סמסונג ואופביט: תשתית מטבעות יציבים בדרך למכשירי גלקסי

חברת Samsung SDS, הזרוע של קבוצת סמסונג לשירותי מידע ומערכות ארגוניות, מנהלת שיחות עם חברת דונמו — המפעילה של בורסת הנכסים הדיגיטליים הקוריאנית אופביט. כך מדווח Cointelegraph, שלפי דיווחו השיחות עוסקות בתשתית למטבעות יציבים וכן במודלים של תשלום המבוססים על בינה מלאכותית.

ב-CoinDesk, בדיווח מ-4 באוגוסט, מוצגת התמונה בקנה מידה רחב יותר: אנליסטים המצוטטים שם סבורים שסמסונג עשויה להפוך לאחד הגורמים המשמעותיים בהפצת מטבעות יציבים בעולם, מתוך שאיפה להפוך כ-800 מיליון מכשירי גלקסי לארנקים לנכסים דיגיטליים ולתשלומים על גבי בלוקצ'יין. שווה לשים לב לפער בין שני הדיווחים: Cointelegraph מתאר שיחות מתגבשות, בעוד CoinDesk מציג מהלך אסטרטגי רחב הנשען על השקעות תשתית. אחד מדבר על מה שנבחן, השני על הכיוון שאליו זה מוביל — ואלה שני דברים שונים.

הפצה, לא הנפקה — וזה בדיוק העניין

כדי להבין מדוע שוק ההון מתייחס לזה ברצינות, כדאי להפריד בין שני תפקידים שונים לגמרי בעולם המטבעות היציבים. מטבע יציב הוא אסימון דיגיטלי שערכו צמוד למטבע מסורתי — בדרך כלל הדולר — ומגובה, לפי הצהרת המנפיק, בנכסים בהיקף מקביל. המנפיק הוא זה שמחזיק את הגיבוי ומתחייב לפדיון. המפיץ הוא זה שמביא את המטבע אל האנשים.

בשנים האחרונות התחרות בהנפקה כבר צפופה, ומספר גדול של שחקנים מציע מטבעות דולריים דומים למדי מבחינה טכנית. הצוואר האמיתי אינו הטכנולוגיה אלא ההגעה למשתמש: כדי להשתמש במטבע יציב צריך ארנק, וכדי להקים ארנק צריך תהליך הרשמה, גיבוי, זיהוי לקוח. כל שלב כזה מוריד עוד אחוזים מהאנשים שמתחילים את הדרך. יצרן מכשירים שמשלב יכולת כזו בארנק שכבר מותקן על המכשיר מדלג על חלק מהחסמים האלה בבת אחת. לכן הכותרת אינה "עוד מטבע יציב", אלא ערוץ הפצה בסדר גודל שאין לו מקבילה בענף.

הצד השני של אותו מטבע: אם היכולת נשענת על ארנק מובנה במכשיר מסוים, נוצרת תלות בין הכספים לבין היצרן ומדיניותו — הבדל מהותי מארנק עצמאי שהמשתמש מנהל בעצמו, ושעובד בכל דפדפן ומכל מקום.

מה שעדיין לא ידוע — והוא לא פרט קטן

פרסום מקצועי באתר crypto.news מציין כי הארנק של סמסונג יתמוך במטבעות יציבים באופן מקורי, וכי היקף ההשקעה בדונמו עמד על 408 מיליון דולר; אותו פרסום מזכיר גם חוק נכסים דיגיטליים שנמצא בהליכי חקיקה בקוריאה הדרומית. הנתונים האלה אינם מופיעים בשני הדיווחים המבוססים שלפנינו, ולכן יש להתייחס אליהם כאל אינדיקציה הטעונה אישור — לא כאל עובדה מוגמרת.

מה שבאמת חסר הוא הליבה התפעולית. מי יהיה המנפיק של המטבע היציב? על איזו רשת הוא ירוץ? ובעיקר — מי מחזיק בפועל במפתחות ובכספים, כלומר מהו מודל השמירה (custody)? עד שהפרטים האלה לא מתפרסמים, אי אפשר לומר על מה מדובר: על ארנק שבו המשתמש שולט בנכסיו, או על שירות מנוהל שבו גורם מסחרי מחזיק את הכספים עבורו. גם שאלת השווקים פתוחה: המקורות אינם מציינים באילו מדינות התמיכה תופעל, ומתי.

בהקשר רחב יותר, זרימת הכספים המוסדית אל תשתיות נכסים דיגיטליים נמשכת גם מכיוונים אחרים — Cointelegraph דיווח על השקעה של חברת Marex בחברת Digital Prime לפיתוח פלטפורמת הלוואות מוסדית בנכסים דיגיטליים. הכיוון הכללי דומה: פחות ספקולציה, יותר בניית צינורות.

הצעד הבא שכדאי לעקוב אחריו אינו הכרזה שיווקית נוספת, אלא המסמכים היבשים: שם המנפיק, זהות הגורם השומר על הכספים, והתנאים המשפטיים שיוצגו למשתמש. שם תתברר המשמעות האמיתית של המהלך.

מקורות: Cointelegraph · CoinDesk · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.