השוק עכשיו
ביטקויןאתריוםסולנהריפלBNB
מתעדכן כל דקה · 24 שעות
ביטקוין
ביטקוין3 דק' קריאהמערכת קריפטו וועלט

סטרייב רכשה 469 ביטקוין והביאה את מאגר המטבעות שלה ל‑25,000

חברת ניהול הנכסים האמריקאית דיווחה לרשות ניירות ערך בארצות הברית על רכישה נוספת של 469 ביטקוין, שהשלימה את מאגר המטבעות שברשותה למספר עגול. המימון, כך לפי הדיווחים, הגיע כולו ממניות בכורה מסוג SATA — פרט שמסביר לא מעט על האופן שבו חברות כאלה פועלות.

חברת ניהול הנכסים האמריקאית סטרייב (Strive) הוסיפה 469 ביטקוין למאגר שברשותה, וכך הגיעה למספר עגול של 25,000 מטבעות. כך עולה משני דיווחים שהתפרסמו על אותה עסקה, ושניהם נסמכים על טופס 8‑K — הודעה מיידית שחברות ציבוריות בארצות הברית מחויבות להגיש לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) כשמתרחש אצלן אירוע מהותי.

הפרטים המספריים אינם זהים בין הדיווחים, ומן הראוי להפריד ביניהם. הנתון שמופיע בשניהם הוא היקף הרכישה — 469 מטבעות — והתוצאה: מאגר של 25,000 ביטקוין. לפי crypto.news, ששיעורו מסתמך על ההגשה עצמה, הרכישה הסתכמה בכ‑36.6 מיליון דולר והמאגר עמד על 25,000 ביטקוין נכון ל‑11 בספטמבר. קוינטלגרף, שדיווח על אותה עסקה, אינו נוקב בסכום ומתמקד דווקא במקור הכסף. מי שיצרף את שני הנתונים יקבל מחיר ממוצע של כ‑78 אלף דולר למטבע, אך זהו חישוב הנגזר מסכום שמופיע במקור יחיד, ולא מנתון שהחברה פרסמה במפורש כמחיר ממוצע.

הכסף הגיע ממניות בכורה, לא מהנפקת מניות רגילות

לפי קוינטלגרף, הרכישה מומנה כולה באמצעות מניות בכורה מסוג SATA. מניית בכורה (preferred stock) היא נייר ערך שנמצא במקום ביניים בין אג"ח למניה רגילה: המחזיק בה מקבל בדרך כלל תשלום תקופתי קבוע ועדיפות על בעלי המניות הרגילות בעת חלוקה, אך אין לו את זכויות ההצבעה ואת פוטנציאל העלייה הבלתי מוגבל של מניה רגילה.

ההבחנה הזאת אינה טכנית בלבד. כשחברה מממנת רכישות באמצעות הנפקת מניות רגילות, כל בעלי המניות הקיימים נדללים — חלקם היחסי בחברה קטן. מימון דרך מניות בכורה מעביר את הנטל למקום אחר: החברה מתחייבת לתשלום שוטף לבעלי הבכורה, התחייבות שאינה תלויה בשאלה אם מחיר הביטקוין עלה או ירד. זהו מבנה שמיטיב עם בעלי המניות הרגילות כל עוד הנכס הנרכש מניב יותר מעלות ההון, ולוחץ עליהם כשהמצב הפוך.

חברות אוצר ביטקוין — המודל שמאחורי הידיעה

סטרייב היא אחת מתוך קבוצה הולכת וגדלה של חברות ציבוריות שאימצו את מה שמכונה "מודל חברת האוצר": במקום להחזיק את עודפי המזומנים שלהן בפיקדונות או באג"ח ממשלתיות, הן מגייסות הון בשוקי ההון ורוכשות בו ביטקוין. המודל נעשה מוכר בעיקר בזכות סטרטג'י (לשעבר מייקרוסטרטג'י), שצברה לאורך שנים מאגר הגדול בסדרי גודל מזה של סטרייב, והוא מבוסס על הנחה אחת מרכזית — שהמשקיע מוכן לשלם עבור מניית החברה יותר מהשווי הנקוב של הביטקוין שברשותה, ובכך מאפשר לה לגייס הון זול ולרכוש עוד.

כאן נמצאת גם נקודת התורפה. ההיגיון הזה עובד בכיוון אחד בעליות ובכיוון ההפוך בירידות: אם הפרמיה על המניה נשחקת, ערוץ הגיוס מתייבש בדיוק ברגע שבו ערך הנכס יורד, וההתחייבויות הקבועות — כמו התשלום לבעלי מניות הבכורה — נשארות במקומן. עצם הרכישה של 469 מטבעות אינה מלמדת דבר על עמידות המבנה הזה, והיא בוודאי אינה אינדיקציה לכיוון שאליו הולך מחיר הביטקוין. רכישה של חברה בודדת, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, היא טיפה בנפח המסחר היומי של השוק.

מה שההגשה לרשות ניירות ערך מוסרת הוא צילום מצב נקודתי: כמה מטבעות נרכשו, ומה גובה המאגר במועד מסוים. היא אינה אומרת כמה הון נותר לחברה לגייס במסגרת תוכנית מניות הבכורה, אם קיימת תקרה כזו, ואם בכוונתה להמשיך ברכישות בקצב דומה. המספר העגול — 25,000 — הוא נקודת ציון נוחה לכותרת, אך אין בדיווחים שלפנינו דבר המעיד על יעד כמותי הבא בתור. הגשות 8‑K נוספות, אם וכאשר יוגשו, הן שיספקו את התשובה.

מקורות: Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.

עוד בנושא

לכל החדשות