo Life השלימו ניסוי חוצה-גבולות שבו הומרו אסימוני בדיקה צמודי יֶן ישירות לאסימונים צמודי וון, ללא רגל דולרית כלל. הניסוי נערך על גבי רשת Canton, רשת שפותחה לצרכים של גופים פיננסיים מוסדיים. לפי Bitcoin.com News, הבדיקה נועדה לבחון אם תשתית של מטבעות יציבים מסוגלת לצמצם עיכובים, שלבי המרה ועלויות בהעברות מוסדיות.

זהו ניסוי, וחשוב לקרוא אותו ככזה. מדובר באסימוני בדיקה, לא בכסף של לקוחות; המקורות אינם מציינים מועד להשקה מסחרית, אינם מפרטים היקפים, ואינם קובעים שהמודל יאומץ. מה שהניסוי כן מראה הוא שדרך עוקפת-דולר בין שני מטבעות אסייתיים ניתנת לביצוע טכנית בין שני גופים מוסדיים מוכרים. הדרך מהוכחת היתכנות טכנית ועד לשימוש שוטף ארוכה, ורצופה בשאלות של רגולציה, פיקוח והון רגולטורי שאינן טכניות כלל.

הצד השני של פעילות מסביב לשעון

לצד ההודעות האלה נשמעה גם הערת אזהרה. crypto.news מדווח כי DBS ו-Citi השלימו תשלום דולרי חוצה-גבולות בתוך דקות, בסוף שבוע, באמצעות פיקדונות מטוקנים (פיקדונות בנקאיים המיוצגים כאסימונים) — ובאותה נשימה מביא את דבריו של ראיין קירקלי, מנכ"ל ושותף-מייסד GSN, על פער מימון דולרי שעלול להיחשף דווקא בסופי שבוע.

ההיגיון פשוט, והוא ראוי לתשומת לב: רשת הבלוקצ'יין פועלת בכל שעות השבוע ברציפות, ואילו שוקי המטבע הבין-בנקאיים ומערכות הסליקה המסורתיות סגורים בסופי שבוע ובחגים. כאשר צד אחד יכול לדרוש העברה בכל שעה, מישהו צריך לספק את הנזילות — ולתמחר אותה — בשעות שבהן אין ציטוט מחיר רשמי ואין למי לפנות. הדיווח מעלה שאלות פתוחות בנוגע לסופיות הסליקה, לנזילות ולתמחור המרות מטבע. עם זאת, הידיעה מופיעה במקור אחד בלבד וטרם אוששה בדיווח נוסף, ועל כן היא מובאת כדיווח ולא כעובדה מאומתת.

ארבע ההודעות יחד מציירות תמונה של תחום שעובר משלב ההצהרות לשלב הפיילוטים והתשתית, אך אין בהן כדי להעיד שהמעבר הושלם. אף אחת מהן אינה מדווחת על היקפי שימוש בפועל: אחת מציבה יעד, שתיים מדווחות על גיוס הון ועל כוונה, ואחת מתארת ניסוי באסימוני בדיקה. הודעות על גיוס וכוונה שכיחות בתחום הזה הרבה יותר מדיווחים על נפח פעילות, וההבדל בין השניים הוא ההבדל בין מפת דרכים לבין דרך סלולה. השאלות שנשארות פתוחות בכל ארבע ההודעות דומות להפליא: מתי המוצר עובר לשימוש מסחרי, מי הצד השני בעסקה, ומי סופג את העלות כשהיא אינה מוטלת על המשתמש.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.