מחקר של בנק ההסדרים הבין-לאומי: אומדני ההעברות ברשת הביטקוין נבדלים זה מזה פי שישה

פער של פי שישה: מחקר חדש מטיל ספק במספרים שכולם מצטטים

שני גופי מחקר יכולים להסתכל על אותה שרשרת בלוקים עצמה, לספור את אותן עסקאות בדיוק, ולהגיע לשני מספרים שהיחס ביניהם הוא פי שישה. זו התוצאה המרכזית של מחקר חדש מטעם בנק ההסדרים הבין-לאומי, כפי שמדווחים Crypto Briefing ו-crypto.news. Cointelegraph מנסח את הממצא בזהירות מעט שונה ומדבר על פער משמעותי בין האומדנים, ומוסיף שמדדים שנעשה בהם שימוש נרחב בשוק הקריפטו עלולים דווקא לטשטש את הפעילות הכלכלית שהם אמורים לתאר.

בנק ההסדרים הבין-לאומי, שמושבו בבאזל שבשווייץ, פועל מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ומשמש מעין בית לבנקים המרכזיים של העולם. הוא אינו רגולטור ואין לו סמכות לחייב איש, אבל מחקריו נקראים בקפידה בבנקים מרכזיים ובגופי פיקוח, ולעיתים קרובות הם החומר שעליו נשענים דיונים רגולטוריים מאוחרים יותר.

ספירת העברות אינה פעולה טכנית פשוטה

הקושי אינו נובע מהיעדר נתונים. אדרבה, שרשרת הבלוקים של הביטקוין היא אחד ממאגרי הנתונים הפתוחים ביותר שקיימים: כל עסקה מאז 2009 גלויה לכל דורש. הבעיה מתחילה בשאלה מה נחשב "העברה".

הדוגמה הפשוטה ביותר היא העודף. משתמש שמחזיק ביטקוין אחד בארנקו ורוצה לשלוח עשירית ממנו, אינו שולח עשירית — הרשת מוציאה את המטבע כולו ומחזירה את היתרה לארנק חדש שבשליטתו. ספירה תמימה תרשום כאן העברה של ביטקוין שלם, בעוד שבפועל עברו לידיים אחרות עשירית בלבד. תופעה קרובה היא איגוד המשיכות בבורסות: זירת מסחר גדולה מאגדת מאות משיכות של לקוחות לעסקה אחת, וכל ספק נתונים מחליט בעצמו כיצד לפרק אותה. נוסף על כך יש תנועות פנימיות — גוף שמעביר יתרות בין ארנקים שלו עצמו — שאינן פעילות כלכלית כלל.

כל ספק נתונים בונה לעצמו סדרת מסננים שמנסה לנכות את הרעש הזה, וההחלטות האלה אינן אחידות ולרוב אינן מפורסמות במלואן. משם נובע הפער. המקורות שלפנינו אינם מפרטים אילו תיקונים בדיוק בחנו החוקרים ואיזה מהאומדנים הם מחשיבים לנכון יותר — ובהיעדר פירוט כזה, אין להסיק מן הממצא שספק מסוים שגה או שמספר כזה או אחר הוא "האמיתי".

אתריום והמטבעות היציבים — קשיים משלהם

לפי Cointelegraph ו-crypto.news, המחקר אינו מסתפק בביטקוין. גם באתריום וגם בשוק המטבעות היציבים נמצאו פערי מדידה, אלא שאלה פערים מסוג אחר. במטבעות היציבים, למשל, מקובל להתייחס לנפח ההעברות כאילו הוא מעיד על היקף השימוש בפועל בתשלומים ובמסחר, בעוד שחלק ניכר מן התנועה מתרחש בין ארנקים של אותו גוף עצמו או במסגרת פעילות אוטומטית חוזרת.

Crypto Briefing מדגיש את המסקנה המעשית שעולה מן המחקר: הצורך בשיטות מדידה סטנדרטיות, הן לצורך הערכה נכונה של השוק והן לצורך ציות רגולטורי. אלא שמן המקורות שלפנינו לא עולה שגוף כלשהו לקח על עצמו לגבש תקן כזה, ואין בהם לוח זמנים או הצעה קונקרטית — מחקר של בנק ההסדרים מציב בעיה על השולחן, ובכך תפקידו מסתיים.

עבור מי שקורא ידיעות קריפטו באופן שוטף, הממצא נוגע בהרגל נפוץ: נתוני נפח על-שרשרתיים מצוטטים לעיתים תכופות כאילו היו מדידה אובייקטיבית, בדומה למחזור המסחר בבורסה מוסדרת. המחקר אינו קובע שהמספרים האלה חסרי ערך, ובוודאי אינו אומר דבר על מחיר הביטקוין, על היקף האימוץ שלו או על חוסנה הטכני של הרשת. הוא אומר דבר צנוע יותר ומשמעותי לא פחות: מספר שמופיע בכותרת בלי שיטת החישוב שמאחוריו הוא מספר שקשה לדעת מה בדיוק הוא מודד.

מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.